שתף קטע נבחר

על מותר ואסור בהולדת ילד מזרעו של נפטר

הצעת חוק "ההמשכיות" סותרת את הצעת חוק בנקי הזרע של משרד הבריאות, ועלולה לפגוע הן בכבוד המת והן בילד שייוולד. פרשנות

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לאחרונה העלתה ח"כ רויטל סויד את הצעת חוק "ההמשכיות", שלפיה "הורים של חלל צה"ל יוכלו להביא ילד מזרעו לאחר מותו - אם לא השאיר צוואה מפורשת שבה כתב כי אינו מעוניין בכך". מדובר בהצעה שאינה ראויה הסותרת במפורש תזכיר הצעת חוק "בנקי הזרע" מ- 2016, שנערך על ידי משרד הבריאות והופץ בקרב משרדי הממשלה.

 

בהצעת חוק "בנקי הזרע" יוחדו פרקים הדנים בהקפאת זרע לשימוש עתידי וב"נטילה ושימוש בזרע נפטר". שם נקבע במפורש כי ככל שהייתה לנפטר בת זוג קבועה בטרם לכתו, שמורה לה הזכות להשתמש או להתנגד לשימוש בזרעו. ואילו בכל מקרה אחר ייעשה השימוש בזרע אך ורק על פי הוראות בכתב אם הותיר אחריו. זוהי עמדה הפוכה בתכלית לזו המוצעת בהצעת חוק ההמשכיות.

 

ככלל, שאלת השימוש בזרעו של נפטר היא רבת פנים, ונוגעת ברבדים העמוקים ביותר של תחומי חיים כמו אתיקה, מוסר, פילוסופיה, חברה, משפט ואחרים. הצעת חוק ההמשכיות נוהה אחרי כאבם של הורים שכולים אך מתעלמת כליל מרצונו של בנם המנוח ומטבע האדם. ההנחה שאדם צעיר רוצה שהוריו יולידו את צאצאיו לאחר לכתו, באמצעות אישה שלא בחר בה, ומבלי שתהא לו הזכות לגדלם בעצמו, היא מופרכת, ומטילה חובה על צעיר, כמעט ילד, לערוך צוואה ולקבוע בה מה יעשה בגורל זרעו לאחר מותו.

 

ההצעה נולדה לנוכח פנייתם הנואשת של הורים שכולים. מדובר במקרה שבו ייצגתי אלמנה בבית המשפט העליון בטענה שהנפטר לא היה מסכים שייוולדו לו ילדים לאחר לכתו, משאינו יכול להיות להם הורה פעיל ומיטבי בחייהם, מאישה שלא בחר בה. דברים אלה הושמעו באמצעותי מפיה של אלמנתו, שהייתה חברתו לחיים של המת שבע שנים לפני שנישאו, ושררה ביניהם, לכל הדעות, גם על פי עדות הוריו, אהבה עצומה.

 

השימוש בזרעו של המת

הפרק הרלוונטי לענייננו בהצעת חוק "בני הזרע" הוא פרי עבודה מעמיקה של ועדת מומחים ציבורית ובינתחומית שכונן משרד הבריאות. הוועדה הגישה המלצותיה ב-2012 והן הולכות בתלם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מ-2003. בהנחיות נקבע כי בת-הזוג היא המייצגת הנאמנה של רצון בן-זוגה המת באשר לעמדתו ולרצונו בצאצאים בכלל, ולשימוש בזרעו לאחר מותו בפרט.

 

שכן ככלל, "היא הייתה האדם הקרוב אליו ביותר, לעת פטירתו, ושותפה טבעית שלו בשאלה של הולדת ילדים". זוהי דרך הטבע, אדם עוזב את בית הוריו ודבק בבחירת לבו. לא יעלה על דעתנו שהורים יאלצו את ילדיהם בחייהם, ללדת בעבורם נכדים, כל שכן לאחר לכתם.

 

הנושא עלה בוועדת הכנסת לענייני מחקר ופיתוח מדעי, שם נאמר כי "מדובר בלבחור לו אישה שתלד את ילדו, שהוא לא בחר בה, שהוא לא הכיר אותה, שהוא לא ידע על קיומה. מדינה לא מתערבת בהחלטות של נישואים של אנשים. מדינה לא אומרת לזוג שלא יכול לקיים את עצמו ללדת ילד אחד או עשרה. איפה אנחנו באים מבחוץ ופוגעים באוטונומיה של הילד? כשאנחנו בוחרים עבורו משהו שהוא לא בחר. החלטת הורים להביא ילד לעולם מאישה שהבן לא הכיר ולא בחר היא פגיעה באוטונומיה שלו ופעולה אובססיבית ולא רציונאלית מצד הוריו".

 

הפגיעה בילד שייוולד

מלומדים קובעים כי ילד שכזה ייוולד ל"יתמות מתוכננת", וכי ילדים אשר התייתמו לפני שהכירו את ההורה שנפטר נמצאים בסיכון גבוה להיות בעלי בעיות רגשיות והתנהגותיות. "היתום הופך לנר זיכרון וזכר הנפטר חורץ את גורלו לחיי רגש וזהות כפולים".

 

יש הורים שפנו לח"כ סויד המעוניינים להוליד בעצמם ילד מזרעו של בנם. נפלאות הטכנולוגיה מאפשרות כיום הרבה מעבר לגבולות הדמיון. לכן, ראוי להעמיד חיץ בין המותר לבין האסור, כי את אחריתו מי יישורנו. אין גבול למשאלות הלב אל מול הטכנולוגיה השועטת קדימה. לחיים עלי אדמות יש ראשית ואחרית.

 

עם כל הקושי שבדבר, גם את המוות עלינו לכבד. ההולדה בסיוע טכניקות הולדה מלאכותיות נועדה לאפשר דרך חלופית להולדה למי שמתקשים להגשימה בדרך הטבע. היא מאפשרת יצירת תא משפחתי לכמהים לכך שנבצר מהם להגשים את חלומם בדרך אחרת, אך ספק רב אם יש הצדקה בדרך הזו להחיות את המתים שלא על-פי משאלת לבם המפורשת.

 

ולסיכום הדברים האמורים, יש להגות מהמסילה את הצעת החוק "ההמשכיות" ולקדם, בהקדם שניתן, את הצעת חוק "בנקי הזרע" על כלל מרכיביה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד דיינה הר-אבן
מומלצים