החורים השחורים הקניבליים

מדענים מאוניברסיטת שפילד באנגליה גילו עדויות לנפילה של כוכב לתוך חור שחור. ככל הידוע כיום אירוע כזה אמור להיות נדיר מאוד, והתגלית החדשה רומזת שהקצב שבו החורים השחורים בולעים כוכבים במרכזי גלקסיות מסוימות גבוה פי מאה מכפי שהעריכו מדענים עד כה.

עוד כתבות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן:

המאגר הביומטרי: נקודת מבט מדעית

האם הסביבה משפיעה על הגובה שלנו?

למה כלבים אוכלים צואה?

הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד 

חורים שחורים סופר-מסיביים במרכזי גלקסיות בולעים בדרך כלל בתוך זמן קצר מאוד את הגז והכוכבים שנמצאים בקרבה מיידית, כך שנדיר למצוא כוכב תועה שמתקרב מספיק לשדה הכבידה של החור השחור בשביל להיבלע בתוכו או להיקרע על ידי כוחות הגאות שלו.

בסקר שנערך באוניברסיטת שפילד מדדו החוקרים את פליטת הקרינה בתדרים שונים מ-15 גלקסיות שהיו בהירות מאוד בקרינה תת-אדומה, דבר שמעיד כי היו מעורבות בהתנגשות או באינטראקציה אחרת עם גלקסיות שכנות, ועכשיו עוברות שלב של יצירת כוכבים מהירה. החוקרים גילו עלייה חריגה בעוצמת האור באחת מהגלקסיות שנדגמו והניחו בהתחלה שמדובר בסופרנובה או בפעילות של החור השחור שהחל לבלוע גז כפי שקורה לפעמים כשחורים שחורים במרכזי גלקסיות עוברים ממצב רדום לפעיל.

(צילום: המכון המדעי של טלסקופ החלל, בלטימור, מרילנד)

אבל ההתנהגות של האירוע הזה לא התאימה למה שאסטרונומים רגילים לראות בתופעות מוכרות כמו סופרנובות או גלקסיות פעילות. קווי הפליטה, כלומר התדרים האופייניים שתורם כל יסוד לקרינה של גוף חם מאוד, הראו שמדובר באירוע שמעורבת בו כמות גדולה של הליום שנע במהירות גבוהה. כמו כן עוצמת האור וקצב השינוי בה לא התאימו לסופרנובה.

נופלים בקצב

אם האירוע שנמדד אכן מייצג ערעור כבידתי, שהתגלה בקלות יחסית על ידי תצפית של עשר שנים על 15 גלקסיות בלבד, הדבר מעיד שאירועים כאלו עשויים להיות נפוצים הרבה יותר מכפי ששיערו עד כה. ייתכן שגלקסיות בהירות בתת-אדום משמשות אזור חם למפגשים של כוכבים תועים עם החור השחור שבמרכזן. המפגש בין גלקסיות, או אפילו מעבר חולף בין שתי גלקסיות שדוחס את הגז ומתחיל יצירה של כוכבים תוך זמן קצר, יכול גם להיות הגורם לכך שכוכבים שנמצאו במרחק בטוח מהחור השחור יקבלו את ה"דחיפה" הקטנה שהיו צריכים כדי ליפול פנימה.

(צילום: AP)

תופעת הערעור הכבידתי עצמה עדיין אינה מובנת לחלוטין, והעדויות לגבי האירועים הבודדים הידועים עד כה הן חלקיות בלבד. ככל שיצטברו מדידות נוספות כך תתבהר ההבנה של התופעות הללו ונוכל לומר בוודאות אם האירוע שפורסם הוא אכן דוגמה לנפילה של כוכב לתוך חור שחור, או שמא מדובר במקרה מוזר של תופעה ידועה אחרת או אפילו בתופעה חדשה לנו לחלוטין.

למחקר המלא בכתב העת nature

גיא ניר, דוקטורנט במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

לרגל שבוע החינוך המדעי של מכון דוידסון שיחול ביום ראשון הקרוב (26 במרס) אנו מזמינים אתכם להצטרף לתצפית אסטרונומית מיוחדת בהרי ירושלים. בפעילות יינתנו הסברים ותתקיים תצפית בעזרת טלסקופים בגרמי השמיים וביניהם חמה מאדים וצדק. שמי האביב מציגים לנו לראווה גופים מרהיבים ביותר – קבוצות כוכבים אופייניות, כוכבים בשלל צבעים, גלקסיות, ערפיליות, צבירים פתוחים או כדוריים ועוד. האירוע פתוח לקהל הרחב – לפרטים נוספים לחצו כאן