שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ברלין רוצה להיות "עמק הסיליקון" של אירופה
    בירת גרמניה מנצלת את הברקזיט ואיבוד מעמדה של לונדון - כדי למשוך אליה יותר ויותר סטארט-אפים. צעירים בעלי ידע מגיעים מרחבי העולם. התוצאה: כל סטארט-אפ שני בברלין נוסד על ידי אדם לא-גרמני ואחד מכל שלושה עובדים בחברות סטארט-אפ בעיר הוא לא אירופי

    בחודשים שחלפו מאז הברקזיט  - החלטת בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי - התעוררו בירות רבות באירופה והחלו במירוץ על התואר "עמק הסיליקון של אירופה". לונדון, שבשנים האחרונות הייתה בירת הטכנולוגיה הבלתי מעורערת של היבשת, מצאה את עצמה לפתע נזנחת הצידה.

     

    מאז הברקזיט, הודיעו בנקים וחברות טכנולוגיה רבות כי יעבירו את המרכזים שלהן מלונדון לערים אחרות באיחוד האירופי. דבלין הציעה לחברות את הקלות המס הידועות שלה, פריז ציחצחה את מגדלי השיש הבוהקים, אבל ברלין עקפה את כולן בסיבוב והחלה למצב את עצמה כעמק הסיליקון החדש של אירופה.

     

    ברלין (צילום: SHUTTERSTOCK)
    ברלין(צילום: SHUTTERSTOCK)

     

    העירייה של בירת גרמניה לוקחת את המשימה ברצינות רבה ואף הקימה לשם כך, כבר לפני כמה שנים, את חברת Berlin Partner - זרוע של העירייה, שתפקידה למתג את ברלין ברחבי העולם כעיר הטכנולוגיה העתידנית. אנשי הזרוע עוסקים בקידום שני תחומים מהותיים - האקו סיסטם והסצינה הקולינרית המתפתחת של העיר. בתחום הטכנולוגי העירייה דוחפת ביתר שאת סטארט-אפיסטים להגיע לברלין ולנסות לזנק מפה עם הרעיון המהפכני שלהם, לאופק שכולו אקזיטים מוצלחים.

     

    אחת החברות הללו היא "פינליפ", חברת פינטק שמשרדיה נמצאים על גבול מזרח-מערב ברלין. שלוש שנים הספיקו לחברה לאגד 12 סטארט-אפים בתחום הבנקאות, הביטוח ושירות הלקוחות תחת קורת גג אחת. “אנחנו ממקצעים את הדרך בה משיקים סטארט אפ”, אומרים אנשי החברה.

     

    400 עובדים צעירים מאכלסים את משרדי החברה והאווירה הבלתי מכופתרת מורגשת בכל מקום. אבל הנתון המעניין יותר, המסביר את מעמדה של ברלין בעולם היום, הוא כמות הצעירים שרוצים לעבוד כאן: אלף גיקים וסטארט-אפיסטים מנסים להתקבל לעבודה כאן מדי חודש - רק 25 מהם מוצאים את עצמם לבסוף יושבים במשרד עם נוף לאלכסנדרפלאץ.

     

    "לא פועלים מחדר השינה"

    אחד המייסדים של החברה הוא הישראלי דימיטרי חרצ'נקו. הוא הגשים את החלום הברלינאי - ועבר לכאן לפני שנה ביחד עם משפחתו. "אנחנו חברת נתונים שעובדת עם חברות רבות, כולל בנקים גדולים בגרמניה, כי יודעים שאנחנו לא חברת סטארט אפ קטנה שפועלת מחדר שינה", הוא אומר.

     

    אחת החברות שהוא מנהל היא Money Map - חברה המסייעת ללקוח לנהל את כספו בצורה טובה יותר. החברה מאפשרת ללקוח להבין ולנתח באופן מיטבי את ענייניו הפיננסיים, העלויות ואיזורי הבזבוז - ומציעה לו דרכים טובות יותר לנהל את הוצאותיו. החיסכון נעשה דרך אופטימיזציה. החברה מתחברת לחשבון הבנק של הלקוח, כלומר לא מצריכה סיסמאות נוספות ומאפשרת למערכת לקרוא את הפעולות הבנקאיות שביצע. בשלב הבא מציעה החברה אופטימיזציה של ההוצאות. למשל: אם היא ראתה שהלקוח שילם סכום מסוים עבור חשבון טלפון, היא תציע לו אפשרויות אלטרנטיביות אחרות בשלוש קטגוריות: חיסכון בכסף, השירות הכי טוב או האפשרות הכי ירוקה (רלוונטי, למשל, בחשבונות חשמל וגז). אבל החברה לא רק תציע אלטרנטיבות, אלא תספק הצעה מיוחדת ובלעדית ללקוחותיה. שילמת 100 אירו חשבון חשמל בכל חודש? נציע לך לשלם עבור אותו חשבון 60 אירו, רק אם תחתום דרכנו.

     

     (צילום: ליאור קורן)
    (צילום: ליאור קורן)

     

    ממשק השירות קל, נוח, יעיל. כל הצעה אלטרנטיבית מפורטת, עד לשלב האותיות הקטנות (אך הלא מעיקות). “באמצעות Money Map, אנחנו מנהלים משא ומתן עבור הלקוח עם נותני השירותים, על מנת לספק לו את השירות הטוב והחסכוני ביותר", אומר חרצ'נקו. בינתיים מתמקדת החברה בעיקר בהוצאות חודשיות קבועות של אספקת שירותים בסיסיים (חשמל, טלפון, אינטרנט), אבל לא מן הנמנע כי בעתיד תוכל להציע אלטרנטיבות בתחומים נוספים.

     

    “אנחנו משיקיעים למעלה מ-100 מיליון אירו ועובדים עם חברות גדולות כמו ויזה ובנקים בינלאומיים, גם כי הם משקיעים הרבה כסף בתשתיות", אומר חרצ'נקו. “לא מעט תקציב מגויס מבנקים ומתעשיית הפינטק, אבל רוב הכסף שלנו מגיע דווקא ממוסדות, מהתעשייה ומבודדים".

     

    החברה שלו מתמודדת גם עם מאות מיליוני תיירים, המגיעים לאירופה מדי שנה ורוצים לבזבז כסף בלי להיגרר לשערי המרה, או להסתובב עם אלפי אירו בכיס בדרך לצ'יינג' הבא. “הברקזיט הוא דבר רע כי בריטניה היא שחקנית מרכזית באיחוד האירופי, אבל ברלין תקבל תמיכה רבה, כך שעבורנו, כחברה, מדובר באפשרות יותר מאשר בנזק. ברלין היא המעוז האטרקטיבי ביותר לפינטק באירופה היום. היא זולה, יש בה איכות חיים גבוהה וגם הבנק המרכזי של אירופה רוצה שמערכת הבנקאות תמשיך לפעול באופן רציף, בלי שתהיה תחרות קשה מדי בין מדינות באירופה, שתחליש את המערכת", הוא אומר.

     

    מה ההבדל בין ברלין ותל-אביב מבחינת סטארט אפים?

    "ברלין הפכה לבירת ההיי-טק של אירופה, גם בזכות עלויות המחיה הנמוכות ואיכות החיים הגבוהה, אבל גם בזכות העושר הגדול של ידע בתחום הטכנולוגי. סטארט-אפים רבים בישראל הם ביזנס-טו-ביזנס, בגלל שהאוכלוסייה בישראל לא גדולה מספיק. בברלין זה אחרת: יש הרבה ביזנס-טו-ביזנס אבל הרבה סטארט-אפים של עסק ללקוח, בגלל גודל האוכלוסייה באירופה והיכולת לפרוץ מברלין ולספק שירותים למאות מיליוני בני אדם. לכן, שוק היעד שלנו הוא השוק האירופי ובניגוד לסטארטאפים ישראלים רבים, אנחנו לא ממהרים לחפש את האקזיט בסן פרנסיסקו. ברמה האישית - ישראל ידועה כאומת הסטארט-אפ, אבל אני לא יכול לומר שאני עובד כאן פחות מאשר עבדתי בארץ. אולי זה בגלל שמייסדים-שותפים של חברות לעולם לא ישנים".

