מופלטות ופוליטיקאים: תמונות המימונה

הנשיא ריבלין טועם באשקלון(צילום: בראל אפרים)

נתניהו ורעייתו בחדרה(צילום: עידו ארז)

שקד בדימונה

כחלון בבית שמש(צילום: אלעד מלכה)

סער באשקלון

רגב וחברים(צילום: בראל אפרים)

ארדן בגן יבנה

כץ וסגן השר ז'קי לוי בבית שאן

הרצוג במימונה

מתוקים בצהלה(צילום: אסף זגריזק)

אפרת ואסף לקט(צילום: אסף זגריזק)

שולחן החג בבאר שבע(צילום: רתם פירני)

מתוקים באשקלון(צילום: בראל אפרים)

שובן של הפיתות. במאפיית אבולעפיה(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

על פי המסורת, בערב החג אין המשפחה מתיישבת סביב השולחן אלא מארחת אורחים, מגישה דברי מתיקה, ומברכת את הבאים. הדג בקערת מים, מטבעות הכסף והצמידים הנם סמלים עממים במדינות ערב לשפע ולמזל. ואף הברכה המסורתית "תְרְבְּחוּ וּתְסָעדוּ" בתרגום משמעותה "תרוויחו ושיתמזל גורלכם".

במרוקו ובשאר מדינות צפון אפריקה חגגו היהודים את המימונה (שסימנה את בוא האביב) ביציאה אל הטבע, בריקודים מסורתיים ובעטיית מלבושים מסורתיים של יהדות צפון אפריקה. בנוסף, נהגו היהודים לערוך שולחן חגיגי עמוס דברי חלב, פירות וירקות, משקאות חריפים. איש ביקר בבית רעהו כשהוא לבוש מחלצות ובירך בברכת "תרבחו ותסעדו".

מכיוון שהמימונה נחגגת לאחר היום האחרון של פסח, היום שבו לפי המסורת נקרע ים סוף, יש הרואים בחגיגות ובמינהגיהן כקשורים לקריע ים-סוף וביזת הים. הברכה "תרבחו ותסעדו", למשל, מקורה בכך שהכל נהנו מביזת הים וכל אחד מצא לו שלל. יש המשערים שמכיוון שחגיגות המימונה נפתחות בטקס לישת הבצק, תפקידה של המימונה הוא למעשה לגשר בין ימי חג הפסח לימי החול, לאחר כמעט עשרה ימים שבהם לחם לא נאכל. לפי השערה אחרת, מרכיבי שולחן החג, המורכב מדברי מתיקה, הינם סמלים לשפע וברכה.