שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פסנתרן נולד: תחרות רובינשטיין יצאה לדרך
    היא נחשבת לאחת מתחרויות הפסנתר היוקרתיות בעולם, הקריירה של זוכיה מובטחת והיא מאפשרת לקהל מפגש חד פעמי עם נגני פסנתר צעירים ומבטיחים - תחרות רובינשטיין 2017 יצאה לדרך. זה מה ששמענו בקונצרט הפתיחה

     

    שלושה פסנתרים על הבמה: על האחד קוריאנית תמירה בשמלה צהובה, בת 16, מולה רוסיה באדום, בת 17, ובתווך גיאורגי בישן בחליפה כהה, בן 15. והם מנגנים בהתמסרות קונצ'רטו ל-3 פסנתרים מאת מוצרט. כך נפתחה אמש התחרות הבינלאומית לפסנתר על-שם רובינשטיין. בהמשך הערב יגנוב את ההצגה אנטוני בַּרִישֶבסְקִי - זוכה תחרות רובינשטיין 2014 בקונצ'רטו של ראוול. ובסך הכל פתיחת גדושת פסנתר, מרעננת וקצבית.

     

    תחרות רובינשטיין - שמתקיימת מדי שלוש שנים מאז 1974 - היא ללא ספק אחד מאירועי המוזיקה המרתקים והמרגשים שמתקיימים בישראל. היא נחשבת לאחת מעשר תחרויות הפסנתר הבינלאומיות היוקרתיות והחשובות ביותר בעולם והיא מספקת לקהל הזדמנות חד-פעמית לראות פרחי עילית מוזיקליים רגע לפני נסיקתם לצמרת הפסנתרנים בעולם.

     

    הישר מקוריאה. סו-אה יה (צילום: יגאל מירון)
    הישר מקוריאה. סו-אה יה(צילום: יגאל מירון)
      

    "כוכב נולד" המוכר מעולם הפופ, אינו דומה כלל לעוצמת הלחץ שנתונים בו אמני העילית במהלך השבועיים של התחרות. אך עבור אמני הפסנתר הצעירים הללו, ההשתתפות בתחרות שכזו, לא כל שכן הגעה לגמר, היא אחת הדרכים היעילות ביותר לזכות בחשיפה. מי שמגיע לאחד המקומות הראשונים בתחרות רובינשטיין קרוב לוודאי שדרכו סלולה לקריירה בינלאומית. כך למשל זורח היום בעולם כוכבם של דניל טריפנוב (המנצח המזהיר מ2011) ובוריס גיטלבורג (מקום שני באותה שנה). הם ממשיכים בזאת מורשת ארוכה שהחלה בזוכי שתי התחרויות הראשונות - עמנואל אקס וגרהרד אופיץ - שהיו לפסנתרני-על מבוקשים. גם זוכי תחרויות 1995 (אלכסנדר קורסנטיה), 2001 (קיריל גרשטיין) ו2005- (סשה גבריליוק) - כולכם כוכבי פסנתר בינלאומיים.

     

    איך זה מתנהל?

    פסנתרני איכות צעירים - מגיל 18 עד 32 - מכל העולם מגישים מועמדות. בשלב ראשון מתבצע מיון ללא האזנה, על-בסיס פרטי הפעילות המוזיקלית שלהם (נפח ההופעות שלהם, ביקורות ופרסומי עיתונות, הישגים מתחרויות בינלאומיות, המלצות של מוזיקאים בינלאומיים). הבחירה אינה קלה כי בדרך-כלל מגישים מועמדות פסנתרנים מעולים ועתירי ניסיון. אבל בסיומו של השלב זה נקבעת נבחרת עילית בת 32 פסנתרנים.

     

    מחר (ה') בבוקר תתקיים הגרלה על סדר הנגינה של המתחרים, ולאחריה הם ילכו לבחור את הפסנתר המועדף עליהם. הם ינגנו עליו מהרסיטל הראשון ועד לקונצרט האחרון, בתקווה שיגיעו לשלב הנכסף הזה. התחרות ממש תחל בעוד יומיים, במוזיאון תל אביב, בנגינת רסיטלים משך כ-45-35 דקות. חובה על המתחרים לנגן את כל היצירות בעל פה והם גם חייבים לעמוד בתחום הזמן המוקצב. אם מתחרה חורג מהקצאת הזמן, הוא יופסק באמצע הנגינה.

