פלוג: ישראל בתחתית ה-OECD בהשקעה בתשתיות

הדו"ח השנתי של בנק ישראל ל-2016 לא חסך ביקורת מהממשלה. במסיבת העיתונאים שנערכה לרגל פרסום הדו"ח, מתחה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ביקורת על ההשקעה המועטה של הממשלה בתשתיות ובחינוך.

"באופן כללי ההשקעה נמוכה בתשתיות. גם רמת התשתיות היא לא מהמשובחות בעולם ועדיין אנחנו משקיעים מעט בתשתיות. עדיין ההשקעה הציבורית כאחוז מהתוצר היא נמוכה מאוד בתשתיות וזה משתקף באיכות ההון באופן כללי", אמרה פלוג. "ההשקעה הציבורית ובפרט ההשקעה בתשתיות היא משלימה להשקעה הפרטית. ככל שההשקעה בתשתיות נמוכה, כך גם הסקטור הפרטי בעצם משקיע פחות, והיעילות והפריון נמוכים יותר. השקעה בשיפור רמת התשתיות אמורה להשפיע על רמת ההשקעה הפרטית ועל הפריון במשק".

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג(צילום: אלכס קולומוסקי)

עוד מתחה פלוג ביקורת על ההשקעה הממשלתית הנמוכה בתחום ההון האנושי (העובדים במשק) ובאופן ספציפי - ההוצאה הנמוכה לתלמיד בישראל. "למרות הגידול בשנים האחרונות, ההוצאה לתלמיד בישראל עדיין נמוכה מההוצאה לתלמיד בממוצע ה-OECD", אמרה פלוג, "ב-2013 ההוצאה לתלמיד בישראל עמדה על 75% מממוצע מדיניות ה-OECD. בהנחה מאוד שמרנית של הגדלת ההוצאה הציבורית בישראל עד 2016, ובהנחה שבמדינות ה-OECD לא חל שום גידול בהוצאה לתלמיד מאז 2013, אפשר להעריך שהגדלנו בישראל את ההוצאה לתלמיד ל-82% ממוצע ה-OECD. זו הנחה די קיצונית. למרות ההגדלה המוערכת הזו, ההוצאה לתלמיד בישראל עדיין נמוכה".

פער העוני בין ישראל ל-OECD: "העוני הוא לא בראש סדר העדיפויות של הממשלה": 

"הישגי התלמידים הישראלים נמוכים"

פלוג הוסיפה כי "ההישגים של התלמידים הישראלים במבחני המיומנויות הבסיסיות – הכמותית, קריאה וכתיבה ופתרון בעיות בסביבת מחשב, כל אותן מיומנויות שנדרשות לתפקוד בשוק העבודה של המאה ה-21 - הם נמוכים יחסית. ההישגים של תלמידי ישראל נמוכים יחסית גם במבחני PISA. הפערים במיומנויות האלה אצלנו גבוהים במיוחד ואנחנו כמעט בקצה העליון של הפערים במיומנויות הבסיסיות של העובדים בישראל.

"על רקע זה, לא מפתיע הקשר בין טיב ההישגים והמיומוניות הבסיסיות לבין השכר הממוצע. ישראל נמצאת בשכר ממוצע נמוך יחסית שתואם במידה רבה את המידה הממוצעת הנמוכה של המיומנויות הבסיסיות. אי השוויון בשכר אצלנו גבוה במיוחד וגם הוא תואם במידה רבה את אי השוויון במיומנויות הבסיסיות.

"אי השקעה בחינוך ובתשתיות מצביעה על כך שאנחנו לא עושים מספיק בתחומים האלה וזה משתקף במיומנויות נמוכות יחסית אצל העובדים בישראל. אם רוצים שפר את פוטנציאל הצמיחה של המשק ואת התפלגות ההכנסות וחלחול הצמיחה לכל חלקי האוכלוסייה, די ברור באיזה כיוון הממשלות צריכות לפעול".

לשאלת ynet כיצד ישפיעו בחירות בעתיד הקרוב על המשק הישראלי, השיבה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שכהונות קצרות יותר של ממשלות מקשות על טיפול בבעיות היסודיות של המשק, כגון אלה שאליהן התייחס הדו"ח - השקעות בתשתיות והשקעות בחינוך. היא הוסיפה: "מבלי להתייחס לעלות הספציפית של בחירות, אי יציבות פוליטית ותקופות כהונה יותר קצרות של ממשלות הן מאוד בעייתיות למשק בהיבט של מיקוד או קיצור נוסף ביתר שאת של אופק ההתייחסות של קובעי המדיניות למדיניות".

"אם דיברנו קודם על דוגמאות לכך שקובעי המדיניות לפעמים מטפלים בבעיות קצרות טווח וקצת זונחים את בעיות הטווח הארוך, הרי שמתדירות גבוהה של מערכות הבחירות נובע סיכון גדול יותר של קיצור האופק של ההתייחסות של קובעי המדיניות למדיניות", הוסיפה. "יש לנו משק טוב והוא שעת כושר לטפל בבעיות יותר יסודיות ואת הפירות של הטיפול הזה רואים לטווח ארוך. כשהכהונות של הממשלה קצרות יותר, קשה יותר להשיג פירות לטווח הארוך של הטיפול בבעיות".