שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הדגל הכורדי שמסעיר את עיראק
    מושל מחוז כרכוכ, "ירושלים של הכורדים" בצפון עיראק, הוביל יוזמה להניף את הדגל הכורדי במוסדות השלטון לצד הדגל העיראקי. הצעד, הסמלי לכאורה, עורר תגובות נזעמות מצד הטורקמנים והערבים. השבוע ב"יא אללה" - סיפורו של דגל, מדינה משוסעת ושאיפות הכורדים לעצמאות

     

    הדגל מתנופף ברוחות מלחמה    (צילום: אורי דוידוביץ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בזמן שכל העיניים מופנות לקרב האיתנים במוסול נגד דאעש מתנהלת מערכה אחרת ויצרית לא פחות במחוז כרכוכ בצפון עיראק, שידוע גם כ"מחוז הנפט" בשל עושרו בשדות של הזהב השחור. מדובר בהחלטה השנויה במחלוקת של מועצת המחוז להניף את הדגל הכורדי מעל מוסדות הממשל שם, לצד הדגל העיראקי.

     

    מי שקידם את ההחלטה שהתקבלה ברוב קולות הוא מושל המחוז, נג'ם א-דין כרים, בכיר במפלגתו של ג'לאל טלבאני, נשיא עיראק לשעבר ממוצא כורדי. ההצבעה על ההחלטה הנפיצה עברה אמנם ברוב קולות במועצת המחוז, אך חברי המועצה הטורקמנים והערבים החרימו אותה במחאה על העלאתה לסדר היום. 

     

    הדגל הכורדי. העירקים דרשו להוריד, הכורדים התעלמו
    הדגל הכורדי. העירקים דרשו להוריד, הכורדים התעלמו
     

    באזור כרכוכ מתגוררים בין מיליון למיליון וחצי בני אדם שמתחלקים לשלוש קבוצות אתניות עיקריות: הכורדים, הערבים והטורקמנים. לנוכח אותו מרקם רגיש כל צעד שנותן עדיפות לאחת מהקבוצות האתניות הופך לסוג של חבית נפץ שההשלכות שלה במקרה שתתפוצץ חורגות בהרבה מגבולות כרכוכ.

     

    "אנו סבורים שהוחלט על המהלך הזה בהתאם לדרישה של התושבים בכרכוכ", טען מושל המחוז והוגה הרעיון בעת מעמד הנפת הדגל, שנכון לעכשיו מוצב מעל בניין המחוז ומעל היכל בתי המשפט. נראה שלא מעטים חולקים על אותה אמירה ובייחוד המיעוט הטורקמני שיצא להפגין ברחובות כרכוכ עם דגלי התכלת במחאה על האקט. מדובר במיעוט שפעם היה הרוב באותו מחוז ונראה שפרשת הדגל עוררה אותה לתחייה.

     

    יו"ר הסיעה הטורקמנית במועצת מחוז כרכוכ שהחרימה את ההצבעה, עלי מהדי, האשים בראיון לעיתון "אל-חיאת" כי "אחת הסיבות להנפת הדגל הכורדי היא החולשה של הממשל המרכזי בזמן ששוררת מתיחות במדינה ובייחוד ש-40 אחוז משטח כרכוכ עדיין בשליטת דאעש. אחרי ההופעה של דאעש הצליחו הכורדים להרחיב את שליטתם על שטחים נרחבים מהאזורים שנמצאים במחלוקת ולשרטט את הגבולות שלהם באמצעות התירוץ של הגנה עצמית".

     

    "בשביל מה ההסלמה הזאת?"

    בהקשר של הממשל המרכזי בבגדד, נראה שהפרשה יצרה משבר לפחות במישור הגלוי עם הכורדים באזור כרכוכ. הפרלמנט בבגדד התכנס והחליט שיש להוריד את הדגל לאלתר. מחוקקים ערבים וטורקמנים טענו כי מדובר במהלך לא חוקי שפוגע באחדות ובדו קיום במחוז. אולם הכורדים לא ממש התרשמו ודחו את ההחלטה.

     

    גם ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי יצא נגד ההחלטה וניסה לפתור את המשבר: "ביקשתי ממושל המחוז שיורידו את הדגל ושאלתי אותו בשביל מה ההסלמה הזו כעת?". אל-עבאדי שמרוכז כל כולו במבצע לשחרור מוסול מידי דאעש אף הזהיר כי מהלך מהסוג הזה עשוי לפגוע בעמידה האיתנה של התושבים נגד דאעש, שעדיין שולט על אזורים מסוימים במחוז. 

     

     

    מאז ומתמיד נחשבה כרכוכ לאזור אסטרטגי ורגיש. בשנת 2005 הוכנס לחוקה סעיף 140 שקובע כי הגורל הפוליטי של מחוז כרכוכ ועוד אזורים שנמצאים במחלוקת בין האוכלוסיות השונות מפאתי בגדד ועד לצפון מערב סינג'אר ייקבע במשאל עם שאמור היה להתקיים בשנת 2007, אך משאל זה לא בוצע עד היום. הבכירים במחוז, שנמנים עם הכורדים, משתמשים באי יישום אותו סעיף בחוקה כדי לתרץ את ההחלטה השנויה במחלוקת.

     

    מי שכמובן מגבה את ההחלטה הוא נשיא חבל כורדיסטן בצפון עיראק מסעוד ברזאני. יש הטוענים כי ההחלטה המדוברת נועדה כדי להאפיל על המחלוקות הפנים כורדיות בין שתי המפלגות המרכזיות. מי שהרבה פחות מרוצה מחוץ לעיראק הן טורקיה ואיראן, שרואות בכך עוד סימן מטריד למימוש שאיפות העצמאות של הכורדים שמהווים מיעוט במדינתם. טורקיה כבר הבהירה כי כרכוכ היא טורקמנית ולא כורדית.  

     

    השאלה שמרחפת מעל כל הסוגיה היא כמובן ההיפרדות של הכורדים מעיראק או ליתר דיוק משאל העם שמתכננים בחבל כורדיסטן שבעיראק בנושא. עידן בריר, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, הסביר בשיחה עם ynet: "במשך השנים שלא בוצע משאל העם בכרכוכ ובאזורי המחלוקת בהתאם לסעיף 140 של 2005, הכורדים במעין נקמה היסטורית מצדם על שיערוב האזורים שלהם בכרכוכ ובסינג'אר עשו קמפיין אגרסיבי של הכנסת פלאחים מצפון החבל לתוך אזורים כמו כרכוכ, סינג'אר ושייחאן שזה אזור יזידי. בעצם הם הטו את הכף והפכו את האזור לכורדי ולכן כל הסיפור של משאל העם שם הפך לבדיחה ולא יצא לפועל".

     

    הפגנת המיעוט הטורקמני שגם הוא רוצה שהדגל שלו יונף
    הפגנת המיעוט הטורקמני שגם הוא רוצה שהדגל שלו יונף

    קום תקום כורדיסטאן?

    אך כאן לא נגמר הסיפור, בייחוד עם הכניסה של ארגון ה"מדינה האיסלאמית" לתמונה. "בקיץ 2014 הניסיון של דאעש לחטוף את כרכוכ גרם לכורדים להשתלט עליה", הסביר בריר. "זה הפך את כל סיפור משאל העם לאותה מתה כי הם השתלטו על כרכוכ עבור עיראק - שהצבא שלה קרס באותם ימים. עיראק לא הייתה יכולה באמת להביע התנגדות חוץ מהתנגדות רפה וחלושה על כמה שזה לא בסדר. הכורדים חטפו והכניסו את הפשמרגה ומאז כרכוכ, "ירושלים של הכורדים", הפכה לחלק מהחבל הכורדי האוטונומי. הם נזהרו מאוד בעניין הסמלי שכלל גם את עניין הדגל. הם לא הניפו דגל כורדי רשמי בכרכוכ כדי לא לעורר שדים גם שהמדינה הייתה על סף תהום".

