קניסת השבת

התפרצתם לכר הדשא, נהמתם לשחקן היריבה או שקבוצתכם איחרה לעלות לכר הדשא? בעוד שהאוהדים מתכוננים למשחק הבא, ראשי הקבוצות נאלצים להתייצב בבתי הדין של ההתאחדות לכדורגל ולספק הסברים על אירועים לא ספורטיביים מהמשחק בשבת. לא אחת מטיחים הבעלים ביקורת בדיינים על הקנסות שספגו, אז יצאנו לבדוק: כמה זה באמת עולה להם?

לטבלת ליגת העל

במסגרת התקופה שבדקנו – מעונת 2011/12 עד תחילת החודש הנוכחי – נערכו בבית הדין 516 דיונים שבהם ניתן קנס, ובמסגרתם נקנסו קבוצות ליגת העל בסכום כולל של 5.09 מיליון שקל. מהנתונים שאסף "ידיעות אחרונות" אפשר ללמוד איזו קבוצה היא שיאנית הקנסות (ניחשתם נכון), מי מתקשה יותר מכולן לעמוד בזמנים, ולמי מגיעה מילה טובה.

מעל חמישה מיליון שקלים בקנסות בסה"כ(צילום: shutterstock)

שיאנית הקנסות היא בית"ר ירושלים, שבפרק הזמן הזה ספגה קנסות שהצטברו ל־1.132 מיליון שקל – יותר מ־20 אחוז מסך העונשים שהוטלו על קבוצות הליגה. 83 אחוזים מהקנסות נובעים מהתנהגות הקהל, והוטלו בגין סעיפים כמו התפרעות אוהדים, קריאות גזעניות והתפרצות לכר הדשא.

הקנס הגבוה ביותר שהוטל על הקבוצה הירושלמית עמד על 75 אלף שקל וניתן רק בחודש שעבר, על קריאות גזעניות מהיציעים במהלך משחק הגביע נגד קריית־שמונה. מדובר בקנס הגבוה ביותר שספגה קבוצה כלשהי בליגה בתקופה שבדקנו. קנס גבוה נוסף, של 70 אלף שקל, ספגה הקבוצה של אלי טביב בנובמבר 2012, בעקבות שני אירועים חריגים במשחק נגד מכבי חיפה בטדי – זריקת מצת שפגע בקוון עמיחי מוזס, והתפרצות אוהד לכר הדשא. בית"ר נענשה 23 פעמים בקנסות של 20 אלף שקל ומעלה, יותר מכל קבוצה אחרת.

במקום השני במצעד ניצבת מכבי ת"א, עם עונשים כספיים שהצטברו ל־892 אלף שקל, ב־63 הזדמנויות שונות. 20 פעמים זה קרה בגלל איחור בעלייה למגרש. אולי כדאי שהבעלים מיץ' גולדהאר יצייד את אנשי הקבוצה בשעונים.

אולי כדאי שיקנה לשחקנים שעונים. גולדהאר(צילום: ראובן שוורץ)

במקום השלישי, בפער ניכר, מדורגת בני־סכנין (594 אלף שקל), בעיקר בגלל עונשים שהוטלו עליה בתקופה קצרה בין נובמבר 2012 למארס 2013, בגלל התנהגות אוהדיה.

על מכבי חיפה הוטלו קנסות בגובה 566 אלף שקל, והפועל ת"א מדורגת חמישית (529 אלף שקל). את השישייה הראשונה סוגרת האלופה הפועל באר־שבע (249 אלף). גורמים בקבוצה הסבירו שבשנים האחרונות הם פועלים באינטנסיביות מול הקהל, וכי סכום הקנסות הנמוך יחסית יכול להצביע על הצלחה מסוימת. מי ששיחקה בכל העונות הנ"ל בליגת העל ונקנסה הכי מעט היא הפועל חיפה – 59 אלף שקל בלבד ב־18 אירועים משמעתיים.

בליגה הלאומית סכום הקנסות הכולל בפרק הזמן שנבדק עומד על 1.62 מיליון שקל. הפועל אשקלון, שעלתה בינתיים לליגת העל, היא השיאנית: 40 קנסות בארבע עונותיה בליגה השנייה, שהצטברו ל־155 אלף שקל. אחריה אפשר למצוא את הפועל פ"ת (146 אלף שקל).

לא עלו ליואב כץ יותר מדי. אוהדי הפועל חיפה(צילום: אלעד גרשגורן)

השיא של שרצקי

נתון מעניין נוסף נוגע לגובה הקנסות בגין קריאות גזעניות. הסכומים שפסקו הדיינים בסעיף זה גבוהים יחסית, מה שמלמד על החומרה שמייחס בית הדין לתופעה. בית"ר ירושלים הורשעה שמונה פעמים בסעיף זה (לעיתים בחופף לקנסות עם סעיפים נוספים), ושילמה על כך 275 אלף שקל. במרחק מזערי ממנה אפשר למצוא את בני־יהודה, עם שבעה קנסות בסכום של 117 אלף שקל. מכבי נתניה הורשעה בסעיף זה ארבע פעמים (58 אלף שקל).

למרות זאת, מהנתונים עולה כי בשנים האחרונות מסתמנת בבית הדין מגמה של הימנעות מקנסות כבדים. בתקופה שנבדקה הוטלו 14 קנסות בסכומים של 50 אלף שקל ומעלה, אך רק חמישה מהם ניתנו בשלוש העונות האחרונות (כולל הנוכחית).

רק שישה אחוזים (62 מקרים) מכלל העונשים נוגעים לסעיפים שקשורים ליחסים בין הקבוצות לשופטים. מדובר בעבירות כמו אי ציות לשופט, העלבת שופט ואף פגיעה פיזית. הסכום המצטבר בתחום זה עמד על 138 אלף שקל (בחלק קטן מהמקרים הקנס כלל עבירה נוספת שאינה קשורה בשופטים). הקנס הגבוה ביותר, של 10,000 שקל (וכלל גם עונשים נוספים), הוטל באוגוסט 2015 על הפועל קריית־שמונה ובעליה איזי שרצקי, בעקבות משחק "אלוף האלופים" שבמהלכו התבטא שרצקי בחריפות נגד השופט אוראל גרינפלד.

מעל רבע מיליון שקלים על קריאות גזעניות. אוהדי בית"ר(צילום: אוהד צויגנברג)

ומה לגבי הוצאות? לא מעט טענות נשמעו במהלך השנים כי הקנסות שמטיל מערך בתי הדין של ההתאחדות נועדו לפרנס את המנגנון עצמו. מהנתונים עולה שההכנסה השנתית הממוצעת מקנסות עומדת על קצת פחות משלושה אחוזים מהתקציב של ההתאחדות.

עם זאת, מנתוני ההתאחדות מתברר כי עלות הפעלת בתי הדין בכל שנה גבוהה יותר מההכנסות מקנסות. שכרם של הדיינים ונשיא בית הדין, למשל, עומד על כ־3.42 מיליון שקל בשנים הללו, ואילו עלות המערך המשפטי שמלווה את הפעילות נאמדת ב־8 מיליון שקל.

מההתאחדות נמסר: "אנו מחויבים על ידי פיפ"א ואופ"א בהפעלת מערכת משפטית, שמטרתה אכיפתית ומשמעתית, לטיפול במגוון נושאים המובאים בפני בית הדין. המערכת כוללת דיינים, אב בית דין משמעתי, נשיא בית הדין, תובע התאחדות, אגף משפטי, התקשרות עם חברות חקירות ועוד. כל הפונקציות הללו, כולל העלויות הנלוות, יתקיימו גם אם תיאורטית יצלח הכדורגל הישראלי עונה שבה לא נעברה ולו עבירה אחת. בתי הדין המשמעתיים, בדומה לבתי דין אזרחיים, אינם מקור הכנסה, כי אם מערכת משפט עצמאית".