שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא נלחצים ממבחן, נעזרים באינטרנט לעבודות. תלמידי ישראל בהשוואה לעולם
    מנתוני השוואה ממבחן פיז"ה בתחומי החינוך עולה כי החלוקה להקבצות נפוצה בהרבה בישראל מבמדינות שעוקפות אותה בהישגים. וגם: כמה קוראים ספרים אחרי בי"ס ואיפה בקושי יש חוגי שחמט?

    עם פרסום תוצאות מבחן פיז"ה הבינלאומי, שבו נבחנים תלמידי כיתה י' במתמטיקה, מדעים וקריאה - האינסטינקט הראשוני שלנו גורם לנו לבדוק מה הציון הממוצע שהשיגו תלמידי ישראל, ובאיזה מקום אנחנו מדורגים ביחס לשאר מדינות העולם. אלא שמבדק ההשוואה טומן בחובו הרבה מעבר לכך. תלמידי ישראל, כמו גם תלמידים מ-79 מדינות נוספות שמשתתפים במבחן, מתבקשים להשיב על יותר מ-1,000 שאלות שמתייחסות לתחושות שלהם בבית הספר, מה הם עושים בשעות אחר הצהריים, יחסם למוריהם והוריהם, ועד כמה הוריהם מעורבים במתרחש במוסד החינוכי.

     

    ישראל בפיגור במתמטיקה, קריאה ומדעים מול ה-OECD

     

    באחרונה עלה לאוויר האתר "פיזה פתוח", פרויקט משותף לקרן טראמפ ולמרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, שמציג מערכת ראשונה מסוגה בעולם מתוך מטרה להנגיש את נתוני פיז"ה המלאים לציבור ולחוקרים. האתר מציג את הנתונים הרב-שנתיים ומאפשר לעשות פילוחים מגזריים ומגדריים ולהשוות בין ישראל למדינות השונות. עם עליית האתר לאוויר, מציעות הקרן והאוניברסיטה מלגות לסטודנטים שרוצים לחקור ולכתוב עבודות אקדמאיות בהתאם לנתונים.

    הנתונים חשפו: מצבה של ישראל איננו טוב במיוחד (צילום: shutterstock)
    הנתונים חשפו: מצבה של ישראל איננו טוב במיוחד(צילום: shutterstock)

    ערכנו השוואה בין ישראל לארבע מדינות: ארצות הברית (שכאן שואפים להיות כמותה בתחומים רבים), דרום קוריאה וספרד (שבהן התוצר הגולמי לנפש דומה לזה שבישראל) ופינלנד (מדינת מופת מבחינת שירותים חברתיים ושאותה ישראל רוצה לחקות בתחום החינוך ולצורך כך מאמצת מודלים שקיימים בה).

     

    בהתבוננות על ההישגים הלימודיים רואים שמצבה של ישראל ביחס לארבע המדינות האלה איננו טוב במיוחד. בקריאה מדורגת פינלנד במקום הרביעי, דרום קוריאה שביעית, ארצות הברית וספרד במקומות 24 ו-25 (בהתאמה) ואילו ישראל ממוקמת הרחק מאחור - במקום ה-37. במדעים מדורגת פינלנד במקום החמישי, דרום קוריאה במקום ה-11, ארצות הברית ממוקמת במקום ה-25, ספרד ב-30, וישראל רק במקום ה-40.


    ומה עם מתמטיקה? דרום קוריאה נמצאת במקום השביעי הכללי, פינלנד במקום ה-13, ספרד במקום ה-32, וישראל שנמצאת במקום ה-39 מקדימה את ארצות הברית במקום אחד. "ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שמציגות עלייה קבועה לאורך כל השנים. לרוב, כשמדברים על הצלחה במבחנים חושבים על פינלנד, קנדה או ניו זילנד, אלא שכל המדינות הללו נמצאות בירידה מתמדת בהישגים במתמטיקה מ-2006", הדגיש אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ.



    ישראל מובילה - בפערים. מבחני פיז"ה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אבל מה קורה כשמניחים בצד את ההישגים הלימודיים וצוללים לתחושות התלמידים, לאופן הלימוד בכיתות, ולפעילות בשעות אחר הצהריים? אחד הנתונים המעניינים שעולים ממבחן פיז"ה מתייחס לחלוקת התלמידים להקבצות. במערכת החינוך בישראל נהוג לחלק את התלמידים לקבוצות לפי יכולותיהם, בעיקר מתמטיקה ואנגלית. מהנתונים עולה כי השימוש בחלוקה להקבצות בישראל גבוה בהרבה מזה שבמדינות האחרות - שעוקפות את ישראל בהישגיהן.

     

    כ-90% מהמנהלים בישראל העידו כי הם משתמשים בהקבצות בחלק ממקצועות הלימוד. בארה"ב העידו על כך 73.5% מהמנהלים, בדרום קוריאה 53.7%, בפינלנד 51% ובספרד 35% בלבד. לדברי נשיאת מכללת דוד ילין לחינוך, פרופ' זמירה מברך, "בניגוד לרוב המדינות בעולם, מערכת החינוך בישראל היא מלכתחילה מאוד מפוצלת, ישנו המגזר היהודי ובתוכו ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי, וישנו המגזר הלא-יהודי שמחולק גם הוא למוסלמים, נוצרים, בדואים ודרוזים, ההפרדה הזו מאוד ברורה, ובנוסף מתקיים מיון בתוך בית הספר שמחלק את התלמידים להקבצות. החלוקה הראשונה כמעט ולא קיימת בעולם, וישראל מוזכרת לרעה בנושא במבחני פיז"ה. החלוקה השנייה קיימת, אבל בהיקפים נמוכים ביחס לישראל".

     

    פרופ' מברך הוסיפה כי "מחקרים בנושא מראים שהמיונים האלה בדרך כלל לא מביאים להישגים יותר גבוהים. התלמידים הטובים לא צריכים כלל את המיון הזה, ולתלמידים החלשים זה דווקא מזיק, כי הם נמצאים בסביבה של תלמידים שרמתם דומה לשלהם, ואין מי שידחף אותם למעלה. אנחנו גם רואים שלרוב ההסתברות שתלמיד יעבור מהמסלול הנמוך לגבוה היא נמוכה, ובדרך כלל התלמידים עושים את המסלול ההפוך".

     

    לא חרדים לפני מבחן 

    עוד עולה מהנתונים כי בניגוד לשאר המדינות, התלמידים בישראל הכי פחות חרדים לפני מבחן. שיעור התלמידים שחשים חרדים לפני מבחן בארצות הברית עומד על כמעט 70%, בספרד כ-67%, בפינלנד כ-55%, בדרום קוריאה כ-49%, ובישראל כ-45% בלבד מהתלמידים חשים חרדה לפני מבחן. לעומת זאת, בקרב תלמידי ישראל קיים הרצון הגבוה ביותר לקבל ציונים גבוהים - 96% - לעומת ארצות הברית (94%), דרום קוריאה (86.7%), ספרד (77%) ופינלנד (60.6%).

     

    "הנתונים האלה מתחברים לממצא אחר ממבחן פיז"ה שלפיו התלמידים בישראל בעלי דימוי עצמי מאוד גבוה", אמרה פרופ' מברך, "הנבחנים נשאלו אם הם חושבים שהם טובים במתמטיקה. בעוד תלמידי ישראל נתנו לעצמם ציון מאוד גבוה, על אף הישגם הנמוך, התלמידים היפנים שנמצאים בראש הרשימה, נתנו לעצמם הערכה נמוכה מאוד". פרופ' מברך ציינה כי מדובר בעניין תרבותי. "הדימוי שאני רוצה לשדר, אפילו באופן בלתי מודע, זה שאני תלמיד טוב, ולכן אני גם לא אגיד שאני חרד ממבנים כי זה נתפש כחולשה. אנחנו די דומים בנושא הזה לארצות הברית, אפשר לראות את זה גם בנתונים. בישראל יש חשיבות רבה מאוד להשכלה, וזה מושרש מההורים לילדיהם".


