שתף קטע נבחר
סימניות
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    השירים שנכתבו בהשראת לאונרד כהן ורחל
    אחרי הכל אתם שיר: לרגל יום השירה העולמי, שחל ב-21 במרס, שבעה משוררים עכשוויים כתבו את הגרסה שלהם לקלאסיקות של המשוררים הגדולים, בהם לאה גולדברג, מחמוד דרוויש ויונה וולך

    מה קורה כששירה המפורסם של רחל "רק על עצמי" ("לספר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה") פוגש שיר על דור ה-Y, שמסתיים ב"רק על עצמי רציתי לספר, אך ידעתי רק את בדידותי"?   

     

    מחר (ג'), 21 במרס, יחול יום השירה העולמי, שיזם ארגון אונסקו בשנת 1999, ושמטרתו להעניק תמיכה לשירה ולעודד את לימודי השירה ברחבי הגלובוס. בישראל יציינו אותו בין השאר באירוע "משוררים בעקבות משוררים" שייערך בתיאטרון הסמטה. משוררים צעירים ובני זמננו יקריאו בו שירים שכתבו בהשראת שירים ידועים של מיטב המשוררים: יונה וולך, דוד אבידן, מוחמד דרוויש, לאונרד כהן, לאה גולדברג, רחל וחזי לסקלי. 

     

    את השירים הידועים יקריאו בין היתר פרשן הספורט אבי מלר, המסעדנית ננה שרייר, העיתונאי בני ציפר, מבקר התיאטרון צבי גורן והעיתונאית הדס שטייף.

     

    רשימת השירים, ישן מול חדש, מובאת כאן. ל-ynet מספרים המשוררים העכשוויים למה יצאו דווקא בעקבות אותם שירים ועל התהליך שעברו בזמן הכתיבה. 

     

    שירה של לאה גולדברג מול השיר של שרון אפיאס

     (פריץ כהן לע"מ)
    (פריץ כהן לע"מ)

    שרון אפיאס על ההשראה מלאה גולדברג: "השיר 'לתמונת אמא' הנכיח עבורי את התמונה שראיתי, כשהסתכלתי על אמא שלי. מצד אחד אני מודה לה ומעריכה אותה, כי היא באמת נותנת לי הכל מעצם היותה אמי, ומצד שני אני מרגישה שחסר לי, שזה לא מספיק, והקושי הוא להודות בכך. זה מצריך אומץ שהרבה פעמים יוצא ככעס המעורב עם אשמה שעובר לכעס עצמי. דיפוזיית הכעס הזו מעלה מחדש את השאלה 'איך מערכת יחסים בין אמא לבת צריכה להיות?', שאלה שהסבה את תשומת לבי לא פעם. בכלל אני מאוד אוהבת את לאה גולדברג, שמחיה רגעים דרך תיאור פעימות הלב של מערכת היחסים בין אותן הדמויות בסיטואציה.

     

    "עם הזמן התחלתי לכתוב יותר ויותר על נושאים שקרובים אליי, שמעסיקים אותי באמת ביום-יום, שיש שם כאב גדול, שיש שם הדחקה גדולה. 'אמא' זה בהחלט נושא ראוי ומכובד. העזתי לכתוב שיר על היחסים שלי עם אמא שלי ואפילו הקראתי אותו, אך לא הייתי שלמה עמו. לא יכולתי לעמוד מאחורי כל מילה ומילה שלו, היה לי חסר עוד רובד. זאת לא הייתה כל האמת עבורי. במקביל גם עברתי תהליך שהוביל להחלטה לכתוב שירים ממקום שקט יותר, שבו מושלת הנשמה ולא הנפש.

     

    "מהמקום הזה רציתי לחזור שוב לנושא ה'אמא' ולכתוב ולגלות מה יקרה. השיר 'לתמונת אמא' מיד עלה כמסמל את הנפש שלי וכשהתכווננתי גבוה יותר יצא השיר 'מחוץ לתמונה', שהביע בצורה מדויקת יותר את החוויה שלי כיום עם אמא שלי. זאת לאחר שאני בעצמי הפכתי לאמא, לאדם מחובר יותר וגם בת בשלה יותר".

