נפוליאון והמכתב להקמת מדינה יהודית ב-1799

אי שם בסוף המאה ה-18 הגיע נפוליאון גם לארץ ישראל עם הרבה שאיפות בכיס. תערוכה חדשה בספרייה הלאומית בירושלים חושפת מכתבים, מפות ומסמכים שמתעדים את מסעו כאן של מייסד הקיסרות הראשונה. בין היתר נחשף מכתב שבו כותב תומאס קורבט מאירלנד לפטרונו של נפוליאון, שבה מועלה בפעם הראשונה הרעיון להציע ליהודים להקים מדינה וצבא משלהם בארץ ישראל.המכתב הזה הובא לידיעתו של נפוליאון ממש בתחילת מסעות הכיבוש שלו והוא גם ככל הנראה התלבט בעניין.

ד"ר מילכה לוי רובין, אוצרת אוסף מדעי הרוח הספריה הלאומית, סיפרה על המכתב: "במסגרת התערוכה,  שמייצגה אוסף גדול של 1,013 מסמכים, יש לנו מכתב אחד מאוד מיוחד שכתב אירי בשם תומאס קורבט, הוא היה אירי פרוטסטנטי אדוק שמרד באנגלים והצטרף עם אחיו לצבא הצרפתי. בהיותו בצבא הצרפתי הוא כתב מכתב אל מי שעמד בראש הדירקטור של צרפת דאז, אדם בשם פול ברס שהיה פטרון של נפוליאון".

(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

ד"ר לוי רובין הוסיפה: "במכתב הוא מפרט בצרפתית קלוקלת מעט, הוא מפרט בה הצעה ובהצעה הזאת, מכתב ארוך מאוד, הוא אומר כך: אני מציע לך נפוליאון לקרוא ליהודים להצטרף אל המסע שלך במזרח, אל המסע לכיבוש ארץ ישראל. צריך לדעת שהמכתב הזה נכתב בפברואר 1799, ממש באותה העת שבה נפוליאון יוצא למסעו לכיוון ארץ ישראל, והוא מציע לו לקרוא ליהודים להצטרף. היהודים, הוא אומר, יש להם הרבה מאוד כסף, הם ישמחו מאוד להצטרף כי בנוסף לעובדה שכבר 1800 שנה שהם מושפלים בכל רחבי העולם ואין להם זכויות, שום דבר לא יכול לתקן באמת את מצבם, להוציא את העובדה שייתנו להם לשוב לארץ אבותיהם ולהתקיים שם כאומה".

מדובר במכתב שנכתב כמעט 100 שנה לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897. "אנחנו רואים פה סוג אחר של ציונות, שבה ההצעה באה דווקא במקרה הזה לא מן הצד היהודי אלא מן הצד הנוצרי, מן הצד שנוצרים פרוטסטנטיים מילנייריסטים שבתקופה הזאת, במיוחד לקראת שנת 1800, מאמינים שנפוליאון הוא האיש שבעצם מבשר את השינוי הגדול, את אחרית הימים וליהודים יש חלק חשוב בכל התהליך הזה", הסבירה ד"ר לוי רובין. "להבנתו, כשהיהודים ישובו לארצם, בעצם תגיע אחרית הימים ובסופו של דבר הם גם יתנצרו. זאת הזווית הנוצרית, אבל צריך לומר שיש פה גם זווית יהודית כי גם היהודים באותה תקופה בעצם עסוקים בציפיה גדולה, הם במידה רבה מאמינים שנפוליאון הוא המשיח, ובכל רחבי אירופה יש לנו מידע על זה שיהודים לא רק מן המכתב הזה, אלא יש לנו מידע בעצם כבר שנה קודם, מ-1798 ודיווח אחר באותה העת שיהודים חושבים שנפוליאון הוא המשיח ויהודים יהיו מוכנים להתגייס למפעל הזה ולבוא כדי לבנות מחדש את בית המקדש".

ציור של דנון(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

תיאור העתיקות במצרים(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

מדליה של נפוליאון(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

ואיך נפוליאון הגיב למכתב? ד"ר לוי רובין: "זאת התעלומה הגדולה, כי ראשית אנחנו לא יודעים אם המכתב הזה שנכתב אל פול ברס במטרה שיועבר לנפוליאון אכן הגיע לידיו של נפוליאון. כאן צריך להוסיף עוד דבר חשוב, יש מסמך אחד שהוא מסמך שמדברים עליו הרבה שנים כבר, שהתגלה ב-1940 והוא נקרא המנשר של נפוליאון אל היהודים, זה איזשהו העתק של העתק שהוא אמור להיות מנשר קריאה של נפוליאון אל היהודים לבוא להצטרף אל המסע שלו לארץ ישראל ולהיות אומה ככל האומות ולחזור לעבוד את, כך כתוב שם, יהוה בבית המקדש בירושלים".

בתערוכה - שנפתחה בשבוע שעבר בספרייה הלאומית בירושלים - מוצגים כמה עשרות מסמכים ומכתבים מקוריים, ציורים, מפות, מטבעות ופריטים נוספים מתוך "אוסף נפוליון ותקופתו" הכולל למעלה מאלף פריטים. האוסף קוטלג בפירוט ונסרק, ובקרוב יהיה נגיש באתר הספרייה לגולשים בארץ ובעולם. לרגל פתיחת התערוכה יתקיימו בספרייה הלאומית מספר מפגשים ושיח גלריה. היום יתקיים שיח גלריה "נפוליאון בארץ ישראל" וביום רביעי הקרוב - שיח גלריה "בעקבות המסע: הישגים מדעיים והשפעות תרבותיות". לפרטים על התערוכה - שתימשך עד חודש יולי ניתן למצוא באתר הספרייה הלאומית www.nli.org.il