מטפלת עזבה בגלל הריון – ותקבל 36 אלף ש'

נפאלית שסעדה קשישה ביקשה ללדת במולדתה ודרשה פיצויי פיטורים. בית הדין קיבל את טענתה שלפיה לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה

עו"ד אופק אלדדפורסם: 27.03.17 , 18:05

בית הדין לעבודה בירושלים קבע לאחרונה שקשישה תשלם פיצויי פיטורים של כ-36 אלף שקל למטפלת הסיעודית שהפסיקה את עבודתה אצלה לאחר שנכנסה להריון וביקשה לנסוע ללדת במולדתה נפאל.

התובעת עבדה אצל בני הזוג מדצמבר 2006 עד מות הקשיש ב-2008, ולאחר מכן המשיכה לעבוד ברצף כמטפלת של אשתו. היא התגוררה בבית האישה ועבודתה הייתה כרוכה במאמץ רב, וכללה שעות נוספות, לילות, ובמקרים רבים אף בסופי שבוע.

תביעה

"ביג מאמא" תפצה עובד זר ב-70 אלף שקל

עו"ד נטלי צרף-רביב

אזרח אריתריאי טען שבמשך שנים לא קיבל שעות נוספות, הבראה והפרשות לפנסיה. נדחתה טענת המסעדה שלפיה הוא היה מועסק של חברת כוח אדם

"ביג מאמא" תפצה עובד זר ב-70 אלף שקל

בתחילת 2014 הודיעה המטפלת שהיא בהריון וסיפרה שברצונה לעזוב את העבודה על מנת ללדת במולדתה. האישה ובנה קיבלו את בקשתה, והצדדים הסכימו שהיא תמשיך לעבוד כמה חודשים נוספים שבמהלכם תימצא מטפלת חדשה. באפריל 2014 עזבה המטפלת וקיבלה מחברת סיעוד 9,985 שקל על חשבון פיצויי פיטורים. באותה שנה היא הגישה את התביעה נגד האישה ובנה, שבה טענה שהיא זכאית לפיצויי פיטורים בסך כ-20 אלף שקל נוספים לאחר ניכוי הכספים שקיבלה מחברת הסיעוד.

התביעה התבססה על שתי חלופות: הראשונה, התפטרות לרגל מצב בריאות על פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים. השנייה, נסיבות אחרות שבהן לא ניתן היה לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה, על פי סעיף 11 לחוק.

האישה ובנה ביקשו לדחות את התביעה בטענה שהמטפלת עזבה את עבודתה אך ורק בשל רצונה ללדת בארץ מולדת, ולא בשל מצב בריאותי לקוי או קושי בעבודה. הם הוסיפו ש"הריון אינו מחלה", ואין לראות בו מצב בריאות לקוי על פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

הרשמת אפרת קוקה דחתה את טענת התובעת בדבר התפטרות בשל מצב בריאות לקוי כיוון שלא הוצג אף אישור רפואי שממנו ניתן ללמוד על מניעה לביצוע העבודה. היא הסבירה שהריון אמנם יכול להיות מלווה בקשיים בריאותיים שונים, אולם אין לקבוע קטגורית כי כל הריון נחשב "מצב בריאותי" המונע ביצוע עבודה מסוימת או המצדיק התפטרות.

עם זאת, הרשמת קיבלה את טענות התובעת בדבר התקיימותן של נסיבות אחרות שבהן לא ניתן היה לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה. בהקשר זה היא הבהירה שהנתבעים הפרו את חוק עבודת נשים, האוסר על העסקת אישה בהריון בשעות נוספות ובלי מנוחה שבועית. "העסקתה של התובעת בניגוד להוראות החוק מהווה לטעמנו 'נסיבה' שבה אין לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה", קבעה הרשמת.

כמו כן, לאחר שעיינה בתלושי השכר, הרשמת קוקה השתכנעה שהנתבעים הפרו את הוראות חוק שכר המינימום לאורך כל תקופת ההעסקה.

חלק נרחב מפסק הדין הוקדש לדיון בטענות נוספות בדבר רכיבי שכרה של התובעת. בסופו של דבר חויבו הנתבעים לשלם למטפלת כ-36 אלף שקל בגין פיצויי פיטורים והפרשי שכר, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.