מימון המונים 2017: איך להשקיע בהייטק הישראלי

בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות מימון ההמונים שהובילה הרשות לניירות ערך ובכך הושלמה למעשה עבודת החקיקה שהחלה בשנת 2015. חקיקה זו נועדה לעודד את הצמיחה המשק באמצעות יצירת אפיק גיוס הון חדש עבור חברות הסטארט-אפ ובכך לתת מענה למחנק האשראי הקיים בתחום זה.

מעמד אישור התקנות הוא לא פחות מיום היסטורי עבור תעשיית ההייטק הישראלית וציבור המשקיעים. התקנות פותחות בפני קהילת היזמים אפיק גיוס הון חדש אשר יסייע להם במטרתם להמשיך ולבנות חברות משגשגות שיוכלו להצעיד את ההייטק הישראלי קדימה, ומאפשרות לציבור המשקיעים לבחור באלטרנטיבת השקעה שתאפשר להם להיות שותפים בעלי מניות בסטארט-אפים ישראלים, ולקחת חלק בהצלחת ה"סטארט-אפ ניישן", דבר שעד היום היה שמור לקומץ משקיעים מתוחכמים (אנג'לים).

היום משקיעים בקליק

התקנות מסדירות את פעילותו של גורם המכונה "רכז הצעה" - פלטפורמה אינטרנטית, כדוגמת ExitValley, שמתווכת בין החברה והיזמים לבין ציבור המשקיעים. על גבי הפלטפורמה יוכלו המשקיעים להיחשף למגוון הצעות השקעה, לבחון את תנאיה (המחיר למניה והזכויות שהיא מקנה) והחומרים העסקיים (דוגמת התכנית העסקית, התחזית הכלכלית והמצגים המשפטיים), ואם יחליטו להשקיע, כל שיצטרכו לעשות זה לבחור את סכום ההשקעה ולהשלים את התהליך באתר, ממש כמו רכישה רגילה באינטרנט.

לאחר השלמת התהליך, כספי ההשקעה יועברו לחשבון נאמנות, שמוקצה לחברה המגייסת ושם יישארו עד סוף הקמפיין. אם הקמפיין מגיע ליעד הגיוס שהוגדר, תצא העסקה לפועל - החברה תקבל את כספי ההשקעה והמשקיעים יקבלו את המניות. אבל אם קמפיין הגיוס לא יגיע ליעד הגיוס, העסקה תתבטל והמשקיעים יקבלו את כל כספם בחזרה.

סכום הגיוס המקסימלי לחברה הוא 6 מיליון שקלים, וסכום ההשקעה המקסימלי למשקיע בודד נקבע על פי מדרגות הכנסה. כך לדוגמה משקיע שהכנסתו השנתית נמוכה מ- 350 אלף שקלים בשנה (כ-29 אלף ש"ח בחודש) יהיה רשאי להשקיע עד 10,000 שקלים בהשקעה בודדת ועד 20,000 שקלים בשנה.

לפזר סיכונים, להגדיל סיכויים

לתעשיית ההייטק הישראלית יש שם מעולה ולא בכדי. אחת לכמה חודשים אנו שומעים על אקזיט מוצלח בסדר גודל יוצאי דופן, כך לדוגמה נחשפנו לאחרונה לעסקת המכירת של מובילאיי לאינטל תמורת סכום דמיוני של כ-15 מיליארד דולר. אבל אסור לתת לסיפורי ההצלחה המרשימים הללו להשכיח מאיתנו את העובדה שהשקעות בסטארט-אפים הן השקעות מסוכנות, ובכל השקעה בסטארט-אפ קיימת אפשרות ממשית לאיבוד כל כספי ההשקעה. בהקשר זה עשתה בחכמה הרשות לניירות ערך שהגבילה את סכומי ההשקעה על פי מדרגות הכנסה.

יניב שיריון - מנכ"ל חברת ExitValley(צילום: יח"צ)

אם מחליטים בכל זאת להקצות חלק מההון הפנוי להשקעה בסטארט-אפים מומלץ בחום לעשות "שיעורי בית" וללמוד איך עולם השקעות ההון סיכון עובד - מה זה פיזור סיכונים, מה אומר המונח דילול, כיצד נקבע המחיר למניה, מהן הזכויות הסטנדרטיות המגיעות לכם כמשקיעים וכיוצא בזה.

הזמן הנכון להשקיע

תחום מימון ההמונים מבוסס המניות (השקעות ההמונים) קיים בעולם מזה מספר שנים. בשנת 2013 השלימה בריטניה את חקיקת השקעות ההמונים בתחומה, ובכך למעשה פרצה את הדרך עבור יתר מדינות העולם. קראודקיוב (Crowdcube) היא פלטפורמת השקעות ההמונים המובילה את השוק הבריטי - היא הוקמה בשנת 2013, ועד היום הושקעו דרכה מעל 220 מליון ליש"ט, כאשר ההשקעה הממוצעת עומדת על כ-1,800 ליש"ט. רגולציית השקעות ההמונים הושלמה בארה"ב במאי 2016, עם כניסת סעיף 3 לחוק ה-JOBS ACT האמריקני לתוקף.

תחום השקעות ההמונים היה קיים בישראל גם טרם התקנות החדשות, אם כי במתכונת מצומצמת. החל משנת 2015 פועלת בארץ פלטפורמת ExitValley אשר הביאה לישראל את תחום השקעות ההמונים. במהלך תקופת פעילותה רשמה ExitValley שורה של הישגים, ובהם: השלמת 10 סבבי השקעה של חברות סטארט-אפ ישראליות שגייסו בהצלחה כ- 12 מיליון שקלים מהציבור, שיעור הצלחה של 80% בגיוס, שורה של חברות שהתקדמו בפעילותן ואף ביצעו גיוסי המשך ויצירת קהילה בת אלפי משקיעים חדשים שמחפשים הזדמנויות השקעה ומעוניינים לקחת חלק בתעשיית ההייטק הישראלית.

 הצלחת תחום השקעות ההמונים בישראל תהיה תלויה במספר גורמים, ובהם טיב החברות המגייסות, מוכנות ציבור המשקיעים להשקעות אלה, ורמת המקצועיות והידע של הפלטפורמות הקיימות בשוק. אך כאשר משכללים את הידע שנצבר בתחום זה בישראל במהלך השנתיים האחרונות יחד עם הנתונים המגיעים מאירופה וארה"ב, נראה כי אפשר להיות אופטימיים. כך או כך, הגיע הזמן להשקעות המונים ב"סטארטאפ ניישן".