שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מיוחד: שחזור רצח מפעיל הסוכנים מיחידה 504
    סא"ל יהודה אדרי נרצח ב-2001 בידי סייען פלסטיני ליד בית לחם, באירוע שטלטל את היחידה הסודית. יונתן, היום קצין באמ"ן ואז לוחם צעיר, משחזר לראשונה מול מצלמות ynet את התקרית: "המשת"פ בא לחסל את שלושתנו. אדרי קיבל כדור ישר בלב. פעלתי כמו מכונה". בנותיו ראו את השחזור, התרגשו וסיפרו: "הרבה אנשים היום חיים ונושמים בזכותו". בנו של אדרי המשיך בדרכו, נאבק בסרטן ומבטיח: "אחזור ליחידה"

     

    שחזור רציחתו של יהודה אדרי    (כתב: יואב זיתון, צילום: דניאל אלאור, תסריט ועריכה: תמר אברהם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "בזמן שאוטובוסים התפוצצו וירו מדי יום על הבתים של גילה, הגענו באחד הבקרים של יוני 2001 לאסוף את הסייען הפלסטיני. הוא הגיע מבית ג'אלה, התקרב לרכב שלנו בכביש המנהרות, שלף אקדח דרוך ומיד ירה לעברנו, מטווח של שניים-שלושה מטרים. הלוחם השני נפצע, סגן-אלוף אדרי קיבל כדור ישר ללב ומת במקום. התחלתי לרדוף אחרי המחבל ולירות לכיוונו, עד שהוא נפל ומת. ראיתי 'צינורי', פעלתי על אוטומט, הגוף עבד כמו מכונה".

     

    רב-סרן יונתן, כיום קצין באמ"ן, יתייצב בשבוע הבא כמדי שנה מול קברו של סגן אלוף יהודה אדרי ז"ל מיחידת הפעלת הסוכנים של אמ"ן (504), שנרצח על-ידי הסייען הפלסטיני שבא לאסוף ביוני 2001, בכביש המנהרות בין ירושלים לבית לחם. יונתן היה אחד משני הלוחמים שאבטחו את אדרי באותו בוקר טראגי.

     

    סא"ל אדרי ז"ל ורב-סרן יונתן בזירת הרצח (צילום: AP ויואב זיתון)
    סא"ל אדרי ז"ל ורב-סרן יונתן בזירת הרצח(צילום: AP ויואב זיתון)

    27 שנים הפרידו בין יונתן לאדרי, ומטבע הדברים רוב השיחות ביניהם היו מקצועיות. לפעמים הם דיברו גם על הסיבות שבעטיין בחרו - כל אחד בנתיבו - לעסוק בתפקיד כה מסוכן, בתקופה הכי מדממת: שיאה של האינתיפאדה השנייה. "באותו בוקר, אחרי התדרוך הטקטי, דיברנו על ערכים", מספר יונתן בשיחה עם ynet בזירת הפיגוע, 16 שנים אחרי. "דיברנו כמה חשוב לעשות את מה שעשינו, כמה זה ברור לנו. הירי על בתי גילה היה רק דוגמה".


    אדרי ושני הלוחמים היו דרוכים לקראת המפגש על שול ציר 60, אך לא באופן חריג. "לאותו סייען היה מידע שרצינו לקבל והיה חשוב לקבל את המידע הזה", סיפר יונתן במהלך שחזור האירוע מול המצלמות. "היה דין ודברים עד להגעה של אותו סייען, שהמתין בגבעה סמוכה. הוא יכול היה אם רצה להמשיך גם לתוך ירושלים ואף עבד בה, כי באותה תקופה לא הייתה את חומת ההפרדה סביב בית לחם וכולם עברו חופשי".

     

    זה לא היה המפגש הראשון וגם לא השני בין אותו סייען לאדרי והלוחמים. "הוא היה אמור להיכנס למכונית שלנו ובמקום זה פתח באש", נזכר רס"ן יונתן. "לא זיהינו שום דבר חשוד בהליכה שלו, הוא לא צעק דבר, אבל היה ברור אחרי שירה שהוא בא לחסל את שלושתנו. הראש שלי לא עבד רגיל באותו מצב - הגוף עבד כמו מכונה, על בסיס מה שלמדת והתאמנת. אתה שומע את הגירוי, רואה מאוד 'צינורי' ופועל אוטומטית. המחבל הספיק לברוח בערך עשרה מטרים עד שיריתי בו, הוא נפל ומת".

     

    ראיון עם בנותיו של אדרי ז"ל    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כשהוא נשאל אם חשב בדיעבד שהאירוע יכול היה להתגלגל אחרת, התשובה חדה. "הדרך היחידה למנוע את האירוע הזה הייתה להישאר בבית ולוותר על המודיעין. היינו מוכנים לתרחיש הזה מקצועית ונפשית. ידענו שזה יקרה יום אחד כי זה אופי העבודה. כמובן שהופקו לקחים, למדנו ממנו הרבה וראיה לכך היא שהשתפרנו לאין ערוך - וזה הוכיח עצמו באירועים דומים מאז".

    "היו תקדימים לאירועים כאלה בקהיליית המודיעין, אבל לא אירוע שהסתיים בחיסול המחבל", מזכיר יונתן. "זה אירוע שמלווה אותי מקצועית לכל החיים, אירוע משמעותי שמשנה תפיסות וגישה לחיים. האירוע הזה מהדהד לי רבות כשאני נערך למשימות".

     

    חקירת הפיגוע העלתה כי הרוצח, חסן אבו שערה ממחנה פליטים סמוך לבית לחם, כמעט התחרט כשעמד על הגבעה הסמוכה לנקודת המפגש. אבו שערה היה פעיל מרכזי בתנזים בית לחם, וככל הנראה אנשי הארגון איימו לרצוח את בני משפחתו אם לא היה משלם על מחיר בגידתו באמצעות רציחת מפעילו אדרי. אבו שערה עבד כפועל בניין בבית אבות בירושלים באותה תקופה, ישב עוד קודם בכלא הישראלי כמה פעמים, וכאשר נסוג מהמפגש, שוכנע על-ידי אדרי לבוא בכל זאת. אדרי התעקש מפאת חשיבות המודיעין שהיה אמור לקבל.

     

    "לא חשבנו בכלל שהוא בסכנה"

    הידיעה על האסון תפסה את בנו הבכור של אדרי, רס"ן א', באמצע קורס הקצינים. "היינו בתרגיל בשטח באמצע היום ופתאום אני רואה ממרחק של 200 מטרים ממני את המג"ד והמ"פ שלי על מדי א'", מספר א'. "הם קראו לי לבוא אליהם. כל ההליכה אליהם עבר לי בראש מה עשיתי שעכשיו מדיחים אותי מבה"ד 1. לא היה לי בראש בכלל שקרה משהו לאבא".

     

    א' הבין לאחר האסון שהוא רוצה ללכת בעקבות אביו, והחל בשורת תפקידים ביחידה, אך כעבור שנתיים התבשר על מציאת גידול סרטני במוחו. לאחר ניתוח מורכב הגידול הוסר, אך באופן נדיר שארית ממנו "שב לחיים", בחודש יולי אשתקד. "הגיעו לבקר אותי בכירי היחידה והאגף, בהם חברו הטוב של אבא האלוף יואב (פולי) מרדכי וראש אמ"ן אלוף הרצי הלוי. עברתי ניתוח וטיפולים והתאוששות וכרגע אין ממצאים סרטניים בראש שלי. אחרי שאעבור טיפול ואחלים סופית, כמובן שאחזור ליחידה", אומר א'. "המתחים הנפשיים מהעבודה הזו הם בעיניי מתחים חיוביים", הוא מוסיף.

     

    "היחידה ספגה מכה מאוד קשה מהאובדן של אבא. הם לא ידעו למי לתת את הגזרה הזו שהייתה חמה מאוד אז", מספרת כיום בתו רוני. "המידע של אבא היה מאוד חסר. הוא היה מפעיל מצטיין, ברמ"ח איבריו".

