שתף קטע נבחר
צילום: ויז'ואל/פוטוס

"הבנתי שמי שזקוק לפגישות הללו יותר זה אני"

"באחת מהפעמים תיאר לי יצחק תמונה בה הוא יושב עם אלי ויזל בצריף בבירקנאו והם דולים מזכרונם צילומי סוגיה ממסכת קידושין בתלמוד הבבלי ולומדים אותה יחדיו". יוסי אייזנמן, מתנדב מטעם הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, מספר "בגוף ראשון"

שמי יוסי אייזנמן ואני מנהל בית הספר "ארץ הצבי". לפני כשנה, לקראת יום השואה, נתקלתי בכתבה על מתנדב עם ניצולי שואה שלוקח חלק בפרויקט בו אנשים מתחברים לניצול שואה החי בסביבתם, יוצרים איתו קשר, מארחים לו חברה ומשמשים לו כחבר וכעוזר.

 

הרגשתי שמשהו בפרויקט הזה מאוד מדבר אלי, ובמיוחד לאור העובדה שההזדמנות להיות שותף לכזה דבר היא הזדמנות חד פעמית שבעוד שנים מעטות כבר לא ניתן יהיה לנצלה, לצערנו. התקשרתי לבת אל, רכזת המתנדבים של הקרן לרווחה לנפגעי השואה בירושלים. חשבתי שלהתנדב עם אדם שזקוק לחברה, לשיחה או סיוע קטן זה נכון וחשוב.

 


יוסי אייזנמן ויצחק יעקובי

 

כשבת אל קישרה אותי עם יצחק יעקבי, ניצול אושוויץ כבן 90 והתחלתי להיפגש איתו, הבנתי שמי שזקוק לפגישות הללו יותר זה אני. יצחק הוא אדם מקסים, חם ומלא חיים. הוא גדל כילד בחסידות סאטמר בהונגריה ונשלח כנער לאושוויץ, שם איבד את כל משפחתו. באושוויץ הוא גם הכיר את הסופר אלי ויזל ויחד עברו את נוראות השואה.

 

באחת מהפעמים תיאר לי יצחק תמונה בה הוא יושב עם אלי ויזל בצריף בבירקנאו והם דולים מזכרונם צילומי סוגיה ממסכת קידושין בתלמוד הבבלי ולומדים אותה יחדיו. התרגשתי מאוד לשמוע את התיאור הזה - העובדה ששני נערים נמצאים בחשיכה גמורה ונאחזים במילים העתיקות-נצחיות שאותן למחרת אני עשוי ללמוד עם תלמידי - נותנת משמעות עמוקה ומאירה לחיי היומיום החינוכיים שלי.

 


 

לאחר המלחמה יצחק עלה על אניית מעפילים שנתפסה על ידי הבריטים והוגלה לקפריסין. לימים עלה לארץ והשתתף במלחמת השחרור כחבלן ואף נפצע בה. לאחר מכן שימש כעוזר לטדי קולק שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת בן גוריון. הסיפורים שיש ליצחק מתקופות אלו, שאותם הוא מספר בצורה קולחת וצבעונית הם לא פחות ממרתקים.

 

במהלך השנה האחרונה אני נפגש עם יצחק לפגישה שבועית ושומע ממנו אינספור סיפורים ומחשבות על תקופת המלחמה ועל היום. יצחק מכין לקראת הפגישות שלנו "הרצאות" עמוסות בסיפורים ותמונות, מחשבות ולימוד מקורות מהתלמוד ומהמדרש, ואף שלאחר השואה עזב את אורח החיים הדתי, הוא נשאר מחובר למקורות וכל פגישה איתו היא חוויה מרתקת מלמדת ומפתיעה.

 


כל פגישה איתו היא חוויה מרתקת מלמדת ומפתיעה

 

חשבתי לתומי לפגוש אדם פגוע ונזקק אך אני מופתע כל שבוע מחדש מחדוות החיים, הסקרנות והעניין שיש ליצחק ששום בחור צעיר לא יכול היה להתבייש בה. אני מוצא את עצמי מחכה בקוצר רוח לפגישה השבועית איתו וחוזר ממנה עמוס בחוויות ותובנות מעניינות, יחד עם ד"ש חם וקבוע לאשתי ולילדים, בהם יצחק תמיד מתעניין מתוך אכפתיות וחום.

 

ואגב ילדים - מסתבר שהצלחתי להדביק בעניין גם את בתי שקד בת ה-16. במהלך עבודה בהיסטוריה שהייתה צריכה להגיש הכרתי לה את יצחק ויחד עם חברה היא ראיינה אותו והתאהבה בעניין. לקראת חג הפורים האחרון היא גייסה כסף יחד עם חברותיה מתיכון אור תורה בירושלים, קנו כארבעים משלוחי מנות ויצאו לחלק לניצולי שואה בשכונות השונות כך שזה הפך לעסק משפחתי.

 

יצחק וזוגתו הנפלאה לאה הזמינו אותנו בהרכב מלא להדלקת נרות חנוכה בביתם והתארחו אצלנו בבית כבר לקפה והם חולקים איתנו את האירועים החשובים במשפחה. אותה שיחת טלפון לפני כשנה לבת אל בהחלט שינתה את סדר היום במשפחה שלנו וברור לי היום שאנו מקבלים היום הרבה מעבר למה שחשבנו לתת בתחילת הדרך.

 

  • הכותב יוסי אייזנמן, הוא מנהל בית הספר "ארץ הצבי" ומתנדב מטעם הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.

 

  • "בגוף ראשון" - מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות שלחו ל- shlomit-sh@y-i.co.il וציינו - למדור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.
  • לעדויות נוספות של מתנדבים לחצו כאן.
  • רוצים להתנדב? עמותת "רוח טובה" מחברת בין אנשים הרוצים להתנדב וארגונים הזקוקים לעזרת מתנדבים. העמותה מתאימה התנדבות לפי תחומי עניין, שעות נוחות ואיזור מגורים. היכנסו או התקשרו ל-9093*.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אני מחכה בקוצר רוח לפגישה השבועית איתו
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים