הרפורמטור המחונן שרחוק צעד אחד מנשיאות צרפת. סיפורו של עמנואל מאקרון
אחרי מתקפת הטרור בפריז ב-2015 כתב שר הכלכלה עמנואל מאקרון מכתב לנשיא הולנד ולראש ממשלתו והציע להם לטפל בחוסר השוויון במדינה שלטענתו תדלק את הקיצוניים. כשלא זכה לתשובה החל לעבוד על הקמת תנועה פוליטית ועל ריצה עצמאית לנשיאות. סיפור עלייתו לצמרת של הילד המחונן שהאזין למוצרט, התחתן עם מורתו מהתיכון וזנח את פטרונו הפוליטי
בערב חג המולד 2015, כשצרפת מנסה להתאושש מפיגועי הטרור בפריז שהכו בה חודש קודם לכן, שלח עמנואל מאקרון מכתב לנשיא פרנסואה הולנד ולראש הממשלה שלו מנואל ואלס וקרא להם לנקוט צעדים גורפים להתמודד עם חוסר השוויון במדינה, שלטענתו תדלק את הקיצוניים.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
צרפת בוחרת 2017. היכנסו לעמוד הבחירות המיוחד
שר הכלכלה הצרפתי, שבדיוק חגג אז יום הולדת 38, לא ציפה שהבוסים שלו יקשיבו לעצתו, סיפרו עוזריו של מאקרון לסוכנות הידיעות רויטרס.
חקר תנועות פוליטיות בספרד ויוון ואת קמפיין אובמה ב-2008
במשך שבועות דנו מאקרון ועוזריו בהקמת תנועה חדשה שתתעלה על הפילוג המסורתי בפוליטיקה הצרפתית בין שמאל לבין ימין. הם ערכו מחקר על תנועות בעולם, בהן מפלגת המרכז-ימין הפסרדית "סיודדנוס" (אזרחים) ומפלגת השמאל הקיצוני הספרדית "פודמוס" ומפלגת השמאל הקיצוני היוונית "סיריזה". הם גן חקרו את קמפיין הבחירות לנשיאות של ברק אובמה בארצות הברית ב-2008.
אז הרגיש מאקרון שהגיע זמנו לפעול. כמה ימים לאחר ששלח את המכתב להולנד ולוואלס, הוא נתן לעוזריו אור ירוק. בסוף חודש ינואר, במהלך ארוחת צהריים עם עוזריו במעונו הרשמי בברסי (פריז) והם משקיפים על נהר הסיין, מאקרון וצוותו אישרו את שם התנועה החדשה שלו "בתנועה!" (בצרפתית: En Marche, וגם: ראשי התיבות של השם עמנואל מאקרון). הייתה זו תחילתה של ריצה נועזת לנשיאות על ידי אדם שכבש את האומה הצרפתית כשסירב לשחק לפי הכללים הנוקשים ששלט בפוליטיקה הצרפתית במשך עשורים.
כעת, בגיל 39 וכמועמד עצמאי, מאקרון נחשב למועמד המוביל לנצח בסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת. הוא ניצח בסיבוב הראשון עם 23 אחוזים מהקולות ואחריו הגיעה מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן עם 21 אחוזים. הקרב בין השניים ייערך ב-7 במאי.
מעריציו: מאקרון הוא לוחם למען רפורמות, מתנגדיו: הוא אופורטוניסט
עבור מעריציו, מאקרון הוא הטלטלה שצרפת זקוקה לה, לוחם דינמי למען רפורמות שיוכל להוציא את המדינה מצרותיה הכלכליות וממשבר האמון של הציבור ברשויות.
עבור מבקריו, מאקרון הוא לא יותר מאשר אופורטוניסט שמשווק את עצמו כמורד פוליטי אף ששירת תחת ממשלתו של הולנד ולמד בכל בתי הספר היוקרתיים שהכשירו דורות של מנהיגים בצרפת.
יריביו בסיבוב הראשון של מאקרון, לה פן ממפלגת "החזית הלאומית", פרנסואה פיון מהימין השמרני וז'אן-לוק מלנשון מהשמאל הקיצוני, התאימו היטב לתבניות הפוליטיות המוכרות. מאקרון רצה להיות שונה. במהלך קמפיין הבחירות הוא קרא לצמצם את הרגולציה שבלמה יזמות, להקטין את המעורבות הממשלתית, לקבל בברכה מהגרים ולקדם אינטרגציה אירופית קרובה יותר.
ניצחון של מאקרון בסיבוב ה-2 - מכה לגל האנטי-ממסדי בעולם
לאחר שגל האנטי-ממסדיות הביא לבחירתו של דונלד טראמפ בארצות הברית ולברקזיט הבריטי, ניצחון של מאקרון, מגן הערכים הדמוקרטיים-ליברליים, במרוץ לארמון האליזה ייחשב לניצחון על הגל האנטי-ממסדי שביקש לשנות סדרי עולם.
"עבור מישהו כמו מאקרון, לנצח במדינה שרואה בעיניים סקפטיות את האיחוד האירופי, את הסחר החופשי ואת הבנקאים יהיה מרשים ביותר", אמר שארל גרנט, מנהל "המרכז לרפורמה אירופית", צוות מחקר שבסיסו בלונדון. "זה אומר שהגל הפופוליסטי הגיע כנראה לשיאו בצרפת ובחלקים של מערב אירופה".
מאקרון גדל בעיר אמיאן, הסמוכה לרצועת החוף הצפונית בצרפת, בן בכור לשני הורים רופאים.
למד בבתי הספר שבמשך שנים הכשירו את מנהיגי צרפת
בגיל 15 פגש מאקרון את בריז'יט אוזייר, מורה בת 39 ואם לשלושה ילדים. אוזייר לימדה את מאקרון תיאטרון בימי שישי אחר הצהריים והשניים התאהבו זה בזה. "הרגשתי שאני עובדת עם מוצרט", סיפרה אוזייר לחברה. כך נכתב בביוגרפיה על מאקרון שכתבה השנה המחברת אן פולדה. למרות ניסיונותיו של הוריו של מאקרון להפריד בינו לבין מורתו, הם לא הצליחו. אוזייר, כיום טורנו, התגרשה מבעלה, והשניים התחתנו ב-2007. חברים של השניים תיארו את בריז'יט בת ה-64 כאישה שופעת הומור וכעוגן הרגשי של בעלה הצעיר. "עדיף לו להתמודד עכשיו", התבדחה טורנו בספרה של פולדה. "תארי לך איך איראה בעוד 15 שנה!".
לאחר שסיים בית ספר תיכון בפריז, מאקרון למד פילוסופיה באוניברסיטת פריז נאנטר, אחת האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בצרפת; הוא הוציא תואר במדיניות ציבורית מהמכון למדע המדינה פריז (סיאנס פו), שבו התחנכו רוב אנשי האליטה הפוליטית, החברתית והכלכלית של צרפת; ועבר הכשרה לקריירה ציבורית בבית הספר הלאומי למינהל (ENA), מוסד אליטיסטי נחשב נוסף בצרפת שבו סיים בין הראשונים בכיתתו.
פולדה, ששוחחה רבות עם משפחתו של מאקרון וחבריו, סיכמה את ממצאיה על מאקרון: "אלה שמכירים אותו או חושבים שהם מכירים אותו מרגישים שמהתחלה הוא פיתח נחישות של ברזל, תחושה כמעט בלתי מורגשת של עליונות, ביטחון לא מעורער בגורל שלו שמגיע מאגוצנטריות שטבועה עמוק בתוכו".
עבד בבנק רוטשילד ועשה מיליונים
אנשים בצוותו של מאקרון מתארים אותו כאדם שנעים לעבוד איתו אם כי הוא תובעני. מאקרון מתבל את הנאומים שלו עם משפטים פילוסופיים ומשתמש בביטויים מיושנים כמו " bon sang de bonsoir" (למען השם) שבדרך כלל נאמרים על ידי אנשים שהם כפליים מגילו. במהלך קמפיין הבחירות הוא מסתכל לאנשים בעיניים ומקשיב להם בתשומת לב. "הוא גורם לך להרגיש שאתה האיש הכי חשוב בעולם", אומר דומיניק מויסי, איש מדע המדינה וכותב צרפתי.
לאחר לימודיו הצטרף מאקרון לבנק ההשקעות רוטשילד, שם הרוויח קרוב לשלושה מיליון אירו בארבע שנים, חלק גדול מזה בזכות ייעוץ שנתן לענקית המזון השווייצרית "נסטלה" ברכישת חטיבת מזון התינוקות של חברת "פייזר", יצרנית התרופות הגדולה בעולם.
בשנת 2008 הכיר מאקרון את פרנסואה הולנד והצטרף לצוות הקמפיין שלו כעבור שנתיים. כשהולנד הסוציאליסטי ניצח את ניקולא סרקוזי ב-2012 ונבחר לנשיא צרפת, הוא הביא את מאקרון לארמון האליזה כיועץ לענייני כלכלה ואירופה. מאקרון היה אז בן 34 וקיבל משרד קטן וצנוע בארמון האליזה. אלא שהוא לא התבייש להביע את דעתו, לחץ על הולנד לבצע רפורמה כלכלית והתנגד להבטחת הבחירות של הולנד להטיל מס בשיעור 75 אחוזים על הכנסה מעל מיליון אירו. "זאת קובה ללא השמש", הוא עקץ את הבוס שלו. למרות הביקורת שקיבל מיועצו הצעיר, הולנד אימץ את מאקרון כבן טיפוחיו בזמן שבסביבתו חשבו שהיועץ הצעיר חצוף ולא נאמן.
קיבל הצעה לכהן כשר בממשלה בעת רכיבה באופניים
כעבור שנתיים עזב מאקרון את הצוות של הנשיא הסוציאליסטי והיה מתוסכל מכך שרעיונותיו לא תורגמו למדיניות. כך סיפרו עוזריו וחבריו. בקיץ 2014 הוא החליט לוותר על הפוליטיקה ותכנן להקים חברת ייעוץ. אבל בסוף אוגוסט אותה שנה, בזמן שרכב על אופניו בעיר לה טוקה שלחוף הים הצפוני, הוא קיבל שיחת טלפון מלשכתו של הולנד. בעקבות פיטורי שר הכלכלה ארנו מונטבורג, רצה הולנד לדעת אם מאקרון ירצה לשוב לממשלה.
לפי עוזריו של מאקרון, החלטתו להתמודד לנשיאות צרפת נולדה במחצית הראשונה של 2015, כשהכין את היוזמה הגדולה הראשונה שלו כשר כלכלה. "חוק מאקרון", כך קראו לתוכנית שהשיק מאקרון. התוכנית נועדה לאפשר ליותר בתי עסק לעבוד ביום ראשון, יום המנוחה, לבצע רפורמה בענף האוטובוסים ולבטל רגולציות על מקצועות שונים, נוטריון למשל.
מאקרון בילה זמן רב בעבודה על הצעת החוק שלו ביחד עם מחוקקים בפרלמנט הצרפתי בשאיפה לזכות בתמיכה על-מפלגתית להצעה. אך בזמן שמעמדו בממשלה התחזק, יריביו החלו להתייחס אליו כאיום עליהם. כך לפי גורמים בממשלת הולנד. במקום להביא את הצעת החוק שלו להצבעה, ראש הממשלה הצרפתי ואלס התעקש להעביר אותה בפרלמנט באמצעות צו - צעד שמאקרון ועוזריו האמינו שנועד לגנוב לו את הקרדיט ולהיחשב כניצחון פוליטי לוואלס עצמו. "כשראיתי את הפנים של עמנואל כשישב שם בפרלמנט חשבתי שהוא יתפטר באותו ערב", אמרה אמו לספרה של פולדה.
"החברה הצרפתית אחראית בחלקה לעליית הטרור"
לאחר מתקפת הטרור בפריז ב-13 בנובמבר 2015 שבה נרצחו 130 בני אדם, המתיחות בתוך הממשלה בצרפתית הלכה וגברה. שבוע לאחר הפיגועים אמר מאקרון שהחברה הצרפתית "אחראית חלקית" לעליית הטרור והסביר את דבריו בהיעדר הזדמנויות בערי הפרברים הצרפתיות העגמוות. כמה ימים לאחר מכן הופיע ראש הממשלה ואלס בפרלמנט ונזף במאקרון על דבריו ואמר שהם שווי ערך להתנצלות בפני הקיצוניים. לאחר מכן חסם ואלס הצעת חוק של מאקרון בנושא רפורמה דיגיטלית בשוק העבודה, ואז העביר אותה לטיפולם של חברי קבינט אחרים. באותו זמן שלח מאקרון את המכתב המדובר לראש הממשלה ולנשיא, וכשלא קיבל תשובה הבין מה חשב ואלס על הצעתו.לאחר כמה חודשים של עבודה חשאית, מאקרון הקים באפריל 2016 את תנועתו "בתנועה!", ושבוע לאחר מכן הופיע עם רעייתו על שער העיתון "פארי מאץ'" עם הכותרת "ביחד בדרך לשלטון". כמה חברים בממשלה הצרפתית הגיבו בתקיפות לצעדו של מאקרון ואמרו שהוא "ברוטוס" כפוי טובה. אבל מאז הצטרפו לתנועה של מאקרון 250 אלף תומכים, ואילו ואלס הפסיד בפריימריז של הסוציאליסטים לבנואה אמון, אך אמר שיצביע בבחירות למאקרון.
בחודשים האחרונים הכול הצליח למאקרון. ראש הממשלה לשעבר פיון, שהיה המועמד המוביל לנצח בבחירות לנשיאות, נפגע קשות בפרשת המשרות הפיקטיביות שסידר לכאורה לרעייתו ולילדיו מכספי ציבור. כמו כן, המועמד הסוציאליסטי לנשיאות אמון לא הצליח להתרומם בסקרים. לאחר שהגיע למקום הראשון בסיבוב הראשון, הסקרים בצרפת חוזים שמאקרון יביס את לה פן בפער של כ-20 אחוזים. עם זאת, הכול עדיין פתוח במרוץ לארמון האליזה.
ניצחון של מאקרון ב-7 במאי יהווה מכה גדולה לפופוליזם באירופה. והוא יפתח את הדלת ל"עסקה גדולה" עם גרמניה, שעורכת בעצמה בחירות כלליות בספטמבר, לחיזוק גוש האירו.
אם ייבחר יצטרך מאקרון להראות שהוא יכול לבצע את הרפורמות שהבטיח בשוק העבודה ולהגדיל את התפוקה של המשק הצרפתי, שלא נחשבת בין הגבוהות באירופה. האתגר של מאקרון יהיה קשה לביצוע. בחודש יוני ייערכו בצרפת בחירות לפרלמנט והוא יקווה להשיג בו רוב לעמדות המרכז שלו. אם ייכשל, הוא ייאלץ לשתף פעולה עם השמרנים של פיון ("קוהביטציה" או ממשלת אחדות לאומית).
"כדי שישיג את הרוב שלו, הרבה אנשים צריכים לחרוג מעמדות המפלגה שלהם ולקחת סיכונים אישיים. זה לא הולך להיות קל", אמר ז'יל מואק, כלכלן במריל לינץ', חטיבת ניהול ההון של בנק אוף אמריקה.
לפנייה לכתב/ת 
