"מהילדים האלה יצמחו יזמי העתיד"

בשיתוף חברת טבע

צהרי היום במושב ברכיה, מזרחית לאשקלון. אוטובוס צהוב נע לאיטו ביישוב המנומנם ועוצר בסמוך למדשאה רחבת ידיים. המוני ילדים כבר מחכים בסמוך וכשהדלתות נפתחות הם אצים ועולים עליו בעליזות. לא, זהו לא אוטובוס אגד שייקח אותם לבריכה או לפארק הסמוך, אלא אוטובוס של עמותת "אופנים", שחרתה על דגלה את קידום ילדי הפריפריה באמצעות הסבת אוטובוסים למעבדות מדע ניידות. כעת מצפות לילדים שעתיים של פעילות מעשירה וחווייתית, שבהן ילמדו על נושאים כמו רפואה, רובוטיקה, הדפסה תלת-ממדית, מחשבים ועוד.

כתבות נוספות במתחם המורה של המדינה

זוגיות בתנאי מעבדה

פתרונות מחוץ לקובייה

על המגרש הזה מנצחים את הדעות הקדומות

זהו רק אחד מתוך חמישה אוטובוסים, אשר רוקנו מתכולתם הפנימית והפכו למעבדות המצוידות במיטב הטכנולוגיה. באוטובוסים האלה מתקיימת פעילות בקרב 100 קבוצות ילדים בכיתות ג'-ו'. מדובר בקרוב ל-2,000 ילדים מערי הפריפריה, בדרום ובצפון, מכלל המגזרים: יהודי (חילוני וחרדי), ערבי ובדואי.

(צילום: אפרים בראל)

התוכנית כוללת פעילות אחת לשבוע, ובסך-הכול 28 מפגשים לאורך שנת הלימודים. עלות הפעילות להורי הילדים מוזלת במיוחד וממומנת ברובה המוחלט על ידי גופים שונים. אחת התורמות של העמותה היא חברת טבע, שנרתמה לסבסוד חלקים מהפעילות כבר לפני ארבע שנים. "אנחנו מאמינים שטיפוח מצוינות מדעית זו משימה לאומית ולכן אנחנו מחויבים לקידום הנושא", אומרת ד"ר איריס גרוסמן, סגנית נשיא בטבע וראש המחלקה לרפואה מותאמת אישית וביג דאטה במו"פ הייחודי.

"מזה 116 שנה שהחברה פועלת בישראל ומקדמת מובילות מדעית. מדובר בתשתית שמבוססת על התרבות שלנו, על הרצון והסקרנות של כל ילד לחקור ולהבין את העולם שסביבו, במטרה לשפר את הבריאות ואיכות החיים של כולנו. שמנו לנו למטרה לתמוך בכל הדברים האלה", מסבירה ד"ר גרוסמן.

(צילום: אפרים בראל)

לומדים תוך כדי משחק

בחזרה לאוטובוס, המדריכות הצעירות - הילה כהן, סטודנטית לממשל ופוליטיקה וטל שוסטר, בת שירות לאומי – מקבלות את פני הילדים בחיבוקים ונשיקות. הן מלוות אותם אחת לשבוע מאז נובמבר האחרון, וניכר שהילדים ממש נקשרו אליהן.

אחרי שלב שאלות החולין, מתחילות הילה וטל את הפעילות השבועית, שעוסקת הפעם בדם ובמבנה שלו. ההמולה באוטובוס בשיאה אבל הן לא מאבדות ריכוז ומצליחות להשתלט עליה.

גולת הכותרת של הפעילות היא הדגמה של בדיקת דם, והיא מבוצעת על אלין בת ה-11, שמתייצבת בהתרגשות מול הילדים הסקרנים. הילדים, שחושבים שבמסגרת הבדיקה המדריכות ידקרו את זרועה של אלין לצורך שאיבת הדם, משתתקים לגמרי ומחכים בדריכות לראות מה עומד להתרחש.

(צילום: אפרים בראל)

המדריכות קושרות את זרועה של אלין בגומייה עבה ומבקשות ממנה לסגור ולפתוח את כף ידה מספר פעמים לצורך מציאת הווריד. אלין, השותפה בסוד העניינים ויודעת שבבדיקה לא באמת ידקרו אותה, בכל זאת נלחצת קצת ומוודאת עם המדריכות שוב ושוב ש"זה לא באמת". בסופו של דבר היא עוברת את ההדגמה ("על יבש") והופכת לגיבורת היום של הקבוצה.

בהמשך הפעילות למדו הילדים על תפקידיהן של הכדוריות האדומות והלבנות ושיחקו במשחק "טאקי בדיקות דם", שבאמצעותו למדו על סוגי הדם השונים ומי יכול לקבל ממי תרומת דם. רמות הדציבלים במהלך המשחק מרקיעות שחקים, אבל ניכר שהמדריכות הצעירות כבר רגילות ונהנות מההתלהבות.

לצמוח מהמצוקה

מלבד פיתוח הנושא של מצוינות מדעית, למנכ"ל העמותה, אלי דרור, יש הסבר נוסף להקמתה: "הרעיון שלנו הוא להעניק שוויון הזדמנויות בחינוך לילדים ביישובי הפריפריה בישראל. אנחנו מביאים מדריכים, שרובם סטודנטים למדעים, למפגש בלתי ישיר עם הילדים ודרכם אנחנו חושפים את הילדים לעולמות המדע והמחשבים, וגם לאקדמיה."

(צילום: אפרים בראל)

גם ד"ר חיים דאהן, מייסד ונשיא עמותת "אופנים" שהוקמה לפני 14 שנה, מתייחס בכובד ראש לנושא של ההוראה: "הדבר העיקרי בחינוך הוא המורים. לכן אנחנו מנסים כל העת לרתום אלינו את המדריכים הכי טובים שיש – סטודנטים בעלי רקע אקדמי מרשים, המשולב עם תחושת אחריות חברתית גדולה. אני גאה להגיד שהמדריכים שלנו הם האליטה של האליטה". לדבריו, "ישראל הפכה בשנים האחרונות לאחת המדינות הכי פחות שוויוניות בעולם המערבי. יש את החלוקה שעושים בין גדרה-חדרה לשאר חלקי הארץ, ולצערי הפערים העצומים בין האזורים האלה בולטים מאוד. פעילות העמותה מבטאת אמירה חברתית, שאנחנו לא עוצמים עיניים ולוקחים אחריות על עתיד הילדים של כולנו."

דאהן עצמו גדל באחת משכונות המצוקה המפורסמות בישראל – צפון ד' בבאר שבע, בן למשפחה בת 11 ילדים. אימו הייתה בשלנית במתנ"ס השכונתי, כשיום אחד הגיעה אחת המורות לבלט במתנ"ס, יחד עם בעלה פרופ' ברגמן, לטעום מתבשילי האם בביתה. אז פגש לראשונה הפרופ' ברגמן את חיים הילד וזיהה בו פוטנציאל. הוא הזמין אותו למפגשים באוניברסיטה בנושא מחשבים ושם התחילה נקודת המפנה בחייו. "החשיפה לאוניברסיטה ולתחום המחשבים גרמו לי לשינוי תפיסתי עצום וקיבלתי החלטה אישית ללמוד ולהתמקצע בתחום", הוא מספר.

ואכן, דאהן הצעיר התגבר על המצוקה שליוותה את ילדותו, סיים שני תארים בלימודי מערכות מידע ובהמשך אף עשה דוקטורט בארה"ב, שבה חי ועבד במשך 14 שנה עד לחזרתו ארצה בשנת 2000. "הבנתי שהמפגש שלי עם פרופסור ברגמן וחשיפתי לאקדמיה ולמחשבים היוו את נקודת המפנה של חיי. לאור ההבנה הזו, החלטתי להקים עמותה שתשחזר את אותה חוויה - רק שהפעם ייקחו בה חלק כמה שיותר ילדים", הוא מסביר.

(צילום: אפרים בראל)

בדומה למקרה של דאהן, גם אצל ד"ר גרוסמן החשיפה בגיל ילדות לעולם המדע, שיחקה תפקיד מרכזי בהתפתחותה. "אמי הייתה עד ממש לאחרונה מנהלת השיווק של המוזיאון הלאומי למדע בחיפה, והזהות שלי בתור ילדה התגבשה לאור העובדה שנחשפתי לעולמות המדע דרך המוזיאון. זה הוביל אותי בהמשך לעסוק בתחום וכיום אני גנטיקאית וסגנית מנכ"ל מו"פ. אנחנו מאמינים שחינוך למדע הוא קריטי לייחודיות שלנו כאומת הסטארט-אפ. היזמות הישראלית היא מודל לחיקוי, ולשמר את זה דורש השקעה בילדים שלנו. מהם יצמחו יזמי העתיד".

למאמצים של העמותה יש כבר תוצאות בשטח. לפי דאהן, "אנחנו מודדים את הפעילות שלנו באופן עקבי. על פי הנתונים שלנו, 23.5% מבוגרי עמותת 'אופנים' בצפון ובדרום ניגשו לבגרות 5 יחידות במתמטיקה ו/או 5 יחידות במדעים. לשם השוואה, אחוז הילדים בדרום שניגשו לבגרות 5 יחידות לימוד במתמטיקה עמד על 6.9% בלבד ובצפון על 8.4%. העתודה המחקרית של ישראל נמצאת ביישובים שבהם אנחנו פועלים. מפה יצמחו החוקרים והיזמים הבאים של המדינה".

הפעילות מסתיימת והשמש מתחילה לשקוע. הילדים נפרדים לשלום מהילה וטל, ומנופפים לעבר האוטובוס שמתרחק לאטו. נתראה בשבוע הבא, עם ניסוי חדש.

מי יהיה המורה למדעים של המדינה?

תחרות "המורה של המדינה" יצאה לדרך, זו השנה התשיעית, במטרה להוקיר ולתת כבוד למורים שלנו. גם השנה, בפעם השנייה, ייבחרו מורים במסלול המדעים ביוזמת חברת טבע.

בשיתוף חברת טבע