     

    הגעת המוחות

    ברלין, באופן כללי, היא עיר שלא ישנה. כולכם שמעתם את הסיפורים על חיי הלילה, על הבארים הפרועים ומסיבות סוף השבוע שמסתיימות רק ביום שני בבוקר. לצד אלה - ולא מעט בזכות הסטארט-אפים - ברלין הצליחה בשנים האחרונות למשוך אליה צעירים-משכילים, שמדינות אחרות מנהלות אחריהם מרדף.

     

    על פי הערכות בשוק, בברלין יש 6,000 סטארט-אפים (המוגדרים כך אם מדובר במיזמים בעלי מודל עסקי ובני פחות משבע שנים). ההתמקדות היא על האי-קומרס וחצי מתעשיית הפינטק הגרמנית נמצאת בבירה ברלין. ב-Berlin Partner מספרים כי בעיר מתגוררים צעירים מ-190 מדינות, מה שהופך אותה לאחת הערים הכי קוסמופוליטיות בעולם.

     

    רבים מהצעירים הללו מגיעים לכאן בכלל כדי ללמוד באחד מהמוסדות המובילים לטכנולוגיה בעיר, או באחת מ-26 האוניברסיטאות המתמחות במדעים. חלק מהצעירים הללו, אגב, מגיעים לברלין ממדינות כמו ספרד ואיטליה, בהן שיעור האבטלה בקרב צעירים עומד על 25 אחוזים. מנגד, בברלין חלה ירידה באחוזי האבטלה - מ-25 אחוזים לפני כעשור וחצי לשיעור של 10 אחוזים היום.

     

    מהצד השני ניצבות חברות ובנקים גדולים, המעוניינים לחבור לחברות סטארט-אפ קטנות ולרכוש מהן ידע וטכנולוגיה לפיתוחים עתידיים. דויטשה בנק, אחד הבנקים הגדולים בעולם, לופטנהאזה, אמזון ואובר - כולן פתחו חממות פיתוח בברלין, והן מנסות לצוד צעירים משכילים, “לגנוב" אותם ולפתח מוצרים חדשים. בין הצעירים הללו אפשר למצוא גם ישראלים רבים - כמה עשרות אלפים מהם מתגוררים בעיר.

     

    כך, כל סטארט-אפ שני בברלין נוסד על ידי אדם לא-גרמני ואחד מכל שלושה עובדים בחברות סטארט-אפ בעיר הוא לא אירופי. לעיריית ברלין יש גם הסכמי שיתוף פעולה בתחום הטכנולוגי עם שנגחאי, פריז, ניו יורק וגם עם תל אביב. “אנחנו רוצים לעבוד יותר עם ישראלים וללמוד מהם כמה שיותר, בעיקר בתחום אבטחת המידע", אומר ד”ר סטפן פרנצקה, מנכ”ל חברת Berlin Partner.

     

    אי שבו מדברים אנגלית 

    אבל מי שחושב שהגרמנים יעזרו לו למצוא דירה ויסדרו לו כניסה לברגהיין, טועה. בברלין מציעים עזרה בנטוורקינג ומציאת לוקיישן מתאים לסטארט-אפיסטים, בהתאם לתחום שבו הם מתמחים. “אנחנו יכולים לספק לא רק קואצ'ינג, אלא גם גישה ליבשת שלמה ומלאה בהזדמנויות", אומר פרנצקה. “יש אמנם מחסום שפה בגרמניה, אבל ברלין היא כמו אי, שכולם בו דוברים אנגלית. יש לא מעט חברות, שהיגרו לכאן מלונדון בחודשים שאחרי ברקזיט, כי הן צריכות גישה לאירופה וגם לשווקים בארה"ב. גם הסכומים שונים: בסכום שבו שכרו עובד אחד בלונדון, אפשר לשכור כאן שלושה עובדים בעלי תחומי התמחות זהים. יוקר המחייה כאן הרבה פחות מפחיד מזה בלונדון".

     

    חממת הסטארט-אפים "פקטורי" (צילום: יניב חלילי)
    חממת הסטארט-אפים "פקטורי"(צילום: יניב חלילי)

     

    את המיצוב של ברלין כעמק הסיליקון החדש של אירופה אפשר לראות היטב בבניין של חממת הסטארט-אפים "פקטורי". עד לפני שני עשורים וחצי, הבניין של "פקטורי" ניצב צמוד לחומת ברלין, באזור שאפילו כלבים לא רצו לשוטט בו. לפני שנים אחדות רכש את הבניין יזם נדל"ן גרמני והחליט להסב אותו לחממת כישרונות טכנולוגיים. את החממה מכנים כאן "קהילה", כיוון שהחברה המנהלת את "פקטורי" מארגנת כנסים, הרצאות וסמינרים לסטארט-אפיסטים הרבים הממלאים את חללי הבניין השונים, בהמתנה לאקזיט הבא. בשנה שעברה ערכו כאן כנס משותף עם סטארט-אפיסטים מתל-אביב.

     

    הקהילה מונה 2,000 חברים ועובדת על עיקרון תשלום דמי חבר חודשיים: הסטארט-אפים הקטנים משלמים 50 אירו לאדם, חברות גדולות משלמות 500 אירו עבור כל אדם שעובד בשורותיהן. בין החברות הללו אפשר למצוא את טוויטר, סאונד מיינד ואת הבנק הגרמני "דויטשה בנק" - הם משכירים ב"פקטורי" חללי עבודה כדי להיות בקשר עם הקהילה ולהיות קרובים לפיתוחים העתידיים עליהם עמלים כאן צעירים מכל העולם. עמלים, אגב, זו הגדרה קצת רחבה עבור עשרות הצעירים שיושבים על מרפסת השמש של הבניין, משחקים סנוקר או מצטופפים בקפיטריה המעוצבת של הבניין. בחודשי הקיץ מתקיימים על הגג היפהפה שיעורי יוגה ומסיבות. בחלל העבודה הגדול ממוקמת עמדה ובה סמארטפונים וטאבלטים, המאפשרים לסטארט-אפיסטים לבדוק את הממשק של האפליקציות שלהם או לאפשר לאחרים לעשות כן.

     (צילום: יניב חלילי)
    (צילום: יניב חלילי)

      

    “התחלנו כבניין משרדים עם קהילה קטנה, אבל עתה אנחנו קהילה גדולה עם משרדים. אנחנו מחברים סטארט-אפים לחברות גדולות, שזקוקות לידע וליצירתיות של היזמים הצעירים", אומר לוקאס קמפפמן, אחד המייסדים של "פקטורי". "אנחנו מסייעים לחברות, באמצעות יועצים חיצוניים ותוכנית חניכה בת חצי שנה, להבין מה הצרכים שלהן ולפתח את המוצר שלהן בהתאם. חיברנו, למשל, חברה גדולה לאספקת פירות וירקות לשלושה סטארט-אפים מקומיים. עד אז, החברה מכרה פירות וירקות לסופרמרקטים, אבל לא היה לה קשר ישיר עם הצרכן. הטסארט-אפים סייעו לחברה להתחבר לצרכן ולהבין טוב יותר מה הוא רוצה".

     

    "העיר החכמה" של ברלין

    כמה קילומטרים משם נמצאת "העיר החכמה" של ברלין. מתחם הכולל מספר בניינים ובו נמצאות חברות רבות, המפתחות שלל חידושים והמצאות עתידניים. חניית המתחם מנוקדת במטענים ואליהם מחוברות מכוניות חשמליות, שצוברות כאן תאוצה ופופולאריות. חלק מהמכוניות, אגב, לא מחוברות למטען - הן מוטענות באופן אלחוטי ממטען המותקן מתחת לרצפת האספלט עליהן הן חונות.

     

     (צילום: יניב חלילי)
    (צילום: יניב חלילי)

     

    אם אינכם מגיעים לכאן ברכב, תוכלו להסתובב בין הבניינים באמצעות מיניבוס ללא נהג, שנוסע על פי מסלול שתוכנת מראש. אם הוא מזהה מפגע הנמצא במרחק ארבעה מטרים - כלי הרכב עוצר. בעתיד האוטובוסים הללו, שתוכננו על ידי החברה האמריקנית "לוקאל מוטורס", יסיעו נוסעים בערים הגדולות ללא צורך בנהג. “לוקאל מוטורס” חנכה בברלין את הזרוע החדשנית שלה והשתמשה בידע של מהנדסים מקומיים בבניית האוטובוס המתוחכם. ויש עוד קשר חדשני - 40 אחוזים מהחומרים מהם עשוי האוטובוס הזעיר הזה – הודפסו במדפסות תלת מימד.

     

     

    חברה נוספת שפועלת ב"עיר החכמה" היא "אמי" – שמתיימרת להביא לערים הגדולות בעולם את מהפכת האופנועים השיתופיים. ממש כמו עם האופניים שכבשו את בירות העולם, “אמי" השיקה 150 קטנועים בצבע כתום. איך זה עובד? פשוט מאוד. נרשמים ועושים מנוי באמצעות האפליקציה של החברה. האפליקציה גם מאפשרת לזהות היכן נמצא האופנוע הפנוי הקרוב. מאתרים את האופנוע - ו"מחלצים" אותו באמצעות האפליקציה. בתום הנסיעה, אין צורך לחפש מקום חניה - משאירים את האופנוע ומסיימים את השימוש בו - שוב, באמצעות לחיצה על כפתור באפליקציה.

     

    החברה הגיעה להסכם עם עיריית ברלין, שאת האופנועים השיתופיים הללו, בניגוד לאופנועים רגילים, מותר להחנות גם על המדרכה. המחיר, זול יותר מנסיעה באוטובוס: 19 סנט לדקה או 59 סנט לקילומטר נסיעה - הנמוך מבין שניהם. השימוש לא מצריך רישיון נהיגה מיוחד על אופנוע, אלא רישיון רגיל על רכב. כל הרוכבים מבוטחים על ידי החברה. “אנחנו חושבים על כל מיני פתרונות להטענה, מהאפשרות להעניק הנחה לנוסע שיטעין את הסוללה דרך חבירה לפרטנרים המספקים שירותי הטענה חשמליים", אומר ולריאן סייתר, אחד ממייסדי החברה.

     

    הוא הקים את החברה עם שלושה חברים נוספים, ביום שבת שימשי, בפארק ברלינאי. “חשבנו על כך שיש מכוניות שיתופיות ואופניים שיתופיים, אבל אין אופנועים. שלפנו את הטלפון ובדקנו באינטרנט אם מישהו עלה על הרעיון - וגילינו שיש כמה חברות שעובדות על אופנועים חשמליים שיתופיים, אבל הן מבזבזות זמן רב על ניסויים שונים. הגישה שלנו הייתה להנגיש את המודל השיתופי על אופנועים, באופן הכי פחות מסובך. מצאנו אפליקציה של מכוניות שיתופיות, פנינו למפתח וחתמנו איתו על הסכם שיתוף פעולה, כך שהוא בנה לנו גירסה ייעודית. מאז שהשקנו את השירות, לפני שנתיים, יש באז מטורף בעיר סביב האופנועים שלנו. אם מגיעים תיירים מישראל, גם הם יכולים להשתמש באופנועים שלנו, באמצעות הצגת רישיון נהיגה באחד מחמישה בתי מלון בעיר".

     

    הראש הגרמני ממציא לנו פטנטים – ולאלה אין סוף. חממות היי-טק אחרות בעיר מאכלסות חברות שונות עם שלל סטארט-אפיסטים, שמתעסקים בעולם המחר. וברלין, שנחלצה מעברה האפל רק לפני 25 שנה, רוצה להכתיב את העתיד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ברלין רוצה להיות "עמק הסיליקון" של אירופה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ביטוח רכב
    מומלצים