     

    בריר הוסיף כי "למרות שפוליטיקאים בבגדד שוב מדברים על סעיף 140, עיראק משלימה עם ההפסד לכורדים, אבל הרעיון שמסתובב בארביל בחוגיו של ברזאני בחבל כורדיסטן עיראק הוא רעיון של משאל עם מקיף כולל ורחב בחבל הכורדי. כלומר, אנחנו לא מדברים על הכרעה של האזורים במחלוקת האם הם הולכים לבגדד או לארביל. אנחנו מדברים על תושבי החבל הכורדי שיקבעו בכוחות עצמם האם הם יישארו חלק מעיראק פדרלית או האם הם מעדיפים להתנתק ולהקים מדינה עצמאית. הנחת המוצא של ברזאני שהתשובה די ידועה מראש. משאל העם, בראייתם, כולל את האזורים שבמחלוקת כאשר על רוב אזורי המחלוקת הכורדים השתלטו".

     

    "או שנאחד את השורות - או שניפול לתהום"

    מוחמד, טורקמני שמתגורר בכרכוכ, סיפר בשיחה עם ynet על תחושותיו הלא פשוטות אחרי הנפת הדגל הכורדי. "הבכירים הטורקמנים הם חלשים וכנועים לפקודות מבחוץ כמו הכורדים, השיעים והסונים, ולא מסוגלים לגבש מדיניות ברורה וחזקה. הם מגבשים בריתות זמניות שמפסידות ולא מגבשים אסטרטגיה טורקמנית מאז 2003. זה גורם להם להפסיד כל מהלך", טען. 

     

    לדבריו, אל לטורקמנים לסמוך על נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כיוון שהוא לא יקריב את חבל כורדיסטן עיראק בשביל הטורקמנים בשל היותו ניזון מהנפט הכורדי: "או שנאחד את השורות, או שניפול לתהום ולא נתעורר באופן סופי ובאופן רשמי נהיה המרכיב הבא באוכלוסייה שמגורש, נדחק לשוליים ונרצח".

     

     

    הוא גם מתח ביקורת על ההתנהלות של הממשל המרכזי בבגדד בנושא, שמגלה חולשה אל מול מושל מחוז כרכוכ, האדריכל שמאחורי ההחלטה, שנתפס כאיש חזק מאוד שנתמך, לדבריו, על ידי ארצות הברית: "המסקנה המקומית היא שההחלטה הזו היא רק משחק אמריקני. למה? כי אותו מושל מחוז נמצא כל חודש בארצות הברית ונפגש עם סנאטורים שאנשים בממשלת אל-עבאדי לא יכולים להיפגש איתם".

     

    יחד עם זאת, הוא העריך כי בעתיד הנראה לעין כרכוכ לא תסופח כל כך מהר לחבל כורדיסטן עיראק: "הצבא העיראקי יגיע כמנצח מעיר גדולה כמו מוסול ושום דבר לא יכול לעצור בעדו מהשתלטות על עיר קטנה כמו כרכוכ אחרי שאל-חוויג'ה תשוחרר, ובמידה שהכורדים ירצו לספח את כרכוכ לכורדיסטן. זאת כיוון שהצבא העיראקי יהיה נוכח בכוחות גדולים בדרום כרכוכ. הכורדים יימנעו מעימות כשיבוא כוח חזק וממשלת עיראק תשחק על כך כקלף מיקוח כדי להפחיד את הכורדים. ההצטרפות לחבל כורדיסטן עיראק תהיה קשה מאוד ולדעתי לא תתרחש".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הדגל הכורדי שמסעיר את עיראק"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים