שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איטליה נגד גרמניה - גמר אליפות אירופה במכוניות יוקרה
    אלפא רומיאו ג'וליה היא המצטרפת החדשה לקטגוריית היוקרה המקומית, עם הבטחה לעידן חדש ועתיד ורוד. רק שלפני כן היא חייבת להתמודד ראש בראש עם פאר תעשיית גרמניה מבית ב.מ.וו, אודי ומרצדס, וזה לא יהיה פשוט
    אלפא רומיאו הייתה עד לפני מספר עשורים אחת מיצרניות הרכב הנחשקות, עם הישגים מרשימים על מסלול המירוץ במגוון רחב של קטגוריות. יצרנית שעל שמה רשומים עדיין כמה מהיצירות היותר מוצלחות של תעשיית הרכב. אם זו הסוד הקומפקטית, ה-GTV הנהדרת או ה-75 טורבו המסקרנת. וכמובן כל מה שבאמצע, כמו הספיידר הדו-מושבית ואחרות.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    בעידן המודרני היא פחות מצליחה, עם מגוון דגמים מצומצם ופחות משכנע, שיתופי פעולה שפגעו בתדמיתה (אופל) ובאיכויותיה (פיאט, בעלת הבית) ומתחרות שהשתפרו ללא הכר. עד לפני שנים ספורות היה המצב כה גרוע, עד כי ספק היה אם אלפא תשרוד לאורך זמן. אלא שאז החליטה הנהלת הקונצרן האיטלקי על ניסיון אחד נוסף להזריק חיים במותג, והכריזה על סוללת דגמים חדשים עתידית שאמורה לסייע להחזיר את אלפא לצמרת לה היא ראויה.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    הג'וליה החדשה אמורה להיות נושאת הדגל ברנסנס המוטורי. ולא במקרה היא אלפא ראשונה - בייצור סדרתי - ברבע מאה להציע הנעה אחורית, סימן ההיכר של כל סלון-ספורט שמכבדת את עצמה. היא גם אלפא ראשונה זה עשרות שנים עם יומרה ביצועיסטית אמיתית שמכוונת ישירות לצמרת קטגוריית הסדאן-יוקרה - ב.מ.וו (סדרה 3), מרצדס (C קלאס) ואודי (A4). אז לקחנו את כולן למבחן.

     

    ב.מ.וו 320i

    ב.מ.וו סדרה 3

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יחידת הנעה: טורבו-בנזין 2.0 ליטר, 184 כ"ס, אוטומטית 8 הילוכים, הנעה אחורית

    ביצועים (יצרנית): זינוק ל-100 קמ"ש ב-7.3 שניות, 235 קמ"ש מרביים

    צריכת דלק ממוצעת במבחן (יצרנית): 8.4 ק"מ לליטר (17.2 ק"מ לליטר)

    בטיחות: 6 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק, התראה על סטייה מנתיב והתנגשות

    מחיר רכב מבחן (בסיס): 325 אלף שקל (275 אלף שקל)

     

    ב.מ.וו סדרה 3 היא אולי המכונית המזוהה ביותר עם הקטגוריה החשובה כל כך באירופה, וזו שהובילה אותה כמעט ללא הפסקה בעשורים האחרונים. אבל ה-3 נראית כעת הוותיקה בחבורה, עם עיצוב מזוהה אבל כמעט-אנונימי בחברה המושקעת שסביבה.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    תא הנוסעים מוכר לנו וקל לכן לתפעול, אבל מרגיש כיום פשוט ודל בהשוואה למתחרות. עם עיצוב מיושן לקונסולה המרכזית עמוסת המתגים, איכות חומרים לא תמיד מרשימה (כמו ציפוי ההגה) ומחסור באבזור שהפך כיום סטנדרטי בקטגוריה. היא היחידה ללא בקרת אקלים דיגיטלית, היחידה ללא פתחי מיזוג מאחור, היחידה ללא מנופי העברת הילוכים מאחורי ההגה, הבודדה עם בלם יד מכאני.

     

    תנוחת הנהיגה מצוינת כתמיד ולמושבים אפשרות כיוון לאזורי תמיכה שונים בגוף הנהג. מרחב המחייה לנוסעים מאחור טוב בזכות בסיס גלגלים של 281 ס"מ, ושטחי חלונות גדולים מייצרים תחושה אוורירית. תא המטען (480 ליטר) שימושי בזכות סף נמוך ומפתח רחב. אך אבזור הבטיחות במכונית המבחן צנוע מאד, מאכזב ביחס לתג המחיר וכולל רק התראה על סטייה מנתיב וסכנת התנגשות.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    מנוע 2.0 ליטר טורבו מפיק 184 כ"ס ומשודך לתיבת 8 הילוכים אוטומטית והנעה אחורית. נתוני הביצועים טובים אמנם על הנייר, אבל מעשית, מבחני תאוצות הביניים דירגו אותה שלישית בלבד תוך שהיא נכנעת ללא תנאי לאודי ומרצדס. ואי אפשר להאשים כאן רק את המשקל העצמי הגבוה בכמה עשרות ק"ג או זמינות הכוח הנחותה במעט (27.5 קג"מ ב-1,350 סל"ד).

     

    נוחות הנסיעה טובה במהירות נמוכה בזכות כיול רך יחסית למיתלים, וספיגת השיבושים יעילה. אך במהירות גבוהה יותר מורגש חסרון בריסון תנועות המרכב. בכך מוותרת ה-3 הנוכחית על העליונות הדינמית שהייתה לסימן ההיכר שלה בעבר. הרכות היחסית מייצרת זוויות גלגול מוגזמות ובהתאם העברות משקל מיותרות. בכך מתקבלת לא רק תחושה מגושמת יחסית בכביש מפותל, אלא גם נפגמת האחיזה.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    להגה משקל כבד שלא לצורך, ואף הוא מרגיש מעורפל יחסית. הופתענו גם לגלות דעיכה מהירה מדי של הבלמים תחת שימוש כבד במכונית המבחן. ה-3 "שלנו" סבלה גם מתת-היגוי מפתיע, שהוקצן כנראה עקב הבחירה בצמיגים רחבים יותר מאחור. בידוד הרעשים אינו משתווה לזה של האחרות, עם נוכחות רעשי דרך ורוח. צריכת הדלק בממוצע המבחן - 8.4 ק"מ לליטר.

     

    מרצדס C200

    מרצדס C

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יחידת הנעה: טורבו-בנזין 2.0 ליטר, 184 כ"ס, אוטומטית 9 הילוכים, הנעה אחורית

    ביצועים (יצרנית): זינוק ל-100 קמ"ש ב-7.2 שניות, 235 קמ"ש מרביים

    צריכת דלק ממוצעת במבחן (יצרנית): 8.5 ק"מ לליטר (17.9 ק"מ לליטר)

    בטיחות: 7 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק, התראה על התנגשות ושטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית

    מחיר רכב מבחן (בסיס): 345 אלף שקל (325 אלף שקל)

     

    מאז הושקה לפני כחצי יובל, ניסתה ה-C של מרצדס להביס את סדרה 3 של ב.מ.וו בקרב על כתר הסלון-פרמיום-ספורטיבי ללא הצלחה. הדור הנוכחי והרביעי בשושלת ויתר על היומרה והלך לכיוון אחר. הלכה היומרה הספורטיבית, הגיעה יומרה אקסקלוסיבית. "בייבי S קלאס", כך פמפמה הנהלת היצרנית משטוטגרט, ובהתאם העניקה לה מראה בולט ואלגנטי מבעבר.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    עיצוב הפנים הוא ללא ספק המרשים בחבורה, עם איכות חומרים גבוהה ושילוב צבעים נאה וניחוח סופר-יוקרה. התפעול לעומת זאת מסורבל במקצת ודורש הסתגלות. לטעמנו, אין סיבה למתג בלם חניה משמאל להגה, או לידית בקרת שיוט בקרבה כה אינטימית למנוף האיתות. ה-C היא היחידה עם הגה מתכוון חשמלית אך במפתיע, מושב הנוסע מציע כיוון מרחק ידני בלבד. המושבים עצמם נראים מצוין, אך אינם מעניקים תמיכה הולמת.