     

    שירו של לאונרד כהן מול השיר של דנה ווסר 

     

    דנה ווסר על ההשראה מלאונרד כהן: "שירי, 'עיר', נכתב בהשראת שיר של לאונרד כהן בתקופה שבה עברתי לתל אביב. לימים, תקופה זו הייתה אחת היפות בחיי, אבל כמי שגדלה במושב וחוותה אחר כך את ההווי הסטודנטיאלי המחבק של אוניברסיטת בן גוריון, המעבר לתל אביב בשנות ה-20 המאוחרות שלי היה עבורי מנוכר ומשתק.

     

    "באותה תקופה חבר הביא לי את אלבום ההופעה של לאונרד כהן בלונדון. גרתי אז בדירת שותפות ברחוב בן יהודה והאזנתי לאלבום הזה בלופ עד השעות המאוחרות של הלילה. המילים של לאונרד כהן, שאהבתי תמיד, הפכו למוחשיות יותר בעיר הגדולה, ובאותה עת התחלתי לגלות אותו לא רק כזמר, אלא גם כמשורר. מילות השירים הלא מולחנים שלו הקסימו אותי אפילו יותר והרגשתי שעל אף היותו זר הוא מיטיב להבין אותי, וכפי שכתבתי בשיר, התחלתי לחפש את עצמי בשירים שלו 'כמי שמבקש למצוא תשובות בכתבי קודש'.  

     

    שירו המקורי של לאונרד כהן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "הייתי אז בשלב מורכב בחיי, וכל האנשים שפגשתי באותה תקופה בעיר היו בשלב די דומה של עיצוב הזהות הבוגרת. משהו בבדידות הזו ביחד היה כואב וקסום כאחד, אבל לא ידעתי להגדיר זאת. יום אחד נתקלתי בשיר 'אני תוהה כמה אנשים מצויים בעיר הזו' של כהן, שממש דייק את תחושותיי. אני זוכרת שהשיר ממש הכה בי, בדרכו החמקמקה הוא הצליח לשרטט את חוויית הבדידות המשותפת של חיי העיר, והשיר שנכתב בהשראתו כמו נכתב מעצמו.

     

    "השיר של לאונרד כהן מתוחכם יותר. מעבר לחוויית הבדידות הוא גם ארס-פואטי במידה מסוימת, כי הוא מדבר גם על בדידותו של המשורר בתוך תמונת המצב הזו - אבל גם על היכולת המופלאה שלו לתרגם זאת לכתיבה. השיר שלי שואב ממנו השראה, אבל הוא מדגיש לצד הבדידות דווקא את הפחד מהחמצה ומאכזבה מהעיר. רבים מגיעים לתל אביב בשנות ה-20 המאוחרות שלהם ותולים בה כל כך הרבה חלומות ותקוות. המילים 'כבר מאוחר', שחוזרות על עצמן בשיר, מתארות לא רק את שעת הלילה המאוחרת, אלא גם את הפחד מהחמצה.

     

    "בחרתי דווקא בשיר הזה כי לאחרונה, בשבוע שבו הודיעו על פטירתו של לאונרד כהן, נתקלתי בתרגומו היפהפה של יחזקאל נפשי לשירו של כהן וחזרתי לשיר שכתבתי אז, ערכתי ושייפתי אותו קצת. מצחיק שדווקא בתקופה הכי יפה והכי פחות בודדה בחיי, עם הולדת בתי, השיר הזה סלל דרך אל הבמה. מצד שני, מאוד משמעותית עבורי המחווה הזו ללאונרד כהן דווקא בשנה זו של לכתו, כאות הוקרה על כך שחצי מהדברים שאני יודעת על החיים למדתי ממנו, על כך שהיה מורה דרך ומעין חבר קרוב במשך שנים ועל היותו כה מעורר השראה".

