לא עוצרים את החדשות כשהכותרות מדכדכות
"תעשיית הדכדוך? כלבי השמירה ממשיכים לעשות עבודתם נאמנה. ושוב הכותרות על המשבר זועקות אבל קהל היעד דומם". רומי נוימרק, שהגישה אתמול מהדורת ניסיון בתאגיד, מסבירה למה היא וחבריה ימשיכו לעשות חדשות
האולפנים החדשים במודיעין גדולים ומזמינים, יותר ממחצית מהכיסאות החדשים כאן ממתינים לעיתונאי רשות השידור שיצטרפו ביום השידור הראשון. הציפייה הזו דווקא כן דרוכה. היא מתישה בעיקר את אנשי מחלקת משאבי האנוש, שמארגנים ימי הכרות והדרכות למאות העובדים החדשים, בעברית ובערבית. מערכות התוכניות השונות, כמו זו שאני אמורה להגיש, ממתינות לעיתונאים המנוסים מרוממה כדי לייצר איתם ביחד שידור ציבורי רלבנטי, מעמיק ואיכותי.
הספקתי להשתתף ביום אוריינטציה כזה בשבוע הראשון שלי בתאגיד. לצעוד בין חדרי העריכה החדישים, מערכת הקונטרול והמחשבים העדכניים ביותר לצד דן כנר, ניסים קינן ועמיתים נוספים מרשת ב' שמלמלו בין הקומות "חזון אחרית הימים". האם התכוונו לטכנולוגיות ושיטות העבודה היעילות שלא הגיעו מעולם לרשות השידור? אולי לתחושה הזו, המרה והמורכבת, של פרידה מהבית. פרידה שנדחתה שנים רבות כל כך. הרי גם ותיקי הרשות התרגלו לתפקד תחת צל איומי הסגירה שהתבדו מפעם לפעם.
אבל באותו יום היה נראה שזה באמת הולך לקרות וההתרגשות אחזה גם בקולגות מהמדיה הציבורית בערבית שהשתתפו בסיור: כשהתאגיד יעלה לאוויר, בפעם הראשונה בישראל, המתקנים, הציוד ואולפני השידור בשפה הערבית יהיו זהים באיכותם ובגודלם לאלה שישמשו את השידור הציבורי בעברית. הרבה מאד תקווה נשמתי במסדרונות בשבוע הראשון. חזרתי הביתה מרוגשת: "בכותרות מאיימים, אבל בשטח עובדים - התאגיד הזה קורם עור וגידים", סיפרתי למשפחה בשעת לילה מאוחרת, "לא יכולה להיות שום סיבה בעולם לעצור את זה עכשיו".
עוד שבוע חלף, איום סגירת חטיבת החדשות נוכח יותר מאי פעם וחווית אי הוודאות מתעצמת מיום ליום, משעה לשעה. בחרתי לכתוב לכם היום כי אי אפשר להתעלם ממנה עוד, אבל עדיין לא פגשתי כאן סיבה הגיונית לעצור את הרכבת שיצאה לדרך. את הדלק להמשיך נותנת תחושת השליחות הציבורית של כולנו, בלי טיפת ציניות, ליצר אלטרנטיבה איכותית ולא מסחרית – לטובת העם הצופה בציון. אנחנו כבר על זה. אמש נפל בחלקי הכבוד להגיש באולפן החדש מהדורת חדשות מרכזית מלאה ועשירה. מדובר בחלק מתרגולי ההרצה הפנימיים של מערכת החדשות שלנו. אגב, חלק מהתכנים זמינים לצפייה באתר ובדף הפייסבוק של "כאן" הבוקר.
ביומיים האחרונים, עמיתיי העיתונאים בכל כלי התקשורת פרסמו נבואות זעם על עתיד הדמוקרטיה הישראלית ביום שאחרי פירוקו המסתמן של התאגיד. "תעשיית הדכדוך בשיאה", כפי שהיטיב לנסח אמש ראש הממשלה במעמד הרמת הכוסית לחג הפסח. נו, זה מה שאנחנו העיתונאים יודעים לעשות, כלבי השמירה ממשיכים לעשות את עבודתם נאמנה. יש משהו סיזיפי ומתיש בהגדרת התפקיד של מי שצריך לחטט בפצעים של החברה והפוליטיקה. אבל זו המשימה שלקחנו על עצמנו, ואנחנו יודעים לעשות אותה הכי טוב שאפשר.
והנה זה שוב קורה: הכותרות זועקות אבל קהל היעד, הפעם זה אתם, דומם. לציבור הישראלי, עושה רושם, נמאס לשמוע על משבר התאגיד, אתגרי ההישרדות היומיומיים בארצנו מכריעים את הכף. פרשיות שנמשכות על פני ימים רבים מידי מאבדות את הקשב הישראלי ובצדק. אבל אנחנו בחטיבת החדשות הציבורית לא מתכוונים לוותר, פשוט כי באנו לעבוד עבורכם. כן, כולנו עייפים מכותרות ומספינים – אבל במקצוע שלי אין לגיטימציה לעצור כשהכותרות מדכדכות. זה בדיוק ההבדל. רק תנו לנו את ההזדמנות.
לפנייה לכתב/ת 