     

    אדרי (מימין) עם יואב (פולי) מרדכי, כיום אלוף ומתאם פעולות הממשלה בשטחים
    אדרי (מימין) עם יואב (פולי) מרדכי, כיום אלוף ומתאם פעולות הממשלה בשטחים

    רס"ן א', בנו של אדרי (צילום: יואב זיתון)
    רס"ן א', בנו של אדרי(צילום: יואב זיתון)

    אלפי פיגועים נרשמו מהיום שבו סא"ל אדרי הפך לאחד מכ-1,200 ישראלים שנרצחו באינתיפאדה השנייה. יחידת הסוכנים החשאית של אמ"ן, שהייתה בשיא פעילותה בימי רצועת הביטחון בדרום לבנון לפני כשלושים שנה, חזרה לפעול בשנים האחרונות ביתר שאת בגזרות השונות. בתווך, ההתקדמות הטכנולוגית באיסוף המודיעין רשמה שיאים בשנים האחרונות - ביכולות האזנה, התצפית והמעקב בסייבר. ובכל זאת, באמ"ן לא ויתרו על שיטת הריגול העתיקה בעולם: הסוכן האנושי.

     

    הבן א' מסכים לספר בתמציתיות על פועלה של 504, מזווית ראייתו שלו ושל אביו המנוח, שהיה במותו הקצין הוותיק ביותר ביחידה, מבוגר אף יותר ממפקד היחידה עצמו. "בעולם הזה של המודיעין היומינטי (אנושי) אתה חי תמיד בספק, ובודק את הצד השני שהוא לא פועל נגדך. הסוכן האנושי נותן לך צבע שאתה לא מקבל באמצעים האחרים, במעקב בתצפית או בסייבר. ביומינט אתה מגלה כיצד המקור מרגיש, בלי שתדע את זה מתצפית או ברשת".

     

    ילדיו של אדרי ליקטו במשך שנים פרטים רבים על אביהם, שנמנע מלספר בחייו על פעילותו המבצעית סביב השעון. רוני: "היה מקרה שהרמטכ"ל דאז שאול מופז ביקר ביחידה בזמן שאבא הביא מידע שהציל חיי רבים. הרמטכ"ל שאל מי הביא את המידע הזה ואבא לא הרים את היד. רק אחרי כמה דקות הוא אמר 'אני' בצניעות".

     

    א' נזכר: "אבא פעם גילה מחבל שבא מירדן לפגע בישראל בגשר אלנבי, בתחקור שגרתי איתו. מכתב הערכה שהוא קיבל, שאצל אחרים היה תלוי על הקיר - מצאתי אותו במקרה באיזה קלסר מכתבים ביחידה. הוא היה יצירתי, חם, עם יחסי אנוש נדירים, פשוט ואמיתי שדיבר עם כולם בגובה העיניים.

     

    "דווקא הוא האיץ בי ללמוד, לעסוק במקצוע, ואכן למדתי ראיית חשבון והתמחיתי בכך אבל בער בי לחזור לצבא ולשירות ביחידה אחרי שהשתחררתי בסוף מלחמת לבנון השנייה".

    סא"ל אדרי ז"ל עם בנותיו
    סא"ל אדרי ז"ל עם בנותיו


     

    רוני: "הוא היה מאוד מעורה בגידול שלנו, הגיע לאסיפות הורים והמשפחה הייתה ערך עליון עבורו, גם אם היה נמצא מעט זמן בבית. הנאמנות למשפחה ייחדה אותנו, תמיד הוא ענה לנו בטלפון, דאג מה אכלנו ואם עשינו שיעורים. מבחינתנו הוא היה חסין. לא חשבנו בכלל שהוא בסכנה. אמא שלי לא חשבה שמשהו עלול לקרות לו, וכשדפקו בדלת היא צעקה את השם של אחי שהיה אז בשירות סדיר".

     

    "לא יכול להישאר בבית כשהחיות האלה משתוללות בחוץ"

    בשיחה באולפן ynet נזכרה יובל, שהייתה אז בת 6, חודשים ספורים לפני תחילת כיתה א', בבוקר ההוא: "לפני כשנה פגשתי את מי שהייתה אז הגננת שלי, והיא סיפרה לי שבאותו בוקר אבא הוריד אותי בגן ואמר לה 'תשמרי על הילדה'. כאילו הייתה לו הרגשה שמשהו לא בסדר".

     

    ב-504 התאוששו בסופו של דבר מקצועית מחסרונו של הקצין המוערך, אולם במשפחתו סוחבים את הצלקת הכואבת בכל יום במהלך השנה. "אבא החל בכלל את שירותו כנהג, ורצה תמיד להגיע ליחידה הזו, שאליה מתקבלים קצינים מיחידות מובחרות. הוא השלים בגרויות יותר מאוחר ואת התואר הראשון סיים שנתיים לפני מותו", מספרות בנותיו.  

     

    משפחתו של אדרי מתקשה להתנתק מהמחשבה שמא האירוע יכול היה להסתיים אחרת, שכן שורה של לקחים הופקו בעקבותיו ונהלים שונו. יובל: "אי אפשר לכעוס, למרות שאני יודעת שהם למדו מהמקרה הזה ומהטעות הזו. אני כן חיה בתחושת פספוס כי אני מכירה את אבא כילדה שיגיע הביתה בערב, הייתי יושבת לידו ומחקה אותו. הייתי יושבת איתו בחדר כשהוא פתח את המפות, שומעת אותו מדבר בערבית.

     

    "היום אנחנו לא מסוגלות לחזור לזירה. פגשנו במקרה בפייסבוק מישהו ששירתה כחיילת, שהכירה אותו, והיא סיפרה כמה הוא השפיעה עליו ודיבר איתה תמיד בגובה העיניים, ביושרה ובכבוד".

     

    רוני נזכרת כיום כי רגע לפני שאביה היה אמור לפרוש לגמלאות, פרצה האינתיפאדה השנייה: "הוא אמר 'אני לא יכול להישאר בבית כשהחיות האלה משתוללות בחוץ'. לא עניין אותו התואר והדרגות, רק העבודה, הוא נשם את התפקיד הזה. הרבה אנשים היום חיים ונושמים בזכותו".

     

    המפקד התקשר: "הסוכן ירה ביהודה"

    מפקד המרחב באותם ימים של גזרת בית לחם היה אלוף יואב (פולי) מרדכי, כיום מתאם פעולות הממשלה בשטחים. מרדכי שירת במשך שנים יחד עם אדרי ופיקד עליו פעמיים. "באותו יום היחידה הייתה בטיול, ומפקד הבסיס של אדרי, א', התקשר אליי וצעק לי בטלפון 'הסוכן ירה ביהודה! הסוכן ירה ביהודה'. עד היום אני זוכר את אותו רגע דרמטי. באופן חריג שלחנו באותו יום שני מאבטחים ולא מאבטח אחד יחד עם המפעיל. הסייען ראה את זה מרחוק והחל לסגת מאחור, ואמר לאדרי 'מה, אתה לא מאמין לי?'. אדרי מצדו, כמפעיל מעולה, שכנע אותו לחזור ולעלות לרכב, אבל הוא ירה בו למוות".

     

    מרדכי נזכר כיצד אדרי סיכם את פרישתו, ערב פריצת האינתיפאדה השנייה: "שהוא קיבל דרגת הוקרה הוא ביקש שנחגוג אצלי בקיבוץ, וזה ריגש אותי מאוד. בנו א' היה קרוב אליו מאוד עוד כנער בעבודה שלו, וכמש"ק צעיר ביחידה אף התלווה אליו יום אחד לפגישה עם סייען גלוי". לדברי מרדכי, גם מפעילים ביחידה חשו ביטחון עצמי גבוה לפעול בשטח, כאילו חסינות מפגיעה מלווה את שגרת יומם בחיכוך היומי עם הפלסטינים שהם מפעילים: "אתה חי בתחושה שלא יקרה לך כלום, במהות אתה מרגיש את זה. זה ה"בוקר טוב" שלך. אתה מרגיש שאתה שולט, שאתה בעל הבית, ממוקד להביא את המודיעין".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מיוחד: שחזור רצח מפעיל הסוכנים מיחידה 504"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים