שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המבקר: מרצים יוצאים בזול מהטרדה מינית - "מחדל חמור"
    אחד המרצים התנצל וחזר לסורו, אחר הופרש וחמק מהעמדה לדין - על פי דו"ח מבקר המדינה, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ומוסדות נוספים מסמסו הליכים משמעתיים: "קלות בלתי נסבלת, הותירו סטודנטיות ללא הגנה". וגם: עלייה בעבירות של סטודנטים, בעיקר רכישת עבודות והעתקה

     

     

    מרצים מטרידים מינית ולא נענשים    (צילום: אלי סגל, רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד') מצא ליקויים באופן הטיפול של המוסדות להשכלה גבוהה בעבירות משמעת של חברי הסגל. במוסדות שבהם הוגשו תלונות, בין היתר על עבירות מין - הליכי המשמעת לא מוצו. המוסדות נמנעו מלהגיש תביעות נגד חברי הסגל ואפילו עודדו אותם לפרישה מוקדמת מתפקידם, במקום לנקוט נגדם בהליך משמעתי. בנוסף, ב-18 מתוך 26 המוסדות שנבדקו חלה עלייה בהיקף עבירות משמעת של סטודנטים, בעיקר של העתקה ורכישת עבודות אקדמאיות. על פי הדו"ח, למרבית המוסדות האקדמאים אין תקנון משמעת מתורגם לערבית.

     

     לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן

     

    המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, התייחס בדו"ח למקרה באוניברסיטת תל אביב, של פרישה מהמוסד האקדמי במקום נקיטת הליכים משפטיים. באוגוסט 2012 הגיש אחד הדיקנים באוניברסיטה תלונה על הטרדה מינית נגד חבר סגל. הנציבה למניעת הטרדה מינית במוסד המליצה להעמידו לדין משמעתי, אלא שמיד לאחר הגשת התלונה איש הסגל התפטר, והרקטור החליט שלא לפתוח נגדו בהליך משמעתי. הוא טען כי ניתן לשפוט רק חבר סגל מכהן, מפני שלחלק מהעונשים שניתן להטיל יש משמעות רק כלפי חבר סגל.

     

    עו"ד בדו"ח המבקר:

    הטיפול באלימות שוטרים

    ליקויים ביישום הרפורמה בשירות המדינה

     

    אוניברסיטת תל אביב  לא נבדקה תלונה על הטרדה מינית (צילום: ירון ברנר)
    אוניברסיטת תל אביב לא נבדקה תלונה על הטרדה מינית(צילום: ירון ברנר)
     

     

    בתשובתה למשרד המבקר טענה האוניברסיטה כי ההחלטה התקבלה על פי דין ובהתאם לתקנון. המבקר הבהיר כי ההחלטה מנוגדת לתקנון המשמעת, הקובע שניתן להעמיד לדין גם חבר סגל שפרש בגין עבירה שביצע בעת עבודתו באוניברסיטה, והוסיף כי יש לראות בחומרה את התנהלות המוסד.

     

    במקרה נוסף שתואר, במרס 2015 הגיש סטודנט תלונה נגד חבר סגל בגין הטרדה מינית. בספטמבר 2015 החליט חבר הסגל לסיים את תפקידו עם סיום המינוי שלו באוניברסיטה. לפיכך החליט הרקטור להפסיק את הבירור והוסיף כי "היה ותעלה בעתיד מועמדותך לעבודה באוניברסיטה, ייערך דיון מיוחד אצל הרקטור בטרם קבלת החלטה בעניין, וזאת על רקע התלונה שהוגשה נגדך ותוצאות הבירור שנערך עד כה...".

     

    בתשובת האוניברסיטה למשרד מבקר המדינה היא ציינה כי לכל העונשים שיכול בית הדין המשמעתי להטיל על הנילון יש משמעות רק בהיותו חבר סגל, ועל כן החלטת הרקטור התקבלה כדין על פי התקנון ולפיו אין לאוניברסיטה סמכות לפעול נגד חבר סגל לשעבר.

     

    בהערת המבקר לאוניברסיטת תל אביב ולרקטור נכתב כי "החלטתם מנוגדת לתקנון המשמעת הקובע כי ניתן להעמיד לדין חבר סגל שפרש בגין עבירה שביצע בעת עבודתו באוניברסיטה. הטרדה מינית היא בבחינת עבירה פלילית על פי החוק, ולפיכך תלונה נגד מי שביצע עבירה זו היא תלונה חמורה. אם הוגשה למעסיק תלונה על הטרדה מינית עליו לטפל בה ביעילות; לא ראוי שהאוניברסיטה סגרה את תיקי התלונות שצוינו לעיל, ויש לראות בחומרה את ההחלטה להפסיק את הטיפול בתיקים אלו.

     

    "יתר על כן, כאמור, האוניברסיטה ציינה בתשובתה מדצמבר 2016 כי לאחרונה היא תיקנה את תקנון המשמעת המיועד לסגל והחליטה להקים בית דין נפרד לעבירות של הטרדה מינית. ועל כן אין מן הנמנע להוסיף לתקנון את האפשרות להשית עונש של קנס גם לאחר הפסקת העבודה", נכתב בדו"ח.

     

    "הטיפול עלול לגרום לפגיעה בסטודנטיות נוספות"

    המבקר התייחס גם להימנעות מנקיטת הליכים משפטיים באוניברסיטה העברית: ביוני 2012 הוגשה תלונה נגד מרצה על זיוף מסמכי האוניברסיטה כדי לספק לבת זוגו אישור לימודים. שום הליך משמעתי לא התקיים והטיפול בתלונה הופסק בלי שהתקבלה החלטה בעניין.

     

    לפי מקרה נוסף, בתחילת שנת 2013 סטודנטיות וחברת סגל, כל אחת מהן בנפרד, הגישו לנציבה, תלונה על הטרדה מינית מצדו של חבר סגל אחר. בתום הבירור, באוקטובר 2013, חתם הממונה על המשמעת על הסכם טיעון עם חבר הסגל ולפיו הוא ישלח למתלוננות מכתב ובו התנצלות על הפגיעה בכבודן ויתחייב שלא לחזור על התנהגותו, כמו כן הוא לא ילמד באוניברסיטה, לא ידריך סטודנטיות ולא יעסיק עוזרות מחקר, ואם יפר את התחייבויותיו - יועמד לדין משמעתי.

     

    אולם באפריל 2015 התקבלו נגד אותו חבר סגל תלונות נוספות על הטרדה מינית. בעקבות כך החליטו ביוני 2015 נציבת התלונות לענייני הטרדה מינית, רקטור האוניברסיטה והיועצת המשפטית במוסד לפנות את חדרו ולאסור עליו להיכנס לתחומי הקמפוס.

    האוניברסיטה העברית. "מחדל חמור" (צילום: אוהד צויגנברג)
    האוניברסיטה העברית. "מחדל חמור"(צילום: אוהד צויגנברג)
     

    המבקר קבע כי ההחלטה שלא להעמידו לדין "אינה מתיישבת עם הסכם הטיעון, ואף אינה מתיישבת עם תקנות למניעת הטרדה מינית... הטרדה מינית היא מהחמורות שבעבירות המשמעת של הסגל במוסדות להשכלה גבוהה, בשל אופייה, לנוכח העובדה כי מדובר בניצול יחסי תלות ומעמד היררכי, וכן לנוכח העובדה שהיא עשויה להיות שכיחה במיוחד במוסדות להשכלה גבוהה".

     

    בהערה לאוניברסיטה העברית נכתב שהיא "טיפלה בתלונות על חבר סגל שהואשם בעבירה של הטרדה מינית באופן מקל, שאינו הולם את חומרת המעשים. הקלות הבלתי נסבלת שבה היא קיבלה את ההטרדות המיניות כתופעה שניתן לטפל בה באמצעות 'סיכום' עם הנילון - ולפיה הוא יתנצל לפני הנפגעות ויתחייב לנהוג כראוי בעתיד - בלי לקיים הליך משמעתי כנדרש גם בתקנות האמורות, היא בגדר מחדל חמור.

     

    "הטיפול הלקוי של מוסדות המשמעת של האוניברסיטה בתלונות חוזרות ונשנות נגד חבר הסגל שעבר עבירת משמעת חמורה כהטרדה מינית, מבטא אוזלת יד וזילות של ההליך המשמעתי, זאת תוך הותרת הסטודנטיות המתלוננות ונשות הסגל ללא כל הגנה, והדבר עשוי לגרום להישנות מעשיו של חבר הסגל ולפגיעה בסטודנטיות נוספות", כתב שפירא.

     

    "מיעוט תלונות לא אומר שאין עבירות"

    ממצאי הבדיקה של מבקר המדינה מעלים כי אין היום שום חוק, תקנה, נוהל או החלטה המחייבים את המוסדות להשכלה גבוהה להתקין תקנון משמעת סגל, אך מבירור שנעשה מול המועצה להשכלה גבוהה עלה כי היא מצפה מהמוסדות לעשות כן. מבדיקת המבקר עלה כי במרבית המוסדות אכן קיים תקנון סגל, פרט לארבעה מוסדות: האוניברסיטה הפתוחה, המרכז האקדמי לב, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, והמכללה האקדמית תל אביב יפו. מבקר המדינה ציין כי על המל"ג לחייב את כל המוסדות להתקין תקנון משמעת ולפעול לאכיפתו.

     

    מבקר המדינה, יוסף שפירא (צילום: גיל יוחנן)
    מבקר המדינה, יוסף שפירא(צילום: גיל יוחנן)

    מרבית המוסדות שנבדקו (19 מתוך 26) דיווחו כי בין השנים 2015-2010 לא היו אצלם כלל תלונות על חברי הסגל. שבעה מוסדות אחרים דיווחו יחד על 59 תלונות באותה תקופה: האוניברסיטה העברית (26 תלונות), אוניברסיטת תל אביב (15), המכללה האקדמית גליל מערבי (7) ואוניברסיטת בן גוריון (6). באוניברסיטת חיפה, המרכז האקדמי לב ובמכללת סמי שמעון דיווחו יחד על חמש תלונות בגין הטרדה מינית, עבודה נוספת ללא אישור, הנחיית סטודנטים וניגוד עניינים.

     

    24 מהתלונות כלל לא הבשילו להגשת תביעה משמעתית. בתשע מהן ההליך הסתיים בפרישה או בפיטורים, בלי מיצוי הדין המשמעתי. 12 מהתלונות לא נבדקו כלל, והטיפול בשלוש התלונות הנותרות החל רק במהלך הביקורת ובעקבותיה.

     

    "מיעוט התלונות נגד חברי הסגל האקדמי אינו מעיד בהכרח על היקף מצומצם של התופעה", הבהיר המבקר, "הוא עשוי להעיד בין היתר על היעדר מודעות להוראות ולהליכים הקבועים בתקנון, על חוסר אמון של המתלוננים בטיפול של המוסדות בתלונות, ועל יישום לקוי של הפרוצדורה להגשת תלונה". עוד הסביר שפירא כי "במוסדות שבהם חברי ועדות המשמעת הם חברי הסגל של המוסד עצמו, לא מן הנמנע שחברי הוועדות יהיו כאלו העובדים זה לצד זה ואף לצד הנילון. עבודתם המשותפת עשויה ליצור יחסי עבודה, מחויבות מקצועית, ואף קשרי חברות ביניהם, והדבר עלול לפגוע באובייקטיביות ובעצמאות הנדרשות מבתי הדין המשמעתיים".

     

    עלייה בעבירות משמעת של סטודנטים

    החלק השני של הדו"ח בעניין האקדמיה מתייחס לטיפול בעבירות משמעת של סטודנטים. ב-18 מתוך 26 המוסדות שנבדקו חלה עלייה בהיקף עבירות המשמעת שדווחו בתקופה שנבדקה. כך למשל, באוניברסיטת בן גוריון היקף עבירות המשמעת בתקופה זו עלה ב-450% (198 תלונות נגד סטודנטים), בבצלאל ב-136% (33), באקדמית ת"א-יפו ב-127% (50) באוניברסיטת אריאל ב-252% (215), בטכניון ב-147% (89), באוניברסיטה העברית ב-112% (125), ובאוניברסיטת תל אביב ב-6% (56 תלונות נגד סטודנטים).

     

    הבדיקה העלתה שרק ארבעה מוסדות - אוניברסיטת אריאל, המכללה האקדמית תל חי, הטכניון והמכללה האקדמית ספיר - נקטו במגוון פעולות להתמודדות עם עבירות המשמעת. שאר המוסדות הסתפקו בפעולות הסברה או התראה.

     

    על פי דו"ח המבקר, יש עלייה במכירת עבודות אקדמאיות  (צילום: shutterstock)
    על פי דו"ח המבקר, יש עלייה במכירת עבודות אקדמאיות (צילום: shutterstock)

    מסקירת אופי עבירות המשמעת של הסטודנטים עולה כי 29% מהן היו רכישה של עבודות אקדמאיות והעתקה במבחנים. בדו"ח צוין כי תופעת מכירת העבודות צוברת תאוצה בשנים האחרונות, והמוסדות מצידם כבולים מבחינת האופן שבו הם יכולים לטפל בה, אם בכלל. "על גופי האכיפה - היועמ"ש לממשלה, הפרקליטות והמשטרה - להחיש את טיפולם לקביעת מדיניות אכיפה בנושא, ולקבוע דרכים להתמודד עם התופעה במסגרת הדין הפלילי".

     

    המבקר גם בדק אם הטיפול של המוסדות השונים עולה בקנה אחד עם התקנון שלהם, וסיפק כמה דוגמאות. על פי התקנון של מכללת תל חי למשל, חומרת העונש עולה בהתאם למספר הפעמים שהתלמיד ביצע את העבירה. עוד נקבע כי כבר לאחר ההרשעה הראשונה בהונאה בבחינה או עבודה, הקורס של אותו סטודנט ייפסל. אלא שמבדיקת דוחות המשמעת של המוסד נמצא כי הוא לא יישם את עונשי המינימום שקבע. בכל דיוניה של ועדת המשמעת בשנים 2015-2011 בעבירות של הכנסת חומר אסור לבחינה, הוועדה פסלה את המבחן בלבד ולא את הקורס, שלא לפי התקנון.

     

    מבקר המדינה הסב את תשומת הלב לשונות הגדולה בין העונשים המושתים במוסדות השונים, וכתב כי יש לייצר תקנון אחיד לכלל המוסדות.

     

    מבדיקת הליכי המשמעת שערך משרד המבקר במוסדות השונים, נמצא שכמה מהם לא פעלו על פי לוח הזמנים שנקבע בתקנון, ולחלקם אין אפילו לוח זמנים מוגדר. עוד ציין המבקר ארבעה מוסדות (המכון הטכנולוגי בחולון, בצלאל, המכללה האקדמית אחווה והמכללה האקדמית אשקלון) שהתקנונים שלהם אינם כוללים אפשרות של ייצוג סטודנט על ידי עורך דין, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון והחלטת מל"ג בנושא.

     

    החלק האחרון בדו"ח המבקר מתייחס לטיפול בעבירות משמעת של סטודנטים מהמגזר הערבי. בבדיקה שנעשתה בשנים 2007-2002 עלה כי 90% מהסטודנטים שהופיעו לפני ועדות המשמעת בשלושה מוסדות להשכלה גבוהה בצפון היו מהמגזר הערבי - שיעור גדול בהרבה משיעורם מכלל הלומדים באותם מוסדות. בבדיקה נוספת שבוצעה בשנים 2010-2005 בשישה מוסדות בצפון נמצאו אותן תוצאות. המבקר מצא כי למרבית המוסדות אין תקנון משמעת מתורגם לערבית, והעיר למועצה להשכלה גבוהה על כך שהחלטות שהתקבלו באשר לאוכלוסיות הערביות באקדמיה, הן בתוכנית החומש הקודמת והן בוועדה נוספת בנושא – טרם יושמו במלואן.

     

    מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה, ובהתאם לחוק, יוקם צוות לתיקון ליקויים שיבחן את הנושאים השונים שעלו בדו"ח".

     

    מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "האוניברסיטה שמחה לראות כי מבקר המדינה הבחין בשינויים שחלו באוניברסיטה בנושאים כמו תקנון, הפרות משמעת ומניעת הטרדות מיניות, וציין לטובה את הרכב ועדות המשמעת באוניברסיטה העברית, אשר הינו מאוזן ומקצועי. האוניברסיטה מטפלת ברצינות בכל תלונה שמגיעה לידיעתה, תוך רגישות והתייחסות לנסיבות הספציפיות של כל מקרה, לרבות בקשות המתלוננים, אשר מעדיפים לעתים לא להיחשף ומבקשים מהאוניברסיטה לטפל בתלונה בדרך שתאפשר להם להישאר אנונימים. האוניברסיטה תפנה תשומת לב מנגנוני המשמעת לחשיבות העמידה בזמנים".

     

    יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, רם שפע, מסר: "מביש לראות את הטיפול המקל והמזלזל בנושא כל כך חשוב. אנחנו ב-2017 ועדיין תקנוני המשמעת מאפשרים למטרידים לצאת בזול ממעשים חמורים. אנחנו נמשיך להלחם בכל הכוח בתופעה הבזויה הזו, ואנו מצפים לראות את נציגי כל המוסדות בפורום למניעת ההטרדות מיניות שהקמנו ויתכנס מיד לאחר פסח".

     


    פרסום ראשון: 05.04.17, 15:53
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המבקר: מרצים יוצאים בזול מהטרדה מינית - "מחדל חמור""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים