שתף קטע נבחר

צילום: shutterstock

"לחלץ תווי פניהם": אירועי יום השואה

הערב ייפתחו אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעצרת הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם. מחר בשעה 10:00 תישמע צפירה בת שתי דקות ובפולין יתקיים מצעד החיים במחנה אושוויץ. האירועים יינעלו בטקס בקיבוץ לוחמי הגטאות, לראשונה בהשתתפות נשיא גרמניה היוצא

ישראל מרכינה ראש לזכר ששת המיליונים: היום (יום א') ב-20:00 ייפתחו אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעצרת הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם בירושלים. השנה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה יעמוד בסימן "לחלץ תווי פניהם" - סיפורו של היחיד בשואה.

 

בעצרת יישאו דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר יד ושם אבנר שלו. את דבר נציג הניצולים תישא שורדת השואה אסתר מירון. במהלך העצרת יועלו שש משואות של שורדי שואה. מדליקי המשואות יהיו משה העליון, משה יעקובוביץ', ג'נין בוהנה סבן, משה פורת, מקס פריבלר ואלקה אברמוביץ. במהלך האירוע יוקרנו סרטונים עם סיפורם של מדליקי המשואות.

 

 
בתל אביב ייערך הטקס המרכזי לציון ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשעה 20:00 בתיאטרון הקאמרי. בבניין העירייה יתקיים פרויקט "זיכרון בסלון", בין היתר בלשכתו של ראש העיר רון חולדאי. כמו כן, יתקיימו טקסים במרכזים הקהילתיים ברחבי העיר.

 

בחיפה תתקיים עצרת הזיכרון העירונית הממלכתית בשעה 19:30 בתיאטרון חיפה בהשתתפות ראש העיר יונה יהב, חברי מועצת העיר, ניצולי שואה, חברי תנועות הנוער וחברי מועצת הנוער העירונית, תלמידים והציבור הרחב. שישה ניצולי שואה ידליקו משואות. במרכז העצרת שאותה מפיק אגף התרבות בעיריית חיפה יועלה המחזה "מהדקים", המבוסס על סיפורם של שלושה תלמידי תיכון בעירייה ויטוול שבארצות הברית שביקשו להנציח את השואה לאחר עימות חריף עם המורה האחראית על עיתון בית הספר.

מדליקי המשואות בטקס הממלכתי ליום השואה (צילום: ישראל הדרי, יצחק הררי, יוסי בן דוד) (צילום: ישראל הדרי, יצחק הררי, יוסי בן דוד)
מדליקי המשואות בטקס הממלכתי ליום השואה(צילום: ישראל הדרי, יצחק הררי, יוסי בן דוד)

משואה לתקומה - המוזיאון ביד מרדכי (צילום: EPA) (צילום: EPA)
משואה לתקומה - המוזיאון ביד מרדכי(צילום: EPA)

בקריית חיים תתקיים עצרת הזיכרון המרכזית בבית נגלר בהשתתפות יו"ר ועד קריית חיים איציק פיטרמן והרב יעקב קליין. במרכז העצרת יוצג המחזה "זרעים של תקווה" המוקדש ליאנוש קורצ'אק בהשתתפות הלהקה הייצוגית של תיכון קריית חיים ובני קריית חיים.

 

במכון משואה העצרת תתקיים השנה בסימן העדים האחרונים ממשפטו של אדולף אייכמן. את שש משואות הזיכרון ידליקו ניצולי שואה אשר היו קשורים למשפט אייכמן - יוסף (ג'ו) קליין, גבריאל בך, מיקי רש, מרים אויפרט, יוסף קליינמן ויהודה פרנקל, שילוו על ידי נכדיהם. את משואת התקומה ידליק ראובן מרחב. קדיש ייאמר על ידי עו"ד עמוס האוזנר, בנו של גדעון האוזנר, התובע מטעם מדינת ישראל במשפט אייכמן. ציפי לבני והאלוף תמיר היימן ישאו דברים בעצרת הזיכרון.

 

יום שני

מחר תישמע ברחבי הארץ צפירת דומייה בת שתי דקות בשעה 10:00. מיד לאחר הצפירה יתקיים טקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, קנצלר אוסטריה, סגן יושב ראש הכנסת, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יו"ר הסוכנות היהודית, הרמטכ"ל, המפכ"ל, זקן הסגל הדיפלומטי, ראש העיר ירושלים, ארגוני ניצולים ולוחמים ומשלחות מרחבי הארץ ומחו"ל.

 

בין השעות 12:45-11:00 יתקיים טקס "לכל איש יש שם" - מעמד הקראת שמות קורבנות השואה על-ידי הציבור הרחב באוהל יזכור וכן במשכן הכנסת בחסות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. מהשעה 11:00 תתקיים פעילות מיוחדת לקהל הרחב במוזיאון יד ושם שיאפשר לציבור המבקרים הזדמנות להכיר את עבודתו באמצעות סדרת מפגשים עם מומחי המוזיאון שיחשפו לקהל מסמכים, תעודות, יצירות וחפצים שאינם מוצגים לציבור ביום יום.  