     

    תאי האחסון שימושיים וגדולים, והמושב האחורי הוא המרווח במבחן תודות לבסיס גלגלים ארוך (284 ס"מ) ותעלת גל הינע נמוכה מהאחרות. ה-C היא לכן המרווחת ביותר עבור נוסעיה, ולא במקרה מציגה גם נתון גובה ורוחב נדיבים יותר. תא המטען (480 ליטר) הוא השימושי מכולם בזכות מפתח גדול במיוחד.

     

    אבזור הבטיחות כולל 7 כריות אוויר (6 באחרות), בלימה אוטונומית במצבי חירום והתראה על שטחים מתים. רכב המבחן הוסיף גם בקרת שיוט אדפטיבית.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    מנוע 2.0 ליטר טורבו מפיק 184 כ"ס ומשודך לתיבת 9 הילוכים אוטומטית. לתיבה תגובות מהירות ויחד עם זמינות כוח טובה (30.6 קג"מ ב-1,200 סל"ד), ה-C תופסת מקום שני במבחן תאוצות הביניים בפער זעום מה-A4. חבל רק שיחידת הכוח מייצרת יותר מדי רעש מחוספס בהאצה. רעשי רוח ודרך לעומת זאת מבודדים היטב.

     

    המיתלים מכוילים באופן רך יחסית, ובשילוב עם חישוקי "17 קטנים יותר ("18 בג'וליה, "19 ב-320 וב-A4) היא מציעה את נוחות הנסיעה הטובה ביותר. החל מספיגת שיבושים בכביש עירוני וכלה בשמירה על ריסון בכביש מהיר ומפותל.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    היכולת הדינמית אינה יוצאת נפסדת מהרכות היחסית ולמרות שהיא אינה החדה והמושחזת ביותר כאן, היא מסתדרת היטב גם עם קצב גבוה. צריכת הדלק עמדה בממוצע המבחן על 8.5 ק"מ לליטר.

     

    אודי A4

    אודי A4

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יחידת הנעה: טורבו-בנזין 2.0 ליטר, 190 כ"ס, כפולת מצמד 7 הילוכים, הנעה קדמית

    ביצועים (יצרנית): זינוק ל-100 קמ"ש ב-7.3 שניות, 240 קמ"ש מרביים

    צריכת דלק ממוצעת במבחן (יצרנית): 8.6 ק"מ לליטר (18.8 ק"מ לליטר)

    בטיחות: 6 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק, התראה על שטחים מתים

    מחיר: 307 אלף שקל (277 אלף שקל)

     

    אודי A4 סבלה במשך שנים ארוכות מתסמונת הבחירה הצנועה-סולידית, של אלה שבחרו לא להתבלט והסכימו לקבל חבילה משנית באיכותה בקטגוריית היוקרה הגרמנית. מבחינת עיצוב לפחות, גם הדור הנוכחי והחמישי שומר על מראה מאופק, אולי מדי.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    תא הנוסעים מציג איכות חומרים גבוהה אך גם כאן, הסולידיות נוטלת הובלה וחסר שאר רוח. חלק גדול מדי מהמתגים מוכר מדגמים אחרים (וזולים משמעותית) של קונצרן פולקסווגן, וגם תפעול המערכות מסורבל. גלגל ההגה גדול יחסית המושבים הנוחים מציעים תמיכה סבירה (בירכיים). המושב האחורי מציע מרווח רגליים טוב (בסיס גלגלים של 282 ס"מ) ולנוסעים מאחור יש וילונות נשלפים לחלונות הצד. אלא שמרווח הראש צנוע מדי ותא המטען הוא הקטן במבחן (368 ליטר), אם כי הוא היחיד שמציע גלגל חלופי בגודל מלא.

     

    בשונה מהאחרות, ה-A4 לא מוצעת עם מערכות בטיחות מתקדמות המוצעות עם הדגם בחו"ל. רכב המבחן ברמת האבזור הגבוהה כלל רק התראה על שטחים מתים. לא מקובל ולא ראוי במכונית שמחירה חוצה את ה-300 אלף שקלים.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    מנוע 2.0 ליטר טורבו מפיק 190 כ"ס ומשודך לתיבת 7 הילוכים כפולת-מצמד והנעה קדמית. הביצועים מצוינים, בעיקר בזכות תיבת הילוכים מהירת-תגובה וזמינות כוח טובה (32.6 קג"מ ב-1,450 סל"ד). שלא במפתיע לאור זאת, היא גם המהירה מכולן במבחני התאוצה.

     

    כיול מיתלים נוקשה וצמיגים נמוכי-חתך ברכב המבחן הופכים את ה-A4 לנוקשה יחסית, כשהיא מעבירה שיבושי סלילה באופן ישיר מדי לתא הנוסעים. במכונית המבחן ניכרו גם רעשי תמסורת בהעברות הילוכים במהירות נמוכה. הנוחות משתפרת במהירות גבוהה ובידוד הרעשים בשיוט הוא הטוב במבחן.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    למרות הנעה לגלגלים הקדמיים בשונה מהאחרות, ה-A4 הפגינה יכולת דינמית גבוהה משתי הגרמניות עם זוויות גלגול שטוחות, תגובות מהירות ומדויקות יחסית להגה ובפירוש אחיזה כביש עדיפה, אם כי לצמיגים הספורטיביים יש כאן משקל רב. צריכת הדלק הייתה הטובה בממוצע המבחן, 8.6 ק"מ לליטר.

     

    אלפא ג'וליה

    אלפא ג'ולייה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יחידת הנעה: טורבו-בנזין 2.0 ליטר, 200 כ"ס, אוטומטית 8 הילוכים, הנעה אחורית

    ביצועים (יצרנית): זינוק ל-100 קמ"ש ב-6.6 שניות, 235 קמ"ש מרביים

    צריכת דלק ממוצעת במבחן (יצרנית): 7.7 ק"מ לליטר (16.6 ק"מ לליטר)

    בטיחות: 6 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק, בלימה אוטונומית, התראה על סטייה מנתיב ושטחים מתים

    מחיר: 332 אלף שקל (253 אלף שקל)

     

    אלפא ג'וליה, כמו כמעט כל דגמי המותג בעידן הנוכחי, נראית מצוין. עם עיצוב ספורט-אלגנטי מקורי ומעניין שמושך את העין כשהיא בסביבת מתחרותיה למבחן. היא פשוט נראית טוב מהן, ובאופן ניכר.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    גם עיצוב הפנים הוא המעניין מהחבורה שבמבחן, עם נגיעות מקוריות כמו מסך התצוגה המשתלב בקונסולה המרכזית, גימורי עץ נאים ואפילו מגע-מירוץ תודות למתג התנעה על גלגל ההגה, מנופים גדולי מידות ונוחים להעברת הילוכים ידנית, בורר מצבי נהיגה ולוח מחוונים בתצורת צמד-מנהרות השואב השראה מאלפות קלאסיות. תפעול המערכות דורש הסתגלות והחומרים איכותיים למדי, אבל איכות ההרכבה פחות מרשימה, עם מרווחים לא אחידים בין ההחלקים.

     

    המושבים פחות נוחים לאורך זמן, והתמיכה בגב העליון אינה טובה. המושב האחורי היה מעט צפוף מהאחרות (בסיס גלגלים של 282 ס"מ) עם מרווח צנוע יותר לראש ולנוסע במרכז הספסל, וספק אם כניסת USB נוספת מפצה על כך. לתא המטען (480 ליטר) פתח הטענה קטן יחסית.

     

    אבזור הבטיחות של הג'וליה כולל מערכת בלימה אוטונומית במצבי חירום והתראה על סטייה מנתיב, כאשר רכב המבחן הוסיף גם התראה על שטחים מתים.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    מנוע 2.0 ליטר טורבו מספק 200 כ"ס והוא החזק בחבורה, ומשודך לתיבת 8 הילוכים אוטומטית והנעה אחורית. למרות שהיא המהירה מכולן בזינוק מהמקום, בתאוצות ביניים היא אחרונה, עקב חסרון בכוח בסל"ד נמוך וביניים. בהתאם, שיא המומנט מגיע בסל"ד גבוה יחסית לאחרות (33.6 קג"מ ב-1,750 סל"ד). האלפא סובלת גם מתיבה איטית בהורדת הילוכים, בעלת אופי מחוספס יותר מהאחרות, הניכר בעיקר בתנועה עירונית איטית.

     

    כיול מיתלים נוקשה יחסית גורם לקופצנות מיותרת במהירות נמוכה, בעוד שבשיוט מורגשים רעשי רוח ומנוע. הג'וליה מפצה על הנוקשות עם התנהגות כביש מצוינת והייתה בפער ניכר המהנה מהארבע לנהיגה - תודות להגה מדויק ומהיר מהאחרות, שמצליח אפילו להציע היזון חוזר נדיר בימים אלה.

     

    היינו שמחים לאפשרות ביטול או אף אלחוש מסוים של בקרת היציבות האגרסיבית, המונעת מהמכונית הזו להרגיש עוד יותר טוב. חבל. צריכת הדלק הייתה הגבוהה במבחן - 7.7 ק"מ לליטר בממוצע.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    סיכום

    ב.מ.וו סדרה 3 היא מכונית טובה עם איכויות מוכחות, אבל מתחרותיה במבחן עשו את הצעד הנדרש לפנים, בעוד היא קפאה על שמריה מבחינות רבות. לכן היא מאבדת את ההובלה, ועושה זאת באופן חד תוך שהיא מסיימת אחרונה במבחן זה. למעט נוחות נסיעה, היא אינה מציגה יתרונות מול מתחרותיה, ואפילו בהקשרים הדינמיים היא מתקשה מאד לבלוט.

     

    אודי A4 מציעה במבחן חבילה מרשימה עם ביצועים טובים, איכויות נסיעה גבוהות והתנהגות כביש מפתיעה לטובה. אלא שהיא מתקשה כיום לספק תחושה יוקרתית שתבדל אותה מהמשפחתית הגדולה של בעלת הבית (פולקסוואגן פאסאט) ובמפרט המקומי היא נעדרת מערכות בטיחות מתקדמות. מעבר לכך היא נתקלת בשתי יריבות מצוינות הגוברות עליה, ומותירות לה את המקום השלישי בלבד.

     

     (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    אלפא ג'וליה, המכונית שהציתה בנו רצון להשוואה הזו, בפירוש אינה מושלמת. היא מציגה פה ושם חוסר בגרות בקטגוריה התובענית הזו, עם איכות הרכבה לא מושלמת ושיהוקי תיבת הילוכים לעיתים, אבל היא מציעה משהו שאין לאחרות כאן. ועד כמה שזה ישמע קלישאתי, היא היחידה בחבורה עם אופי ייחודי וכוח משיכה אמיתי. היא גם שימושית, מציעה חדוות נהיגה שלא קיימת באחרות ומוכיחה באופן כללי שאלפא חזרה ותקסום ללא ספק גם למי שאינו חובב מושבע של המותג האיטלקי. ובכל זאת, היא מסיימת רק במקום השני.

     

    מנצחת המבחן חייבת להיות מרצדס C קלאס. היצרנית הגרמנית הצליחה לצקת כמות נאה של DNA מספינת הדגל היקרה להחריד גם במכונית הסדאן שעולה שליש ממנה, הן בעיצוב והן באיכויות הנסיעה. היא מרגישה בקלות האיכותית מהארבע, וגם אם אינה מנצחת בכל הסעיפים, בסיכום הכולל היא גוברת עליהן באופן ברור.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "איטליה נגד גרמניה - גמר אליפות אירופה במכוניות יוקרה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים