הקשישה גילתה: דמי המנוי הועלו ללא ידיעתה

אישה שנרשמה לשירותי רפואה דחופה של חברת "א.ד. משר"פ" הבינה בדיעבד שהתשלומים הוגדלו. ביהמ"ש קבע: זו הפרה חוק הגנת הצרכן

עו"ד ניר נעיםפורסם: 16.04.17 , 18:15

בית המשפט לתביעות קטנות בקריות קיבל לאחרונה תביעה שהגישה קשישה נגד חברת "א.ד. משר"פ", שמספקת שירותי רפואה דחופה לבית הלקוח, שהעלתה את דמי המנוי השנתיים שגבתה ממנה ללא ידיעתה. השופט יוסי טורס קבע שהחברה החתימה אותה על חוזים המפרים את חוק הגנת הצרכן, ולכן תפצה אותה בכ-10,000 שקל.

ב-2007 נרשמה הקשישה לשירותי הרפואה הדחופה שמספקת החברה בבית הלקוח. ב-2015 היא ביקשה לבטל את ההתקשרות אך למרות זאת החברה המשיכה לחייב אותה באמצעות הוראת הקבע בבנק, והחיובים פסקו רק לאחר שביטלה את הוראת הקבע. בתביעה שהגישה היא טענה שבמשך השנים הוחתמה במרמה על טפסים להארכת השירות שבמסגרתם הועלו דמי המנוי השנתיים בלי ידיעתה.

תביעה

כך ביטלה קשישה את המשכנתא על דירתה

עו"ד יוסי אשכנזי

בת 80 מירושלים משכנה את ביתה בעיר ונתנה לבנה הלוואה של מיליון שקל לכיסוי חובות. כשהבינה שהכסף לא יחזור, פנתה לבית המשפט - וניצחה

כך ביטלה קשישה את המשכנתא על דירתה

לדבריה, בתחילת ההתקשרות עמדו דמי המנוי על 150 שקל בחודש, ואילו ב-2015 נגבו ממנה מדי חודש 400 שקל, ובנה גילה זאת רק לאחר סיום ההתקשרות כשעבר על תדפיסי חשבון הבנק שלה. הקשישה טענה שעל החברה להשיב לה את דמי המנוי שנגבו ממנה ביתר וכן את התשלומים שגבתה לאחר הודעת הביטול.

.החברה הגישה תביעה נגדית שבמסגרתה עתרה לחייב את הקשישה בדמי מנוי עד תום תקופת החוזה. לדבריה, התובעת התחייבה לשלם את מלוא מחיר המנוי השנתי ב"חוזה הארכה" שנחתם עמה במאי 2015, ובו צוין במפורש שהיא רשאית לבטל את ההסכם בכל שלב בהתראה של חודש ו"בכפוף לתשלום 12 תשלומים".

אבל השופט יוסי טורס קיבל את תביעת הקשישה במלואה ומתח ביקורת חריפה על החברה. בפסק הדין הוא כתב שהסעיף בהסכם המחייב את הלקוח שרוצה לבטל את השירות בהתראה של חודש מנוגד להוראות חוק הגנת הצרכן, שלפיו בהתקשרות למתן שירותי רפואה ניתן לבטל את העסקה בכל עת. הוא הוסיף שגם חיוב הקשישה במלוא דמי המנוי השנתי במקרה של ביטול ההסכם מנוגד לחוק, שכן לא מדובר ב"דמי ביטול" סבירים.

השופט הורה לחברה להסיר מההסכמים שלה את הסעיף וקבע שבנסיבות אלה היא לא הייתה רשאית לגבות מהתובעת דמי מנוי לאחר הודעת הביטול. הוא גם קיבל את טענות התובעת בכל הקשור להעלאת דמי המנוי, וקבע שהחברה לא שינתה דבר בשירות שסיפקה ו"השדרוג" היחיד היה במחיר.

התקבלה גם טענת התובעת שלפיה סברה ש"חוזה הארכה" הוא לא יותר מאשר טופס לבדיקת תקינות לחצן המצוקה, ולא הייתה מודעת לעלייה במחיר. השופט טורס הדגיש שכדי למנוע מקרים כאלה מטיל החוק על חברות שנותנות שירותי רפואה חובה למסור לצרכן טופס גילוי בו מפורט מחיר העסקה, פירוט השירותים והתנאים להארכת ההסכם.

נקבע שגם בנקודה זו הפרה הנתבעת את החוק, כשלא מסרה לתובעת טופס גילוי לפני החתמתה על החוזים השונים. "יש לזכור שקהל לקוחותיה של הנתבעת הם אנשים קשישים וחולים. מדובר באוכלוסייה חלשה ולכן יש להקפיד בעניינם על קיום הוראות החוק", כתב בפסק הדין והוסיף שהתנהלות החרה עלולה להיחשב עבירה פלילית.

בסיכומו של דבר חויבה "א.ד. משר"פ" לשלם לתובעת 10,000 שקל בתוספת הוצאות משפט של 1,500 שקל.