מה הורים היו עושים אם הייתה להם שעה פנויה

הלילה עוברים לשעון קיץ ומפסידים שעה, וזו בדיוק התחושה התמידית של הורים רבים - שחסר להם זמן ביממה. "מה הייתם עושים אם היו נותנים לכם ברגע זה שעה אחת פנויה?" את השאלה הזו שאלתי 55 הורים לילדים בגילאים שונים, מתוכם 36 נשים ו-19 גברים.

מעניין לראות את ההבדלים בין האמהות לאבות. מבין 36 האמהות שענו על השאלה, 12 לא חשבו פעמיים וישר אמרו שהן ישמחו ללכת לישון, שש העדיפו לבהות באחת מסדרות הטלוויזיה (ציינו את "נמלטים" ו"קרדשיאנס"),שתיים נוספות רצו לקרוא ספר והשאר ציינו דברים נוספים וביניהם: שופינג, עיסוי, הליכה, ריצה, יוגה, מדיטציה, הופעה, אמבטיה, לדוג ולנקות את הבית. אחת האמהות התלבטה בין שינה לסקס וכשהתבקשה לבחור, היה לה קשה להחליט.

ומה האבות מעדיפים לעשות?שלושה מהנשאלים ציינו שהיו שמחים להשלים עוד כמה משימות בעבודה, שלושה רצו לבהות בטלוויזיה,שניים בחרו לרוץ והשאר העדיפו דברים אחרים: זמן איכות עם האישה, מפגש עם חברים, לנגן, זמן איכות עם אחד הילדים ("מרגיש שלא רואה אותם מספיק"), סרט, לשחק בפלייסטיישן עוד שעה, לצאת עם המצלמה ולצלם אנשים וחיות, לצאת עם הטלסקופ ולחפש ערפיליות, ללכת לים, לסדר דברים בבית, ואחד האבות רק רצה לישון (למרות שאותו אבא ציין כי הוא בעצם צריך לעשות ספורט כדי לרדת במשקל). 

הורים מוצאים את עצמם שחוקים ומרירים

"משפחות כפולות קריירה (כלומר, משפחות שבהן שני ההורים מנהלים במקביל קריירה) הן משפחות שנמצאות בלהטטנות תמידית, בין ריבוי התפקידים שהן מנהלות במקביל", אומרת ד״ר יעל עזרא, מטפלת אישית זוגית ומשפחתית. "יעיד הלהטוטן המנוסה והמוכשר ביותר, שכשמלהטטים מדי פעם נופלים כדורים. כך גם בחיים של הורים המנסים ללא הרף לשמור על כל הכדורים באוויר. הנחת העבודה היא שמדי פעם ייפלו כדורים. החוכמה היא לא להפיל את אותו כדור כל הזמן. אם תשאלו הורים מה הכדור הראשון שנופל כשיש עומס, רובם יענו שכדור הפנאי האישי ו/או הזוגי. במצבים אלו, לאורך זמן הורים מוצאים את עצמם שחוקים ומרירים, דבר המשפיע בסופו של דבר גם על שאר הכדורים שבאוויר. ברגע שהורים מבינים שכדי ללהטט טוב באמת, צריך מדי פעם למלא מצברים אישיים, הם מפנימים שהזמן שהם לוקחים למען עצמם הוא לא מותרות אלא הכרח".

כבר מחר תפנו לכם שעה ביום

"אני בהחלט מבינה את כל אותם הורים שבחרו להשקיע את השעה המיוחדת הזו בעצמם", אומרת מיה שטיינהרדט-זיו, יועצת שינה בכירה ומדריכת הורים בגישת אדלר. "אני מציעה להורים להתחיל מבחירה אחת קטנה של שעה אחת לעצמכם במתנה. אפשר לבחור להתחיל ללכת לחוג, להתחיל לעשות ספורט, לצאת לשעה מהבית עם ספר, לצאת להליכה או ללכת לשתות קפה. כל דבר שיטעין אתכם באנרגיה חיובית. אם אתם לא תפנו שעה לעצמכם, אף אחד לא יפנה לכם שעה או יוליד עבורכם את השעה ה-25 ביום. תפנו לכם שעה אחת בלבד כבר מחר. אחר כך תבחרו שעה נוספת בשבוע הבא, וככה תמלאו לפחות ארבעה שבועות. התחילו לעשות לעצמכם רשימה של כל מה שבא לכם לעשות עם עצמכם ותוכלו להספיק אותם בשעה. הרשימה הזו תהיה שימושית ברגע שתגיעו לשעה שלכם".

אפשר להתרגל לזה(צילום: shutterstock)

חייבים למלא מצברים

"כהורים שמשקיעים בבית ובילדים אנו חייבים להטעין את עצמנו", אומרת נגה בירן, מנחת קבוצות הורים מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. "אי אפשר להעניק מבלי למלא מצברים ולכן יש לנו צורך כל כך גדול לזמן איכות רגוע עם עצמנו שיעשה לנו טוב כדי לחזור לילדים שמחים ומלאי אהבה. כשאתם תמלאו אחר הצורך הזה תהיו הורים הרבה יותר טובים וגם הילדים ילמדו לדאוג לעצמם ולצורכיהם בבוא הזמן".  

צמאים לזמן נטול מחויבויות

"כהורים צמד המילים 'שעה פנויה' הפך למושג אוטופי בלתי מושג", אומרת ליאת קרן, מטפלת משפחתית ומנחת קבוצות לכישורים חברתיים. "אני חושבת שהסקר הקצר שהעלת מגלה עד כמה אנחנו כמהים לכך. צמאים לזמן נטול מחויבויות. זמן לעצמנו. והמסקנה - אף אחד לא ייתן לנו שעה. את הזמן שאנחנו רוצים לעצמנו צריך להחליט ולקחת. לסמן אותו ולהגן עליו כדי שלא יתמלא מייד במטלות שונות. מילוי מצברים שיתנו כוחות להתמודדויות השונות, זה לא בגדר מותרות - זה לגמרי צורך לגיטימי וחשוב למצוא את הדרך לתת לו מענה. היכולת לדאוג גם לרווחה האישית היא חשובה והכרחית להורדת עומס ומתח שכמובן משפיעים גם על ההתנהלות מול הילדים. וזה גם שיעור חשוב עבורם - היכולת לקחת פסק זמן והצורך באוויר".  

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

חוג חופש

"התשובות של ההורים מאוד אנושיות ומובנות. להיות הורה משמעו להיות זמין כמעט בכל רגע לאדם אחר, לדאוג לו ולטפל בו, לזהות את רצונותיו וצרכיו ולהחליט האם להיענות להם", אומר טל רחמים, פסיכותרפיסט, מנהל היחידה לטיפול בגיל הרך במרכז ד"ר טל. "עצתי היא להרשם ל'חוג חופש' - זהו אינו חוג קונקרטי אלא מסגרת זמן של שעה אחת, שמתקיימת ביום ובשעה קבועים ולא גמישים, זמן שמוקדש לכל מה שמתחשק. אפילו לישון או לקרוא ספר. זהו זמן בו הצרכים והרצונות של האם או האב נענים ולא נדחקים הצידה. הרעיון הוא שלא ניתן להזיז את מועד החוג, ויש להיות מאוד מחויבים לזמן זה. ברגע שהגדרנו זמן קבוע אין צורך לנסות למצוא זמן בכל שבוע מחדש, משימה בלתי אפשרית עבור רבים, והדבר מקל מאוד על יצירת זמן פרטי בשגרת החיים האינטנסיבית".