עומדים בצפירה בשנה שעברה בנתיבי איילון (צילום: AP) (צילום: AP)
עומדים בצפירה בשנה שעברה בנתיבי איילון(צילום: AP)

ניצול שואה מדליק נר לזכר הנספים באירוע שנערך בלוס אנג'לס  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ניצול שואה מדליק נר לזכר הנספים באירוע שנערך בלוס אנג'לס (צילום: AFP)

בחיפה יתקיימו אירועים נוספים ביום שני, בין היתר טקס התייחדות עם זכר הנספים וגם מפגשים אישיים עם ניצולי שואה שבחרו לפתוח את ביתם. כמו כן, ניצולים יגיעו למרכזים קהילתיים וחינוכיים כמו מרכז ליאו ברק, בית אל, מתנ"ס טבריה בשכונת הדר ובבית המדרש אוהל אברהם כדי לספר את סיפורם.

 

באותה עת בפולין יתקיים מצעד החיים ה-29 בפולין שבו יצעדו יותר מעשרת אלפים בני נוער מרחבי העולם לאורך שלושה קילומטרים ממחנה אושוויץ למחנה בירקנאו כמחווה אילמת לשישה מיליון היהודים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. את הממשלה ייצג שר החינוך נפתלי בנט וכן ישתתפו בו גם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והרמטכ"ל גדי איזנקוט. 

 

בשעה 19:45 יינעלו אירועי יום השואה בטקס בקיבוץ לוחמי הגטאות במעמד הנשיא ריבלין. לראשונה בתולדות המדינה יתארח נשיא גרמני בטקס. הנשיא היוצא יואכים גאוק יהיה אורחו של הנשיא ריבלין. העצרת תתקיים בשיתוף קרן קיימת לישראל תחת הכותרת "מדור לדרור" ותוקדש לנושא העברת האחריות לזיכרון מן הדור הראשון לדורות הבאים. בעצרת ישתתפו ניצולים ומשפחותיהם, יוצרים ומוסיקאים, תושבי הצפון, אנשי ציבור, חברי התנועה הקיבוצית, חיילים וחניכי תנועות נוער מכל רחבי הארץ . 

 

בטקס ידליקו שישה ניצולי שואה שש משואות: 

שרגא פילר - יליד ויז'קוף, פולין 1930, כבר בגיל 10 היה פרטיזן לוחם ביערות בלארוס. הוא ידליק את המשואה עם בתו שרית, ציירת העוסקת בציור זיכרונותיו של אביה מהשואה.

 

ד"ר משה שנר – היסטוריון, בן קיבוץ לוחמי הגטאות וחבר הוועד המנהל של בית לוחמי הגטאות. הוא ידליק משואה בשם הוריו שרה וצבי שנר ששרדו בפולין וייסדו את בית לוחמי הגטאות ואת ארכיון השואה הראשון.

 

רטמן לוצ'יה - ילידת דינוב, פולין. היא ניצלה בעזרת אישה פולנייה, הגב' פומורסקי, שסיפקה לה תעודת לידה מזויפת ובעזרת כישורי משחק, מראה אירופי ובעיקר הרצון העז לחיות.

 

רחל אלטרץ' - הניצולה היחידה משטיפ (מקדוניה). היא נשלחה עם משפחתה למונופול, בית חרושת לטבק. רחל הקטנה עברה בין אנשים ומחנות עד שנשלחה אחרי המלחמה לבית יתומים. ברישומים של הגרמנים מופיעה כאילו נספתה.

 

ברוך הוד - (לשעבר בירנט ון דר הודן), נולד ב-1924 בהולנד. הוא היה חבר המחתרת ההולנדית והחליף 13 מקומות מסתור. הוד זייף מסמכים עבור יהודים ופעילי מחתרת, אסף נשק, אספקת מזון וחומר תעמולה שהצניחו מטוסים בריטיים, חילק כרוזים, ערך תצפיות על תנועת כוחות גרמנים והעביר ידיעות לאנגלים באמצעות מכשיר רדיו. הוא השתתף פעמיים במבצע פגסוס להחזרת צנחנים של בעלות הברית שצנחו בשטח כיבוש גרמני, נעצר ע"י הגרמנים נלקח לחקירה ועונה. עובדת היותו נימול הצילה את חייו. אחרי השחרור הוסמכו פעילי מחתרת לשמש כשוטרים סדרנים. ברוך השתתף בתפיסתו של דריפ יאנסן (Driep Janssen), נאצי הולנדי חבר SD. שנשפט ונידון למוות. בפעם אחרת עצר נאצי הולנדי לבוש מדים בריטיים במחנה בבארנפלד. ברוך נשוי לשרה אף היא ניצולת שואה, שאיבדה את כל משפחתה.

 

מירי אזולאי - ילידת בודפשט, הונגריה 1931. היא גדלה בבית יתומים עוד לפני המלחמה. ניצלה מהטבח בדנובה בסוף המלחמה, עלתה ב"אקסודוס" ביולי 1947 וגורשה לגרמניה. הגיעה לקיבוץ עברון במסגרת "עליית הנוער" לאחר הקמת המדינה ומתגוררת בו עד היום.

 

את זר חסידי אומות עולם תניח בטי בכר עוזרי שניצלה על-ידי חסידי אומות עולם, אלכסנדר ובלגה טודורוב שהיו חברים טובים של הוריה. בטי נולדה בסקופיה, מקדוניה ב-1939. היא גדלה כנוצריה ורק בגיל מאוחר חשפה בפני ילדיה כי הסבא והסבתא שלהם ממקדוניה הם בעצם חסידי אומות עולם שאימצו אותה. הוריה נספו בטרבלינקה.

 

עצרת יד מרדכי המרכזית הנועלת את אירועי השואה בישראל. מחר בשעה 19:30 במעמד שר הביטחון, כלת פרס ישראל גילה אלמגור, אלוף פיקוד דרום, בכירי זרועות הביטחון, שגרירים, חברי כנסת, חניכי תנועות הנוער.

 

הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, פרסם את פקודת היום לציון יום השואה: "השנה נציין יובל למלחמת ששת הימים, שבמהלכה רשם צה"ל ניצחון מפואר. בני עמנו שבזמן השואה ייחלו לכוח מגן שיחלצם מזוועות הצורר הנאצי, לחמו במלחמה הזאת כחיילים וכמפקדים בצבא ההגנה לישראל. באומץ לב ומתוך תחושת שליחות היסטורית הם אחזו בגבורה במגן ובחרב, ובכך הבטיחו את גורלו ואת המשך קיומו של העם היהודי במדינתו. השגשוג והפריחה שלנו כאן, על אדמת הארץ, מחייבים אותנו לזכור את ההולך ונעלם – דור השורדים. ככל שחולפות השנים, כך גדלה האחריות הלאומית שעל כתפינו".

 

דו"ח חמור של מבקר המדינה

כיום חיים בישראל כ-158 אלף ניצולי שואה וכ-56 אלף בני-אדם שהממשלה הכירה בהם כנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה.

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לסוף שנת 2015, כ-78 אחוזים מניצולי השואה החיים בישראל וששהו בגטאות, במחנות ובמקומות מסתור הם ילידי אירופה. הקבוצה הגדולה מביניהם הם ילידי רומניה (24 אחוזים). כ-55 אחוזים מהאנשים שנחשפו למשטר הנאצי בתקופות ובמקומות שבהן קבעה ועידת התביעות כי הייתה השפעה והתנכלות של השלטון הנאצי ובנות בריתן ליהודים הם יוצאי מרוקו, טוניס ולוב.

ניצול שואה חוצה את שלט הכניסה "העבודה משחררת" במחנה אושוויץ (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ניצול שואה חוצה את שלט הכניסה "העבודה משחררת" במחנה אושוויץ(צילום: AFP)

 (מקור: למ''ס) (מקור: למ''ס)
(מקור: למ''ס)

 (מקור: למ''ס) (מקור: למ''ס)
(מקור: למ''ס)

אוכלוסיית ניצולי השואה הולכת ונעלמת. תחזיות אוכלוסייה הכוללות שיעורי תמותה צפויים בעשרים השנים הבאות מצביעות על כך שאוכלוסיית ניצולי השואה החיים בסוף 2015 בישראל צפוי להתמעט בכ-23 אחוזים עד שנת 2020, 65 אחוזים עד שנת 2030 ו-88 אחוזים עד שנת 2035.

 

בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, דו"ח מיוחד ובו פירוט הליקויים הקשים בטיפול המדינה בניצולי השואה. לפי הדו"ח, משרד הרווחה לא ניצל 60 מיליון שקל שהוקצו בשנים 2014 ו-2015. בנוסף, בשנה שעברה נוצלו רק 4.3 מיליון שקלים מתוך 40 מיליון שהוקצו לשירותי רווחה לניצולי שואה.

 

המבקר מצא גם כי קשישים שאינם ניצולי שואה זכאים להנחה גדולה יותר בארנונה מאשר זו שניתנת לניצולים. המבקר מתח ביקורת על כך ששרת המשפטים לא קבעה כללים לסיוע לניצולים מכספי נכסים ללא יורש. עוד מצא המבקר כי ניצולים קשישים מפסידים זכויות בגלל בירוקרטיה וחוסר ידע. בנוסף, המבקר מצא כי אין תיאום בין ארגוני הסיוע לממשלה ובתחומים מסוימים אין כלל מענה לניצולים ובתחומים אחרים יש כפילויות בשירותים.

 

"הזמן הולך ואוזל", כתב המבקר בדו"ח. "ואין שהות בידה של המדינה לבצע מקצה שיפורים ועל כן על הממשלה להוסיף לחתור לפתרון מצוקותיהם הקיומיות של כלל הקשישים הנזקקים במדינה ובהם ניצולי השואה. הניצולים, אשר חוו את מאורעות השואה, זכאים לחיות את שארית חייהם בכבוד ולקבל את ההכרה שהם ראויים לה".


פורסם לראשונה 22/04/2017 21:59

 

בהכנת הכתבה השתתף יואב זיתון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
ניצול שואה מדליק נר בלוס אנג'לס לקראת יום השואה
צילום: AFP
מומלצים