צָעַד ילד צָעַד: הישראלי שעוזר לתינוקות ללכת
כבר מילדות ד"ר איזק דאיזדה ידע שהוא רוצה להיות רופא. הוא למד באוניברסיטה בטהרן, עשה עלייה, התמחה בבלינסון, ובמהלך עבודתו נתקל באלפי תינוקות שנולדים עם רגליים עקומות. אחרי שבע שנים של מחקר פיתח נעל שפוטרת את הצורך בניתוח כירורגי בתינוקות בני יומם. "רוצים לעזור לתינוקות בכל העולם, ולא נותנים לשום דבר לעצור אותנו". יצואן נולד
"המטרה שלנו היא להפוך לפרוטוקול טיפול רשמי של טיפול בסטייה פנימה של עצם המסרק בכף הרגל (metatarsus adductus = MTA) בקרב תינוקות שרק נולדו", אומר מנכ"ל חברת UNFO Med LTD, אילון דאיזדה.
נכון להיום, כל 4 ילדים מתוך 100 נולדים עם הסימפטום של MTA, אך לדברי דאיזדה, עד לפני מספר שנים לרופאי הילדים והאורתופדים היו תשובות מתחמקות עבור ההורים שילדיהם זוהו עם הבעיה. "הם היו מתעלמים ואומרים שהיא תיפתר מעצמה, מטילים את האחריות על ההורים או שבמקרים החמורים ביותר היו מגבסים את התינוק שזה עתה נולד".
"החלטתי להגשים לאבא חלום"
חברת UNFO הוקמה בשנת 2010 על ידי ד"ר איזק דאיזדה אשר מתפקד כיו"ר החברה, ושני בניו, אילון מנכ"ל החברה ולירן סמנכ"ל אבטחת איכות ובקרה. דאיזדה האב נולד באירן, בהמשך גם למד רפואה באוניברסיטה בטהרן, אך נאלץ לעזוב בעקבות המהפכה האירנית ב-1979.
באותה תקופה דאיזדה ומשפחתו עלו לישראל, ובארץ השלים את התמחותו במחלקות נוירו-כירורגית, כירורגיה של כלי דם וכללית, טיפול נמרץ וכירורגיה אורתופדית בית חולים בלינסון. במהלך השנים בהן טיפל, בין השאר, בתינוקות, הוא שם לב שאין פתרון פשוט ל-MTA, וכל דרכי הטיפול הקיימות אינן רלוונטיות, מטרידות ופולשניות.
במקביל, בנו אילון השתחרר מהשירות הצבאי, וביחד הם החליטו להגשים חלום. בהמשך צורף להנהלת החברה לירן דאיזדה כמהנדס אבטחת איכות ובקרה והביא את החברה לעמוד בתקנים המחמירים בעולם למוצר אורתופדי. במשך שבע שנים ד"ר דאיזדה פיתח בתנאי מעבדה את המוצר אשר מאפשר לרגלי התינוקות את הטיפול והתיקון הנכון, מבלי שיצטרכו להיסחב עם גבס במקרה הטוב, או לעבור ניתוח במקרה הרע.
המוצר של UNFO למעשה פותר את הבעיה בשיטה יעילה ומהירה יותר. "הוא קל משקל, לא מונע מהרגל להתפתח ולא דורש ביקורים חוזרים ונשנים על מנת לשנות את זווית כפות הרגליים", מפרט דאיזדה על יתרונות המוצר.
טכנולוגיית המוצר מתבססת על הזרקות בלחץ גבוה דו קומפטנטיות תלת מימדיות המייצרות שני חומרים בתכונות שונות (קשיח ורך) באותו פס הייצור כל זאת על מנת לפתור את הבעיה ולמנוע פצעי לחץ בזמן הטיפול.
עם זאת, דאיזדה מסביר ש"בישראל יש קושי באבחון. עיקר החשיבות בטיפול נמצא בתזמון של זיהוי הבעיה. ולכן אנחנו משקיעים את מירב מאמצינו כדי לעלות את המודעות בעולם.
"נכון להיום ניתן לטפל ב-MTA רק עד גיל 6-7 חודשים, לפני שהתינוק מתחיל ללכת. במידה והבעיה לא טופלה עד הזמן הזה - יש להתערב כירורגית, ולתקן בניתוח את מבנה כף הרגל של התינוק".
"לא נותנים לדברים לעכב אותנו בדרך אל המטרה"
אילון מספר שלכל אורך הדבר הייתה להם מטרה אחת בראש - "הערך העליון שלנו הוא לעזור לתינוקות בכל העולם, ואנחנו לא נותנים לשום דבר לעצור אותנו בדרך לשם. החלטנו שבתחילה נייצב את החברה בעזרת שיתופי פעולה עם חברות הפצה, מתוך כוח הפריסה שיש להן", מסביר דאיזדה הבן. "אך כרגע אנחנו חזקים מספיק כדי להרחיב את קהל היעד שלנו לכל מי שצריך את המוצר, חברות הפצה וגם אנשים פרטיים".
מה לגבי גיוסי הון והנפקה בורסאית?
"אנחנו לא שוללים דבר", עונה דאיזדה. "כל עוד אנחנו מזהים שהצד השני מתחבר למוצר שלנו ובעל אותן מטרות, אנחנו פתוחים למשא ומתן". לדבריו מדובר בשוק עם פוטנציאל של 100 מיליון דולר בשנה.
האם דרושה איזושהי התמחות או לימודים על מנת להשתמש במוצר שלכם?
"ממש לא. כל שנדרש הוא להכיר אותו, להיות מודע לקיומו. למעשה, הטיפול שלנו לא צריך להתבצע על ידי רופא אורתופד. ברגע שרופא הילדים זיהה שיש את אותו עיוות בכף רגלו של התינוק, הוא יכול להשתמש במוצר שלנו".
הפגישה שפתחה צוהר לעולם
לחברת UNFO יש לקוחות מישראל, איטליה, אפריקה, אוקראינה ודרום קוריאה, אישור מארגון ה-FDA בארה"ב וה-CE באירופה ופטנט רשום בהודו, סין, אוסטרליה ולמעשה במרבית מדינות העולם. "אנחנו רוצים להגיע לכל העולם כדי לפתור את הבעיה אצל התינוקות".
"גם במדינות שאין לנו חברות הפצה בהן, הלקוח הפרטי יכול להגיע אלינו באמצעות אתר האינטרנט שפתוח להזמנות. כל שדרוש הוא להיות מודע לבעיה ולכך שיש לה פתרון פשוט ויעיל שיכול למנוע הרבה מפח נפש בעתיד", אומר דאיזדה. "ברגע שמקלידים את שם הבעיה במנוע החיפוש באינטרנט (סטיית עצם המסרק או מטטרסוס אדוקטוס. ל"צ) אנחנו התוצאה הראשונה שמקבלים".
בין מגוון המדינות וחברות ההפצה שיש להן הסכמי סחר והפצה עם UNFO, בולטת איטליה, שהשתתפה לפני מספר שנים בכנס MEDinISRAEL של מכון היצוא. במהלך פגישה ביוזמת ענף המיכשור והמיחשוב הרפואי של המכון, אליו משתייכת UNFO, נוצר קשר ראשוני הדדי שהוביל לפגישות המשך ובסוף של תהליך לעסקה מוצלחת אשר כאמור הייתה חלק מהתוכנית העסקית של UNFO.
"אנחנו נותנים את הפלטפורמה המתאימה ליצירת הזדמנויות עסקיות", אומר לנו מנהל הענף, תומר אפשטיין. "אם זה בעזרת ביתנים בתערוכות בעולם, משלחות למדינות יעד או ביקורים יזומים בישראל של גורמים מובילים בתחום. במסגרת אותם אירועים אנו יוזמים פגישות של החברות הישראליות עם הגורמים הרלוונטים, כדי שלחברות כל שיישאר הוא להציג את עצמן בצורה הטובה ביותר מול הקהל היעודיי להן".
ענף המיכשור והמיחשוב הרפואי מונה כ-1,200 חברות ישראליות, כאשר 40% מתוך הן חברות שכבר התחילו מכירות. במהלך 2016 היקף היצוא של הענף נאמד ב-1.8 מיליארד דולרים.
מדינות העולם רוצות ללמוד מאיתנו
"אחד הנדבכים שמייחד אותנו מול הענפים האחרים הוא ההתמודדות של החברות עם הרגולציה במדינות היעד", מסביר אפשטיין. "כחלק מהשירות שאנחנו נותנים לחברות זו העזרה עם תהליכי האישור למוצרים שלהן". לדבריו, אנשי הענף יוזמים פגישות והדרכות של רגולטורים ממדינות היעד עם החברות הישראליות על מנת שיסבירו ויסייעו להן לרשום את המוצרים והטכנולוגיות לשימוש מעבר לים.
האם אפשר להצביע על תחום עניין ספציפי שמאחד בין היזמים של החברות בענף?
"אין דפוס מסוים של עיסוק או ידע שמאגד את כל או רוב החברות בענף. אבל כן אפשר לראות שהרבה מהרעיונות המקוריים למוצרים ואלה שהקימו את החברות באו מתוך צורך מסוים בסביבה הקרובה שלהם", מפרט אפשטיין.
"לדוגמה בני משפחה או חברים שנתקלו באיזשהו תהליך רפואי או בדיקה והרגישו צורך להקל או לפשט את הדרך. מצד שני, ישנם הרבה רופאים שנתקלים במקרים האלה בחיי היומיום שלהם, ודווקא מפה מבינים את החסר ומנסים לשלים אותו".
בתשובה לשאלה מי השוק העיקרי אליו פונות החברות בענף? אומר אפשטיין כי נכון להיום השוק המוביל הוא ארה"ב, אך עם זאת אפשר לראות תזוזה והיקפי יצוא שהולכים וגדלים גם במקומות אחרים כמו אסיה, עם דגש על סין, יפן, דרום קוריאה והודו, אמריקה הלטינית ואפריקה.
מה מקומה של ישראל בתחום הזה בעולם?
"לא מזמן חזרתי מכנס בצרפת של מיכשור לרפואת חירום בצרפת, ובהחלט מרגישים שאפילו מדינות אירופה, אשר נחשבות כמערב מתקדם, רואות אצלנו טכנולוגיות מעניינות. "בזכות הידע והטכנולוגיה שיש בישראל, שאר מדינות העולם רוצות לשמוע וללמוד מאיתנו. לישראל יש מוניטין של מובילה בתחום".
אפשטיין מבהיר כי תחושה זו מגובה בנתונים בשטח. "כמות הפטנטים לנפש הוא מהגבוהים בעולם. ובנוסף, מערכת הבריאות המקומית דורגה לפני כשנתיים כרביעית בעולם. כלומר, הן האיכות והן הכמות יוצאות דופן לעומת גודלה של המדינה".
מה הציפיות להמשך?
אפשטיין: "אחת המטרות שהצבנו לפנינו היא להכפיל את היקף היצוא הנוכחי בתוך 5 שנים, כך שיסתכם בכ-3.6 מיליארדי דולרים בשנה. ואנחנו בדרך לשם בעזרת השקעה והתמדה, וסיוע לכל חברה ישראלית שמבקשת לייצא לעולם".
בשיתוף מכון היצוא
לפנייה לכתב/ת 