     

    כוכבת נולדה. אליזבטה קליוצ'רבה (צילום: יגאל מירון)
    כוכבת נולדה. אליזבטה קליוצ'רבה(צילום: יגאל מירון)
      

    שלב זה יימשך ארבעה ימים ובסיומו יודחו 16 נגנים. בצהרי יום העצמאות יחל שלב השני של התחרות, אף הוא בנגינת רסיטלים, ארוכים יותר, ומשך ההופעה יהיה כ-50-60 דקות. המתחרה מחליט מה ינגן ובאיזה סדר, ובלבד שינגן יצירה קלאסית, יצירה רומנטית ואחת משתי יצירות חובה ישראליות שנכתבו במיוחד לתחרות (מאת המלחינים בטי אוליברו ואבנר דורמן).

     

    בסיום השלב הזה יודחו עוד עשרה פסנתרנים ויישארו שישה פיינליסטים. אלה יופיעו בשלושה שלבי גמר: קונצרט קאמרי (נגינה עם קשתנים) - כשהמתחרה

    בוחר רביעייה כלשהי משל מוצרט או בטהובן, ברהמס, שומן, פורה או דבוז'אק. השלב הבא - קונצרט עם תזמורת שלמה, הקאמרטה, בהיכל התרבות. המתחרים ינגנו בשלב הזה קונצ'רטו קלאסי (אחד מתוך שמונה קונצ'רטי של מוצרט או מתוך שניים של בטהובן). השלב האחרון בתחרות יהיה נגינת קונצ'רטו "גדול" עם התזמורת הפילהרמונית. הפעם רשימת האופציות מגוונת יותר: בטהובן, שופן, שומן, ליסט, ברהמס, צ'ייקובסקי, רחמנינוב, ראוול, בארטוק ופרוקופייב. המגוון הזה נועד לאפשר לכל אחד מהמתחרים למצוא יצירה שתואמת את סגנונו.

     

    ככלל ברור שרפרטואר תחרות רובינשטיין הוא המיינסטרים של המוזיקה לפסנתר. מסוג החומרים שארתור רובינשטיין התמחה בהם. וכך נשמע כאן הרבה קלאסי ורומנטי ובארוק וגם מודרני, אבל לא אוונגרד, ניסיוני או דודקאפוני. ולא נשמע גם, מן העבר השני, מוזיקה בינימית או מוזיקת רנסאנס. לנגנים מותרת חריגה אחת מהפרוטוקול: נגינת קטע הדרן בן כשלוש דקות. נגינת הדרנים בתחרויות כאלה זו תופעה נדירה, והיא ממחישה את אחד האספקטים הייחודיים לתחרות רובינשטיין: קהל מאוד אקטיבי ומעורב ותחושה פסטיבלית. הקהל מוחה כפיים, קורא בראבוו או לחילופין מוחה.

     

     אנטוני ברישבסקי על הקלידים (צילום: יגאל מירון)
    אנטוני ברישבסקי על הקלידים(צילום: יגאל מירון)
      

    האווירה הזו מפוגגת מעט מהלחץ העצום שהמתחרים נתונים בו, והיא אחת הסיבות לפופולריות הגדולה של תחרות רובינשטיין בקרב פסנתרנים בעולם. אגב, עוד סיבה היא שזו התחרות היחידה המעמידה לרשות כל מתחרה פסנתר אישי לאימונים שמוצב בחדרו במלון. מארגני התחרות משוכנעים ש-32 המתמודדים שנבחרו הם הפסנתרנים הצעירים הטובים ביותר בעולם כיום. שמונה מהם נשים, עשרים וארבעה גברים; צעיר המשתתפים קוריאני בן 18 ואילו שתי אמריקניות בנות 30 הן המבוגרות ביותר.

     

    המתחרים באים מ-16 מדינות (כולל שלושה ישראלים) וכשליש מהם מארצות מזרח-אסיה (שבעה מתוכם מסין). התופעה הזו של שפע מתחרים מארצות מזרח-אסיה היא המאפיין הבולט ביותר בשנים האחרונות בתחרויות המוזיקה הבינלאומיות. בעבר מרבית המוזיקאים באו מארצות הברית או רוסיה, אך כיום רובם באים מסין, יפן, דרום קוריאה וטיוואן. מה שמעיד על טיפוח תרבות מוזיקה קלאסית, בארצות המזרח, בממדים יוצאי דופן. לימוד המוזיקה שם נערך תחת מכבש הישגיות אכזרי ביותר. הפסנתרנים האסייתים נחשבים לממושמעים ולמתמידנים במיוחד.

     

    וזה ניכר בנגינה, בעיקר במיומנות הטכנית שלהם. יש הטוענים שאפילו פיזיולוגית יש להם יתרון, בשל גמישות רבה של אצבעות כף היד. בקוריאה שמעתי תיאוריה לפיה השימוש שלהם מינקות במקלות אכילה - בעיקר אלה הקוריאניים שעשויים ממתכת בניגוד למקלות הסינים עשויי עץ הבמבוק - מקנה להם יכולת תפעול מורכבת במיוחד של כף היד והאצבעות.

     

    איך שופטים ומי המצטיינים?

    המנהלת האמנותית של התחרות, עדית צבי, נוהגת לומר שמטרת התחרות אינה לאתר דווקא וירטואוזים אלא "אמנים אמיתיים". כלומר פסנתרנים, שבצד מיומנות נגינה ושליטה במגוון סגנונות, בולטים "בהבנה ובתחושה של עומקה של המוזיקה" באישיות ייחודית, ביכולת הבעה רגשית ובבגרות אינטלקטואלית.

     

    מחיאות כפיים ותחושה פסטיבלית (צילום: יגאל מירון)
    מחיאות כפיים ותחושה פסטיבלית(צילום: יגאל מירון)
     

    בתחרויות שונות נהוגות אסכולות שיפוט שונות. בתחרות רובינשטיין נהוגה שיטת שיפוט פתוחה, שבה השופטים מדרגים את המתחרה על-פי הרושם הכללי שהוא מחולל בהם. זו גישה שנסמכת על הניסיון הרב של השופטים והיא שונה מאוד מגישת השיפוט האנליטית, שנהוגה בחלק מהתחרויות, שבה נדרשים השופטים לדרג את המתחרה על-פי רשימה של כישורים, כמו מיומנות טכנית, מידת הנאמנות לסגנון של המלחין ומידת נוכחותה של פרשנות אישית של המבצע.

     

    שופטים ותיקים ממליצים למתחרים להימנע מלהבליט את המימד האחד שהם חזקים בו במיוחד, כגון וירטואזיות טכנית, נגינה בומבסטית, או פרשנות ייחודית. כל אלה עלולים להיות בעוכרי המנגן. ומומלץ להם להגיש מצע רסיטלים מגוון ככל האפשר. זה יאפשר להם לחשוף את מיגוון היכולות שלהם, וגם לצלוף לטעמם האישי של שופטים רבים ככל האפשר.

     

    גם הפעם, כמו מאז 1995, יעמוד בראש חבר השופטים הפסנתרן פרופסור אריה ורדי (שיזכה השנה בפרס ישראל למוזיקה). לצידו יהיו עוד עשרה שופטים בינלאומיים. בין השאר הסולנית הסינית ווי-שאו באו, פסנתרן העל הצרפתי מישל בֵּרוף, הישראלי הבינלאומי מנחם פרסלר והמלחין הישראלי-גיאורגי יוסף ברדנשווילי. ההחלטה שלהם מתקבלת ברוב קולות. הזוכה במקום הראשון יקבל פרס בסך 40 אלף דולר, המקום השני - 20 אלף דולר והשלישי עשרת אלפים. עמותת ארתור רובינשטיין גם מארגנת לזוכי התחרות הקלטות וקונצרטים והיא רשאית להזמין כל אחד מהזוכים לשלושה קונצרטים, ללא תמורה כספית.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פסנתרן נולד: תחרות רובינשטיין יצאה לדרך"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים