המדינה צריכה להעביר מסר נגד עסקים שפוגעים במשרתי המילואים

שר הביטחון והרמטכ"ל יחלקו ב-15 למאי, את אות "מגן המילואים" למעסיקים התומכים בחיילים המשרתים במילואים. אין ספק שמדובר בטקס חשוב וראוי כדי לעודד את הגופים המעסיקים את המשרתים במילואים ומתייחסים אליהם כראוי.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

אבל יש דבר חשוב הרבה יותר: על המדינה להרתיע את המעסיקים שמתנכלים למשרתי המילואים. ודווקא שם, החקיקה והאכיפה הקיימות לוקות בחסר ואינן מצליחות למנוע את הפגיעה וההתנכלויות במשרתים.

השימוש ב"גזרים" בלבד והרעפת פרסים ומחמאות על מעסיקים הגונים אינו מספיק. למעשה, מי שמחלק מחמאות למעסיקי המשרתים במילואים, מבלי לפגוע במי שמתנכל אליהם, יוצר סיטואציה בה העסקת חיילים במילואים אינה משתלמת כלכלית - ובכך פוגע דווקא במעסיקים ההגונים.

מילואים בישראל אינם "פריבילגיה", אלא צורך קיומי. אחוז קטן מהאוכלוסייה הוא שנושא ברוב הנטל וההגנה עליו צריכה להישמע ולהיראות. כדי לעודד העסקה הוגנת של משרתי מילואים צריך גם מקלות - ענישה מרתיעה למי שפוגע בהם. משרתי המילואים עושים את חלקם בהגנה על המדינה מפני האיומים שמחוץ, אבל המדינה אינה שומרת על המשרתים מאיומים מבית על תעסוקתם.

הקנסות לחברות שמפטרות משרתי מילואים נמוכים ולעתים אף מגוכחים. הפיצוי המקובל בגובה 5 משכורות אינו מידתי, אינו שוויוני וממילא אינו מיושם עד סופו. החוקים הקיימים, הממוקדים במניעת פיטורים, אינם מונעים התנכלויות למשרתים.

יתרה מזאת, ישנם מקרים לא מעטים בהם עסקים שמתנכלים למשרתי המילואים משתתפים במכרזים של המדינה, ואף באלה של משרד הביטחון, וזוכים בעסקאות שמנות - מה שמעודד מעסיקים ללחוץ על המשרתים שלא לצאת למילואים, לדחות מועמדים לעבודה שמשרתים במילואים, לא לקדמם ואף לפטרם.

אפשר להילחם באותם נגעים ולהרתיע מעסיקים שפוגעים בעובדיהם. כדי להגן על המשרתים, יש לגזור גזירות שיצליחו ליצור הרתעה. בימים אלו אני מקדם מול חברי כנסת הצעה לתיקון נוסף בחוק חיילים משוחררים שייתן כלים טובים יותר לאכיפה ולהרתעה למען המשרתים. בין השינויים שמרכיבים את הצעת החוק:

הרחבת הגדרת העבירות על חוק חיילים משוחררים, כך שיכללו כל פגיעה בתנאי עבודתו של המשרת עקב שירותי במילואים, ולא רק פיטורים.

איסור פיטורי עובדים גם ב-30 הימים שלפני שירות מילואים. אין כל סיבה, הגיונית, חוקית או מוסרית, שעובד יצא לשירות מילואים כשמכתב פיטורים בידו.

יש לאסור בחוק להפעיל לחץ על משרת מילואים להשתמט משירות.

איסור פגיעה בתנאי העסקתו, קידומו, תגמולו ובזכויות הסוציאליות של המשרת במילואים, רק כיוון שלא הסכים לשנות את מועד השירות.

יש לקבוע פיצוי של עד 75 אלף שקלים ללא הוכחת נזק לטובת משרת מילואים שנפגע על-ידי מעסיקו בשיעור דומה לפיצוי הניתן לפגיעות אחרות בעובדים, ובנוסף לכל פיצוי אחר המגיע לו.

מניעת התקשרויות מעסיקים שיתנכלו למשרתי מילואים עם משרדי הממשלה. יש למנוע ממעסיקים שהפלו משרתי מילואים לרעה להשתתף במכרזים ולשמש כספקים של המדינה.

נכון להיום, מעסיק שפגע בחייל מילואים רשאי לשמש כספק של משרדי הממשלה. ההחלטה שלא להתקשר עם מפרי חוק היא סנקציה מידתית, סבירה וחוקתית מצד המדינה. הסנקציה עומדת בקנה אחד עם הוראות דומות בחוק עסקאות גופים. מדובר, איפוא, בהרחבה של סעיף קיים על עבירות נוספות.

צעדים מסוג זה הוכיחו את עצמם בתחומים אחרים בדיני עבודה. הם ומסייעים להפנמה ולשינוי תפישה בתחומים רבים - מהטרדה מינית, דרך פיטורי נשים בהריון ועד לזכויות יוצרים וחוק הספאם.

כמו כן, הם משמשים ככלי לחץ מוצדק אפקטיבי נגד העבירות המכוערות ויכולים לסייע במיגור תופעת הפגיעה במשרתי המילואים. התיקונים הללו נדרשים לא רק לצרכי אכיפה, אלא לצורך מוסרי מהמדרגה הראשונה. משרת המילואים מתייצב בגאווה לשירות המדינה. המדינה צריכה להעביר מסר חד-משמעי וחד-ערכי שלא תגלה סובלנות למי שפוגע במשרתי המילואים.

הכותב, מתמחה בדיני עבודה, משפט מסחרי וניהול סיכונים משפטי, ומלווה מזה שנים ארוכות בכנסת ובציבור את המאבק למען זכויות משרתי המילואים.