שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זה הציון של בית הספר שלכם: מפת החינוך
    מציוני המיצ"ב בכל בית ספר, דרך מדד המצוינות של היישוב ועד התשובות לשאלות הכי חשובות - על אלימות, חרמות והשפלות. מיוחד ב-ynet: מפת החינוך של ישראל, שמראה בבירור את הפערים בין המרכז לפריפריה. מי בצמרת, מי בתחתית - ואיפה ממוקמים בתי הספר של ילדיכם?


     

    ציוני בתי הספר נחשפים - ואיתם מדד האלימות, תחושת הביטחון ונתונים רבים נוספים שיסייעו לכם באחת ההחלטות החשובות ביותר: כמו בשנים האחרונות, גם השנה ynet ואתר מדלן מנגישים עבורכם את מפת החינוך של ישראל, שמבוססת על נתוני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) של משרד החינוך לשנת 2016. לעיון במפת החינוך לחצו כאן או על התמונה בתחילת הכתבה.

     

    היכרות עם מפת החינוך

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    במפה תמצאו את מדד המצוינות של היישוב שבו אתם מתגוררים, תוכלו לבדוק מה הציון של בית הספר שבו לומדים ילדיכם במקצועות הליבה, ואף להשוות אותו לבתי ספר אחרים באותה עיר או מחוצה לה. תוכלו גם לבדוק באיזו מידה חשים ילדיכם וחבריהם ביטחון כשהם מגיעים למוסד החינוכי, אם הם חוו מקרי אלימות מילולית או פיזית, ועד כמה צוות ההוראה בבית הספר מרגיש שמוטל עליו עומס.

     

    מבחני המיצ"ב מתקיימים בקרב תלמידי ה' ו-ח' בישראל החל משנת 2002. תלמידי כיתות ח' נבחנים בארבעה מקצועות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם (עברית או ערבית), ואילו תלמידי כיתות ה' לא נבחנים במדעים, אלא רק בשלושת המקצועות האחרים.

    הרשות הארצית לבחינות והערכה, שאמונה על המבחנים, מחלקת את בתי הספר בארץ לשלוש קבוצות. כל קבוצה מהווה מדגם מייצג של כלל בתי הספר בארץ, ובתי הספר הכלולים בה נבחנים במיצ"ב אחת לשלוש שנים, בכל המקצועות. המשמעות היא שבערים מסוימות מתקיימים מבחני מיצ"ב מדי שנה, אך בכל פעם מדובר בבתי ספר אחרים.

     

    המרכז בצמרת, הפריפריה בתחתית

    בשנת 2014, בעקבות החלטת שר החינוך לשעבר שי פירון, לא התקיימו מבחני מיצ"ב בכל הארץ, בטענה שהם גורמים ללחץ בקרב התלמידים ולתחרותיות שאיננה בריאה בקרב המנהלים. ועדה מיוחדת שדנה בנושא החליטה בין היתר שהמבחנים יתקיימו אחת לשלוש שנים ולא אחת לשנתיים כפי שהיה נהוג. משרד החינוך אימץ את ההמלצה ובשנת 2015 חודשו המבחנים.

     

    פרט להישגים הלימודיים במקצועות הליבה, מתבקשים התלמידים והמורים להשיב גם על שאלוני "אקלים בית ספרי", ששופכים אור על המתרחש בין כותלי בית הספר. התלמידים נשאלים בין היתר מתי הוטל עליהם חרם לאחרונה, אם היו קורבן לאלימות מילולית או פיזית, אם המורים לועגים להם ואם "טוב להם" בבית הספר. מנגד מתבקשים המורים להשיב על שאלות כמו "האם את/ה חש/ה שמוטל עליך עומס עבודה כבד מדי?" ו"האם את/ה שבע/ת רצון מעבודתך כמורה?".

    בשנת 2016 התקיימה בחינת המיצ"ב ב-80 יישובים ברחבי הארץ. גם הפעם ניתן לראות בבירור את הפערים: רוב היישובים שבצמרת מדד המצוינות הם יישובים מבוססים כלכלית ממרכז הארץ, ואילו היישובים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר הם מהפריפריה ושייכים לאשכול כלכלי-חברתי נמוך בהרבה. הקשר ממשיך להיות מובהק: סיכויי ההצלחה של תלמיד שמגיע מיישוב מבוסס כלכלית מאזור המרכז גבוהים בהרבה מזה של תלמיד מהפריפריה.

     

    ההפתעות של הרשימה

    בין עשרים היישובים הראשונים במדד המצוינות נמצאים בין היתר תל מונד (89 במדד המצוינות) רמת השרון (84), מודיעין מכבים רעות (80), מזכרת בתיה (79), כפר סבא (79), רמת גן (79), הרצליה (75) וראשון לציון (67). 14 מתוך 20 היישובים המובילים מדורגים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשכולות 9-7 בדירוג הכלכלי-חברתי, שני יישובים מדורגים באשכול 6 ושני אחרים לא דורגו. הפתעות הרשימה הם היישוב הדרוזי מהגליל העליון כסרא-סמיע והמועצה המקומית כאבול - שניהם מדורגים באשכול הכלכלי-חברתי 2, אך השיגו מדדי מצוינות מרשימים: 73 ו-67 בהתאמה.

     

    לעומת זאת, בתחתית הרשימה נמצאים בין היתר היישובים טבריה (40 במדד המצוינות), קריית מלאכי (35), רמלה (34), אלעד (31), רהט (29), שגב שלום (29), ביתר עילית (26) ומודיעין עילית (13). 14 מתוך 20 היישובים שבתחתית שייכים לאשכולות 1-4 על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ארבעה יישובים מדורגים באשכול 5 ועל שניים מהיישובים לא היה מידע.

     

    פרופ' זמירה מברך, נשיאת מכללת דוד ילין, התייחסה לנתונים: "שוב רואים שיש קשר בין מצב סוציו-אקונומי והישגים, אבל 'אין זו גזירה משמיים'. יש מועצות שדירוגן מאוד נמוך והן בכל זאת עלו – ולהן מגיע יישר כוח גדול כי זה בהחלט לא פשוט. מעניין לציין שבין בתי הספר הערביים, שדירוגם הסוציו-אקונומי נמוך, עלו באופן משמעותי כיסרא סמיע (24+), ובסמת טבעון ורהט, שעלו בעשר נקודות. גם בין המועצות המובילות היו כאלה שעלו (בנימינה ותל מונד) ולעומתן היו כאלה שירדו כגון רמת השרון, שוהם, עין שמר והרצליה. מכאן שאין לנוח על זרי הדפנה וגם אין להרים ידיים – גם המועצות שמצבן הסוציו-אקונומי נמוך וגם אלה שמצבן טוב יחסית יכולות להתקדם וכדאי שנלמד מהצלחות".

     


     

    שקיפות חינוכית

    במשך שנים סירב משרד החינוך לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב בטענה שלהשוואה בין בתי הספר, שיגרור אחריו הפרסום, יהיו השלכות הרסניות. עוד טענו במשרד כי מבחני המיצ"ב נועדו בעיקר עבור מנהלי המוסדות, כדי שיוכלו לעקוב אחר הישגי תלמידיהם ותחושותיהם. עתירת התנועה לחופש המידע בנושא לבג"ץ הביאה להפיכת ההחלטה, והחל מ-2012 מחויב המשרד לפרסם את הנתונים. אלא שהמידע הרשמי מפורסם בעשרות אלפי דו"חות שמתפרסים על פני מאות עמודים, מה שמקשה על ההורים לקבל תמונה ברורה באשר לבית הספר שבו לומדים ילדיהם. בשל כך גובש מדד מדלן לחינוך, המדרג את הרמה של בתי הספר בישראל.

     

    מפת החינוך של ישראל מציגה את הדירוג המשולב של בתי הספר, בהתבסס על נתוני משרד החינוך. הנתונים מחולקים לעשירונים לפי ארבעת מקצועות הליבה שעליהם נבחנו התלמידים בשנים האחרונות. אם בית ספר קיבל דירוג 100 פירוש הדבר שבכל אחד מהמקצועות הישגי התלמידים נמצאים בעשירון הטוב ביותר (העשירי) בין בתי הספר בארץ. מאחר שכל בית ספר נבחן רק פעם בשלוש שנים, לחישוב הדירוג על סמך כל המקצועות נעשה שימוש במידע משנים קודמות שבהן נבחנו כל תלמידי בית הספר.

     

    היישובים במפה נצבעו בהתאם לדירוג משוקלל של התוצאות בבתי הספר שנמצאים בהם. הצבע הירוק מעיד על מדד גבוה, ואילו הצבע החום על מדד נמוך. לחיצה על היישוב במפה תציג את הציון הכללי שקיבל, ואת בתי הספר המובילים בבחינות המיצ"ב. לחיצה נוספת תוביל לפרטים המלאים על כל בתי הספר ביישוב, החל מציוניהם במבחנים לאורך השנים, ועד לאחוז התלמידים שדיווחו כי טוב להם בבית הספר.

     

    אמיר וינשטוק, ממייסדי אתר מדלן, אמר: "כמדי שנה מתגלים הפערים בין יישובי הפריפריה למרכז ברמת ההישגים במבחני המיצ"ב. בעוד שרשויות בעלות דירוג סוציו-אקונומי גבוה מדורגות בראש הרשימה, רשויות בעלות דירוג נמוך מדורגות בתחתית. הדירוג שיצרנו מאפשר להורים לראות את רמת ההישגים של בית הספר שבו לומדים ילדיהם בבחינות לאורך השנים, וכן ללמוד על האווירה הבית ספרית. בדרך זו יוכלו להשוות מדדים כמו למשל רמת הישגים, רמת אלימות ורמת שביעות רצון בין בתי ספר שונים באותו היישוב או השכונה".

     

    שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך החדש, דיבר הבוקר בכנס ה-12 לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים, והתייחס ליעדים שעומדים בפני מערכת החינוך ובהם צמצום הפערים. "המטרה השלישית של מערכת החינוך (לאחר רלוונטיות של תכני הלימוד והרחבת המעורבות החברתית גם לחטיבות הביניים ולבתי הספר היסודיים) היא שוויון הזדמנויות לכול", אמר אבואב, "אנחנו עם חוב בנושא הפערים הבלתי נתפסים ומתקבעים. מי שחלש יחיה פחות, יהיה בריא פחות, יעבוד פחות. תלמיד שנשאר מאחור יהיה ממורמר וזועם. זו שליחות למען יציבות החברה".

     

    אבואב התייחס לתוכנית התקצוב הדיפרנציאלי שקיימת כבר במערכת ונכנסת לשנתה הרביעית. על פי התוכנית בסוף שנת הלימודים תשע"ט (2019) יעמדו פערי התקצוב בין התלמיד החזק לחלש על עשרת אלפים שקלים. "אנו ננהיג תקצוב דיפרנציאלי שיעמיק משנה לשנה. 18 אלף לתמיד חזק לעומת 28 אלף לתלמיד חלש. ניתן את מה שצריך למקומות שזקוקים ליותר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "זה הציון של בית הספר שלכם: מפת החינוך"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים