עקפו את האפוטרופוס: נדחו עורכי דין שייצגו לוקה בנפשה
שתי עורכות דין מונו לאפוטרופוסיות של אישה חסויה. ביהמ"ש דחה שני עורכי דין אחרים שניסו לייצג אותה בהליך ירושה מבלי לקבל לכך אישור
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה לאחרונה
שני עורכי דין שביקשו לייצג אישה חסויה בהליך ירושה מול בנותיה, משום שעשו זאת ללא היתר מעורכות הדין שמונו לאפוטרופוסיות שלה. בפסק דין חשוב סייעה השופטת שפרה גליק לשים סוף למקרים שבהם מנסה צד שלישי בעל אינטרס להפעיל השפעה בתי הוגנת על חסויים.
במסגרת ההליך, ועל רקע מצבה הנפשי והרפואי של האם, מינה בית המשפט את עורכות הדין ענת רוזנבאום ונועה בן ארי כאפוטרופסיות זמניות לגופה ולרכושה. על אף המינוי, לפני כחודש הגישה האם בקשה לדחיית תביעת הבנות על הסף באמצעות עורכי הדין אלון יואלי ואלון מגן. השניים טענו שיש לדחות את תביעת הבנות מבלי לדון בה מאחר שהתיישנה ומשום שהיא "נגועה בחוסר תום לב והוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט".
לפני כארבעה חודשים הגישו שתי הבנות תביעה נגד אמן בבית המשפט למשפחה בתל אביב. הן סיפרו שב-2004 הלך אביהן לעולמו והותיר רכוש רב. לטענתו, אמן הציעה שהן יחתמו על "הסתלקות" מהעיזבון לטובתה והבטיחה להן שהיא תארגן את הרכוש ותעביר לידיהן את המגיע להן מאוחר יותר. הבנות הוסיפו שסמכו על האם וחתמו על תצהירי הסתלקות אך היא הפרה את הסיכום ולא העבירה להן דבר.
מדריך
כשלא תוכלו עוד לתפקד: המדריך לאפוטרופוס
עו"ד מורן רגב
לוקים בנפשם וסובלים מדמנציה, קטינים וסיעודיים, קשישים ובעלי פיגור – מתי ניתן להעניק לאחר את השליטה על רכושם, בריאותם וקבלת ההחלטות?
מהצד השני טען עו"ד זאב ולנר בשם הבנות שבינואר 2017 הן הגיעו להסכמה מול האפוטרופסיות על הארכת המועד להגשת כתב ההגנה ועל איסור עריכת דיספוזיציה (שינויים) ברכוש האם, וההסכמה קיבלה את אישור בית המשפט. אלא שחרף ההסכמה הברורה הופיעו לפתע עורכי הדין מטעם אמן החסויה והגישו "יש מאין" בקשה לדחייה על הסף.
הבנות הוסיפו שלעורכי הדין אין סמכות לייצג את האם, שכן ייפוי הכוח שבו הם אוחזים נחתם שלא בהסכמת האפוטרופסיות או בית המשפט. האפוטרופסיות הצטרפו לטענת הבנות וציינו כי מרגע המינוי שלהן הוגבלה כשרותה המשפטית של האם, וחתימתה על ייפוי הכוח לעורכי הדין נעשתה בלא גמירות דעת ובחוסר תום לב.
באי כוחה של האם השיבו שייפוי הכוח תקף מאחר שהיא לא הוכרזה כפסולת דין, אבל השופטת שפרה גליק קיבלה את עמדת האחיות. היא ציינה כי "מטעמים של מדיניות שיפוטית נאותה אין זה סביר שבית המשפט ימנה לחסויה אפוטרופוסים לרכוש ואילו החסויה תמשיך לפעול בענייני רכושה ואף תיקח לה ייצוג משפטי עצמאי".
השופטת הבהירה כי מרגע ההכרזה על האם כחסויה למעשה נשללה כשירותה המשפטית לפעול בעצמה, וכדי להיות מיוצגת על ידי עורכי דין אחרים היא חייבת לקבל את רשות בית המשפט. היא הדגישה בהקשר זה שעם מינוי האפוטרופסיות הסתיימה "השליחות" שבבסיס ייפוי הכוח שעליו חתמה האם, ואין זה משנה שהיא לא הוכרזה כפסולת דין.
עוד נקבע כי בהתנהלות עורכי הדין יש "יותר משמץ חוסר תום לב דיוני", הן מאחר שפעלו בניגוד להסכם בין הצדדים שאושר בבית המשפט והן מאחר שלא ציינו בבקשה שמדובר בחסויה. בנסיבות אלה נדחתה הבקשה והאם חויבה בהוצאות של 15 אלף שקל.
מדובר בהחלטה חשובה שעשויה לשים סוף למצבים שבהם עורכי דין פונים לייצג חסוי, לעתים בשליחות צד שלישי בעל אינטרס המעוניין להפעיל על החסוי השפעה בלתי הוגנת, מבלי שקיבלו את אישור האפוטרופוס או בית המשפט לכך.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקשת: עו"ד אלון יואלי, עו"ד אלון מגן
- ב"כ המשיבות: עו"ד זאב ולנר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
