קורבן סחר איברים זכה בפיצוי של 200 אלף ש'

תושב סכנין שנקלע לקשיים כלכליים שוכנע לתרום כליה באוקראינה, אבל לא קיבל את מלוא הסכום שהובטח לו. אחד ממורשעי הפרשה חויב לשלם לו על כך

עו"ד אלון הרשקופורסם: 01.04.17 , 09:47

בית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע לאחרונה שתושב סכנין בן 35, שנפל בעשור שעבר קורבן לתרמית שעסקה בסחר לא חוקי באיברים, יפוצה ב-200 אלף שקל. השופטת רויטל באום קבעה שאת הכסף הוא יקבל מאחד ממורשעי הפרשה, שבהליך הפלילי נידון לריצוי מאסר בפועל.

ב-2007 הורשעו שני נאשמים בעבירות של סחר באיברים, עושק, מרמה והתחזות. על אחד מהם, שהתחזה לרופא, נגזרו ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי של 15 אלף שקל לכל אחד מארבעת הקורבנות, ועל שותפו למעשים נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

רפואה משפטית

תביעה: התקן תוך רחמי התגלה אחרי 32 שנה

עו"ד טל לביא

במסגרת צילום רנטגן גילתה בת 62 התקן שנשאר ברחמה מאז 1979. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות של קופת החולים, שתפצה ב-50 אלף ש'

תביעה: התקן תוך רחמי התגלה אחרי 32 שנה

מדובר היה בפרשייה הראשונה שנחשפה בישראל בקשר לסחר באיברים. ההליך הפלילי חשף שהנאשמים פרסמו ב-2006 מודעות בעיתונים הפונים לקהל הערבי לאיתור תורמי כליה תמורת תשלום.

לפי גזר הדין, שני הנאשמים חיפשו בני אדם חלשים, חסרי הגנה המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ושכנעו אותם לתרום את כלייתם תמורת תשלום זעום של 7,000 דולר. ארבעה קורבנות נפלו ברשתם, נשלחו לאוקראינה לביצוע ניתוחי קצירת כליה אבל כשחזרו לא קיבלו את מלוא הסכום שהובטח להם.

אחד הקורבנות החליט שלא לשבת בחיבוק ידיים וכחמש שנים לאחר ההרשעה הגיש נגד אחד המתחזה לרופא תביעה לפיצוי נזיקי, שאליה צירף חוות דעת מומחה שקבעה לו 30% נכות קבועה.

הקורבן, תושב סכנין, היה כבן 25 כשנענה למודעה שפרסם הנתבע. הוא היה אז מובטל שסבל מבעיות רפואיות וכלכליות קשות, ובגזר הדין צוין שהידרדר לפת לחם. במאי 2007 הוא הוטס לאוקראינה ועבר שם ניתוח קצירת כליה.

בעת ניהול התביעה התברר שהנתבע הפך בשלב מסוים לפסול דין ומונה לו אפוטרופוס. בעקבות זאת, הופנה התובע לקבלת אישור להמשך ניהול התביעה מבית המשפט. במרס 2016 העניק לו בית המשפט למשפחה בקריות את האישור, והמשפט המשיך.

האפוטרופסית שמונתה לנתבע לא חלקה על העובדה שהוא הורשע בעבירות מרמה, סחר בבני אדם, חבלה חמורה, עושק, התחזות ועוד. משכך, השופטת רויטל באום קבעה כי יש לו אחריות מלאה לנזקיו של התובע.

השופטת העמידה את שווי הנזקים על 200 אלף שקל, מתוכם 160 אלף שקל על כאב וסבל והיתר על הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי. בנוסף חויב הנתבע לשלם הוצאות משפט בסכום של 2,000 שקל ושכר טרחת עורך דין של 17,500 שקל.