     

    שירה של רחל מול השיר של אסתר וולק

    אסתר וולק על ההשראה מרחל: "בחרתי ב'רק על עצמי', ראשית כי רחל ליוותה אותי רבות מאז ילדותי, בעיקר בימי בית הספר. שנית, השיר מעורר תחושת הזדהות גדולה - הכאב שבתשוקה ל'חופי פלא' ו'אורות רחוקים' שקיימת בכל אדם, וכך גם הפחד מהגורל, מהיד הענקית שתבוא ותגדע את החלום באחת. הרגשתי שהשיר קשור יותר מתמיד, בניגוד רב ובדמיון רב, לתקופתי ולדור שלי.

     

    "בתקופתה של רחל התשוקה הייתה לעולם פשוט, חלוצי, תחושת השתייכות לקהילה. דברים שנדמה שהתפוגגו עם הזמן ובייחוד בדור שלי, דור ה-Y. בדור המדיה והפייסבוק נדמה שאנו עסוקים בעצמנו יותר ויותר. 'רק על עצמי לספר ידעתי' הפך ל'רק על עצמי רציתי לספר'. העולם הצר והצנוע של בני דור העלייה השנייה הפך לעולם רחב ועצמאי של כל אינדיבידואל. כה רחב עד שנדמה לפעמים שלא נותר בנו מקום להכיל איש מלבד עצמנו. השאיפה להפיח את השממה בארץ ישראל הפכה לשאיפה להפיח את השממה האישית, וככל שהעיסוק בעצמי גדל כך גם הולכת וגדלה מפלצת הבדידות.

     

    "הקושי שבעלייה לארץ זרה והסבל שבעבודה הרבה, שאפיינו את החלוצים, התחלפו בסבל אישי שקשור בחשיפה וירטואלית אינסופית לחייהם של האנשים סביבנו ובהשוואות בלתי פוסקות לחיינו שלנו. כשהייתי חוזרת בתקופות שונות בחיי לשיר של רחל הרגשתי יותר מכל את הניגוד הרב שבין עולמה לעולם שלנו כיום. הכאב הוא אותו כאב, רק שיד הענקים היא כעת שלנו, יד שגדלה סביב ענקי הגלובליזציה והקפיטליזם. בדור שגדל בתחושה שאין דבר שלא יוכל להשיג, סביב בועות נדל"ן, טייקונים, אבטלה, חוסר שוויון וחוסר שייכות, גם לנו כזבו אורות רחוקים".

     

    שירה של יונה וולך מול השיר של מור דמרי

     (שלום בר טל)
    (שלום בר טל)
     

    מור דמרי על ההשראה מיונה וולך: "בחרתי בשיר 'גופי היה חכם ממני', של יונה וולך, מתוך הזדהות שלמה. הסיטואציה בשיר מוכרת לי מחיי האישיים. בשיר מתואר מצב שבו גופה של הדוברת נמצא באפיסת כוחות והיא נאלצת להיעתר לדחק הגוף. יונה מתארת הרס עצמי מורכב בנפשה, הרס אפוקליפטי שבא לידי ביטוי בסבל פיזי כבד. מתוארת סיטואציה שבה הדוברת בוחרת לעולל לגופה נזק על מנת להשביע את נפשה. הגוף אמר די כשהנפש אמרה עוד. קיים תהום בלתי נראה בין הנפש לגוף. בסופו של דבר הנפש נכנעת בלית ברירה לגוף ונכבלת בכבלים פיזיים שמגבילים אותה להשתולל כמנהגה.

     

    "השיר שלי, 'אהבה אפוקליפטית', מתאר כאב מתוק שחווה הנפש. בשיר מתוארת סיטואציה של גבר ואישה באישון לילה מקיימים יחסי מין פראיים ברחובות העיר, לאחר בילוי משכר עד בלי דעת.