    גם השימוש באינטרנט בקרב התלמידים בישראל, הן בכיתה והן מחוצה לה, הוא בין הגבוהים בקרב המדינות שנדגמו. באשר לשימוש מסיבי באינטרנט בבית הספר לצורך לימודי, המגמה בכל המדינות נמוכה, אך עדיין בישראל הגבוהה ביותר - 5.3%, לעומת 3% בפינלנד, 2.2% בספרד, ו-0.5% בדרום קוריאה. לעומת זאת, השימוש באינטרנט לצורך עבודות ושיעורי בית הוא גבוה: 31% מהתלמידים בישראל העידו כי הם משתמשים באינטרנט בשביל עבודות ושיעורי בית. בספרד העידו על כך 19% מהתלמידים, בדרום קוריאה 14% ובפינלנד 12%. ומה קורה אחרי בית הספר? 18.5% מהתלמידים בישראל העידו שהם גולשים באינטרנט אחרי בית הספר יותר משש שעות ביום. בספרד נתון זה גבוה במעט - כ-21%, בפינלנד 11.4% ובדרום קוריאה רק 2% מהתלמידים גולשים באינטרנט אחרי שעות בית הספר יותר ממש שעות ביום.

     

    "אנחנו רואים שאורח חיים דיגיטלי לא קיים בבתי הספר בכלל, הן בישראל והן בשאר המדינות", אמרה פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. "אם זה טוב או לא - זו שאלה פילוסופית, אבל מה שוודאי זה שחוויית הלמידה בתוך בית הספר רחוקה מאוד מהחיים הסובבים את התלמידים, ורואים את זה בשימוש באינטרנט אחרי שעות הלימודים ולצורך הכנת שיעורי הבית".

    נתון נוסף מתייחס לחשיבות של חוג השחמט במערכת החינוך, שנראה כי איננו קיים אצלנו. 6.4% בלבד מהתלמידים בישראל העידו כי יש להם חוג שחמט בבית הספר, לעומת 21% בספרד, 48% בארה"ב ו-95% בדרום קוריאה - שם שילוב החוג בתוך בית הספר גבוה משמעותית. "עד לפני 20שנה היינו מדינה מובילה בתחום חוגי השחמט, בתוך ומחוץ לבית הספר", אמרה פרופ' ליבמן. "עם השנים ירד קרנו של השחמט בישראל, וחבל. בדרום קוריאה ובארצות הברית מבינים את החשיבות של שילוב המשחק הזה בתוך תוכנית הלימודים. שחמט מלמד את התלמיד דרכי חשיבה, איך לנהל אסטרטגיה, משחק שמפתח יכולות חשובות לתחומי רבים, במיוחד מדעיים".

     

    נתונים נוספים שעולים ממבחן פיז"ה מעידים על כך שתלמידי ישראל מקפידים לעשות ספורט לפני בית הספר (50%) וקוראים ספר אחרי בית הספר (50%) - הנתונים הגבוהים ביותר מבין המדינות שנבדקו.

     

    מוסר העבודה בקרב תלמידי ישראל גם הוא גבוה במיוחד. כ-30% העידו כי הם עובדים בתשלום אחרי שעות בית הספר. תמונה דומה מצטיירת בארה"ב (28%) ובספרד (27%), ואילו בפינלנד 11% מהתלמידים העידו שהם עובדים אחרי שעות הלימודים. בדרום קוריאה הנתון הזה צונח לחמישה אחוזים בלבד.

     

    הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, אמר לסיכום כי "אני מקווה ומייחל שעכשיו, כשנתוני העומק של פיז"ה נגישים בעברית, נפסיק לשקוע בקיטורים ובהלקאה עצמית ונתחיל לחפש תשובות, הסברים ודרכים להתקדם. מורים מעולים ברחבי הארץ כבר עושים את זה ומוכיחים כל בוקר מחדש כי בחינוך כמו בחיים, אין דרך קיצור ופתרונות קסם, כדי להשתפר צריך לנתח ביצועים, לשקלל נתונים, לאתר נקודות חוזק וחולשה, להציב יעדים שאפתניים, להאמין שאפשר ולעבוד קשה".

     

    אבנר קנטור, עמית מחקר במרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה: "פיזה פתוח הוא אתר ראשון בעולם המאפשר לראות את כלל התוצאות של מבחן פיזה. מטרתו היא לאפשר לציבור הרחב ללמוד מה מאפיין תלמידים מצליחים. הניסיון של מערכות חינוך שונות מלמד על הגורמים החשובים בפיתוח אוריינות במדעים, במתמטיקה ובקריאה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא נלחצים ממבחן, נעזרים באינטרנט לעבודות. תלמידי ישראל בהשוואה לעולם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים