שתף קטע נבחר

מטמון מלפני 1,400 שנה - בחפירות להרחבת כביש 1

בצל איומי הפלישה הפרסית, הטמינו תושבי הבית באזור ירושלים את מטבעות הברונזה צמוד לקיר ועזבו למקום בטוח - אך לא חזרו מעולם. המטמון נמצא במסגרת חפירות הצלה של רשות העתיקות באזור הרחבת הכביש

 

מטבעות בני 1,400 שנה. המטמון שנמצא (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות) (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)
מטבעות בני 1,400 שנה. המטמון שנמצא(צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

 

מטמון מטבעות בן כ-1,400 שנה נמצא בחפירות להרחבת כביש 1, בתוך הריסות מבנה בדרך לירושלים. המטמון הכיל תשעה מטבעות ברונזה מסוף התקופה הביזנטית (המאה ה-7 לספירה).

 

המטמון נמצא בחפירות הצלה שניהלה רשות העתיקות סמוך למחלף עין חמד על כביש 1, ואת העבודות במקום מממנת חברת נתיבי ישראל. בחפירות שנערכו בחודש יוני האחרון נחשף מבנה גדול בן שתי קומות, ולצדו גת מורכבת לייצור יין.

"המטמון מעיד על סופו של האתר". המטבעות שנמצאו (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות) (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)
"המטמון מעיד על סופו של האתר". המטבעות שנמצאו(צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

בחפירות נחשף מבנה גדול בן שתי קומות. אתר מציאת המטבעות (צילום: מקסים דינשטיין, רשות העתיקות) (צילום: מקסים דינשטיין, רשות העתיקות)
בחפירות נחשף מבנה גדול בן שתי קומות. אתר מציאת המטבעות(צילום: מקסים דינשטיין, רשות העתיקות)

 (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות ) (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות )
(צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות )

 (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות) (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)
(צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

לדברי אנט לנדס-נגר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "מטמון המטבעות נמצא צמוד למבנה, בתוך מפולת של אבנים גדולות. נראה כי בעל המטמון צרר אותו בארנק בד בתוך נישה מוסתרת בקיר בעת סכנה, בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך היום אנו יודעים שזה לא עלה בידו".

 

המטבעות נושאים את דמותם של שלושה קיסרים ביזנטים חשובים: יוסטיניאנוס (565-483 לספירה), מאוריקיוס (602-539 לספירה) ופוקאס (610-547 לספירה). הם הוטבעו בשלוש מִטְבּעות שונות, אשר כולן בתחומי טורקיה של ימינו: קונסטנטינופול, אנטיוכיה וניקומודיה. פני המטבעות מעוטרים בדמות הקיסר לבוש בגדי צבא ונושא צלבים, ובגבם מצוין בין היתר ערכו של המטבע, לרוב באות M.

"בעל המטמון לא חזר". מנהלת החפירה, אנט לנדס-נגר ()
"בעל המטמון לא חזר". מנהלת החפירה, אנט לנדס-נגר

מנהלת החפירה, אנט לנדס-נגר (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות) (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)
מנהלת החפירה, אנט לנדס-נגר(צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

"המטמון מעיד על סופו של האתר", הסבירה לנדס-נגר. "הרקע ההיסטורי להטמנתו קשור, ככל הנראה, לפלישה הפרסית הסאסאנית בשנת 614 לספירה. פלישה זו הייתה בין הגורמים שהביאו לסיום שלטונם של הקיסרים הביזנטים בארץ ישראל".

 

בצל איומי הפלישה הטמינו תושבי האתר, אשר חשו בסכנה המתרחשת עליהם, את כספם צמוד לקיר בתקווה לחזור לביתם בקץ הפרעות - דבר שלא קרה. האתר ננטש ונהרס, ולבסוף נקבר ושולב במערכת הטרסות האופיינית לאזור.

 

המבנה והגת שלצדו שייכים לאתר גדול יותר המשתרע לרוחב כביש 1, שבשטחו נחשפה לפני כשנה כנסייה ביזנטית. חקירת האתר העלתה את ההשערה כי מדובר ביישוב בשם "עין ביקומקובה", ששמו השתמר בשם הכפר הערבי השכן בית נקובה.

 

אתר זה, שוכן לצד דרך ראשית ממישור החוף לירושלים, אשר שירתה את תנועת הצליינים הנוצרים בדרכם לירושלים, ולאורכה התפתחו יישובים ותחנות דרכים. האתר שנחשף יישמר כנקודת ציון בנוף לצד כביש 1.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
מטבעות מהתקופה הביזנטית
צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
מומלצים