    הדוברת מתארת את התשוקה החייתית שקיימת בינה לבין האיש שהיא אוהבת. אהבה אפוקליפטית בלתי אפשרית למימוש, אסורה. האישה מוכרת את נשמתה לשטן ובאופן מוזר אוהבת את זה".

     

    שירו של דוד אבידן מול השיר של חיים ספטי

     (משה בן ברוך)
    (משה בן ברוך)
     

    חיים ספטי על ההשראה מדוד אבידן: "בחרתי בשיר 'קצתוכניות לעתיד', של דוד אבידן, מאחר שהוא שיר נפלא בעיניי. יש בו דמיון יוצר נפלא, כמה וכמה ארמזים (אלוזיות) היסטוריים ואחרים, בין היתר לפניקס, 'עוף החול האגדי', וניתן למצוא בו כמה וכמה רבדים ומשמעויות.

     

    "כשקראתי את השיר, תפסו אותי השורה 'אשרוף מחדש את רומא' והביטוי 'הלוחמים הברברים, שיעלו עליה', שהובילו אותי, כהשראה, לכתיבת שירי 'כשהברברים יעלו על רומא'. זהו שיר סימבולי, שבתמצות מֵרבי אומר שהוא מדבר על הסכנות שבהשתלטות על מה שאני קורא בשיר, בהכללה, 'מוסדות הרוח החופשית' והתמוטטותם, כמובן גם בימינו וגם בארצנו, שאליה התכוונתי.

     

    "השיר נכתב בשנת 2004 ופורסם לראשונה, תוך ציון שנת כתיבתו, כדרכי בספריי, בספרי השלישי, 'האהבה הלבנה', שיצא לאור ב-2010. ניתן לראותו כשיר נבואי, שלדעתי ולדעת רבים האמור בו הולך ומתגשם לנגד עינינו בשנים האחרונות, גם אם בצעדים איטיים וחלקיים, אך נחושים. שכן זו דרכם של הלוחמים הברברים הסימבוליים לפעול עד כמה שהתקופה מאפשרת להם, בהדרגה ובסבלנות, אך בנחישות ברזל".

     

    שירו של מחמוד דרוויש מול השיר של אייל גרוס

    אייל גרוס על ההשראה ממחמוד דרוויש: שירי, 'תעודת זהות מגדרית', נכתב בהשראת שירו של מחמוד דרוויש, 'תעודת זהות'. הגרסה שלי היא פרודיה סאטירית המבקרת מחד את שירו של דרוויש וצורת קבלתו בחברה הישראלית (זה הפן הפרודי), ובמקביל משתמשת במבנה של השיר המקורי על מנת לבקר נושאים מגדריים (זה הפן הסאטירי). בעקבות השיר שלי, שלושה משוררים שונים כתבו והקריאו שירי תגובה משלהם. בכך משתייך השיר לאסכולת 'התגובה היא המסר' שייסדתי, הרואה בתגובות הקהל חלק מן היצירה המוכללת".

     

    השיר של חזי לסקלי מול שירו של רז סופר

     (שוש קורמוש)
    (שוש קורמוש)

    רז סופר על ההשראה מחזי לסקלי: "מהי שירה? 'כתבתי שירה עוד בטרם ידעתי שירה', כך חרטתי על גב ספרי 'הצליל העדין של הנפילה'. בשבילי שירה היא הכל, היא 'חייבת לעמוד ולדבר', כמו שכתב חזי לסקלי בשירו 'שירה'. אצלו היא הריקוד העדין על הגבול, היא המעקה והיא הסכנה. אבל מהי 'באר חלב באמצע העיר', מה השירה מבקשת לגלות שם? בשירי 'המשורר' אני מנסה לצאת בעקבותיה. מסע בעקבות הגאולה, השמש הגדולה, המיתוס וקרקע המציאות הקשה".

     

    אירוע "משוררים בעקבות משוררים" יתקיים ב-21 במרס בתיאטרון הסמטה ביפו בשעה 20:30, הכניסה חופשית.

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "השירים שנכתבו בהשראת לאונרד כהן ורחל "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים