מחדל הביוב בירקון לא עוצר, והרשויות עוצמות עיניים. תושבים: "זה סיוט, אי אפשר לחיות בסביבת הירקון"

הזיהום בירקון פוגע במאות אלפי ישראלים, אך הביוב ממשיך לזרום - והרשויות עוצמות עיניים.

הדבר גורם לסירחון ולכמויות אדירות של יתושים באזור שהפכו את החיים של מאות אלפי התושבים שגרים בסמוך לירקון לבלתי נסבלים. "איפה הרשויות? איפה ראש עיריית תל אביב רון חולדאי? כמה עוד נסבול. זה סיוט. בושה וחרפה", אומר אחר התושבים.

עמותת צלול גילו את העובדה שמוזרם לירקון ביוב במקום מי קולחין והגישו תלונה במשטרה, זאת לאחר שאספו דגימות במקום.

לטענת המשרד להגנת הסביבה, מט"ש (מתקן טיהור שפכים) דרום השרון מזרים ביוב גולמי לנחל קנה ומשם הוא מגיע היישר לירקון.

במשרד להגנת הסביבה זימנו את איגוד ערים דרום השרון לשימוע אך אלה לא הופיעו, ומאז המשרד לא עשה דבר. ברשות הירקון מבהירים כי מבחינת ההנחיות לציבור ניתן להתנהל כרגיל על גדות הנחל לכל אורכו, ההנחיה היחידה היא שאסור להיכנס למים לרחצה או לשיט.

צפו בהצטברות המטרידה של יתושים בעקבות הזיהום במקור הזרמת השפכים (קרדיט: עמותת צלול):

נזכיר כי בסוף חודש אפריל דיווחנו על אלפי דגים שמתו בנחל הירקון, במתחם ההיסטורי של "שבע טחנות". מטיילים באזור העידו על סרחון ומראות של אלפי דגים מתים. בתחילת החודש הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית על ידי שני תושבי מושב אלישמע, השוכן סמוך לאחד מיובלי הירקון, בין השאר נגד רשות המים והביוב, איגוד ערים דרום השרון המזרחי, איגוד הערים לאיכות הסביבה שומרון, המנהל האזרחי ועוד. תושבי האזור התלוננו כי הם סובלים ממפגעי ריח קשים, בחילות וכאבי ראש.   

"הפגיעה בציבור כפולה ומכופלת"

מנהלת הקמפיינים של "צלול", דליה טל, אמרה: "יש פה פגיעה מתמשכת באיכות חייהם של אזרחים. לא רק אלה שגרים ליד הנחל אלא כל מי שהירקון עבורו הוא אתר נופש וספורט לאחר שהירקון נאסר לשיט. זה אחד מאתרי הטבע הבודדים במטרופולין תל אביב ומאות אלפים סובלים מהזיהום. זה מחזיר אותנו 30 שנה אחורה. הושקע כל כך הרבה כסף בשיקום הנחל וכעת הפרויקט הזה נפגע קשות. מדובר בבזבוז אדיר של משאבי ציבור. הפגיעה בציבור היא כפולה ומכופלת". יש לציין כי לאחרונה הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד האחראים לזיהום, "צלול" ביקשו לקחת חלק בה. "הגיע הזמן שזה יהיה לקח למשרדי הממשלה והרשויות, שילמדו שהזרמת שפכים לא תעבור על סדר היום".

הצטברות של יתושים במים המזוהמים(עמותת צלול)

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "אנו רואים בחומרה את הזרמות השפכים הגולמיים על ידי איגוד ערים דרום שרון מזרחי, וזאת למרות מספר התראות שנשלחו בנושא לאיגוד ולמנהליו. נוכח זאת, המשרד מפעיל את מלוא סמכויותיו, לרבות מתן קנסות וזימון לשימוע מידי של מנהלי האיגוד. השימוע היה מתוכנן להתקיים ב-15 במאי, אלא שנציגי האיגוד בחרו להודיע שאין בכוונתם להגיע לשימוע בשל לוח הזמנים הקצר שהציב המשרד לטענתם - ואכן לא התייצבו.

"הזיהום הקשה והחמור לנחל הירקון נגרם עקב הזרמות שפכים גולמיים ממערכת השפכים שבניהול האיגוד. מדובר בנושא סביבתי חמור: ההחלטה החד צדדית של האיגוד לבצע הזרמות שפכים גולמיים לרשות הרבים ולנחל הירקון, אשר החשיבות בשיקומו ובשמירה על ניקיונו ידועה אף לאיגוד היטב. מעולם, ובשום שלב, האיגוד לא קיבל היתר או אישור מגורם במשרד להגנת הסביבה לפיו הוא רשאי להזרים ללא היתר או ללא צו הרשאה אף לא טיפת מים מינרלים אחת, לא כל שכן שפכים גולמיים. מטרת השימוע, כמטרת ההליך המנהלי הכולל, היא בראש ובראשונה להביא להסדרת המפגע. בשל חשיבות הנושא וחומרתו ומאחר וההזרמות נמשכות גם ברגעים אלו ובעוצמה רבה, המשרד חייב את האיגוד להעביר את טענותיו בכתב עד ה-18 במאי. המשרד בוחן את אופן המשך הפעלת הסמכויות כנגד האחראים לזיהום, לרבות האפשרות של העברת הנושא לחקירה פלילית של המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה".

שפכים ממתקן הטיהור(צילום: עמותת צלול)

ראש עיריית ת"א, רון חולדאי. "איפה הוא?"(צילום: אבי מועלם)

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין. אין אכיפה(צילום: אוהד צויגנברג)

מרשות נחל הירקון נמסר: "אנו פועלים ככל האפשר כדי להקטין את הנזקים התברואתיים והאקולוגיים לאורך הנחל. כרגע הבעיה האקוטית היא זרימה של שפכים גולמיים, כתוצאה מבעיה בקו ההולכה של השפכים אל מט"ש דרום שרון מזרחי ועל מנת לקבל לוח זמנים בשאלה מתי זה יפסק יש לפנות לאיגוד ערים דרום שרון מזרחי. לצד זה קיימת הזרימה הידועה והמתמשכת של מי קולחין באיכות ירודה ממתקן טיהור שפכים דרום שרון מזרחי. הירקון הוא מערכת פתוחה החשופה לכל מה שקורה בגבולותיה. המצב של מט"ש דרום שרון מזרחי, הוא מצב מתמשך שייפתר רק אחרי שהמט"ש החדש יתחיל לעבוד".

איגוד ערים דרום השרון המזרחי: "היקף עצום של שפכים שמקורם מהרשות הפלסטינית"

מאיגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיית משרדי הממשלה מטפל כיום מתקן טיהור השפכים בכמות שפכים הגדולה פי ארבעה מכמות השפכים להם תוכנן מלכתחילה. בשל ההיקף העצום של השפכים המועברים למתקן הטיהור שמקורן בין היתר מהרשות הפלסטינית, מהעיר קלקיליה, וכן בשל הרכב השפכים מרשויות אלה שאינן מבצעות הליך קדם טיפול במידה הראויה, נגרמו סתימות בקו ההולכה הדרומי המוביל למתקן הטיהור וכושר ההולכה קטן בשיעור של 50%-60%.

"בהתאם לדרישת המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, מבצע האיגוד בימים אלה ניקוי ושטיפה של קו ההולכה הדרומי, וזאת כחלק מתנאי צו ההרשאה לביצוע הגלשת קולחין. עבודות הניקוי מתבצעות במקטעים. היקף השפכים הזורמים למט"ש מחייב לצמצם לעיתים את הקליטה במתקן על מנת למנוע את הצפתו כפועל יוצא פגיעה קשה בעבודות השדרוג. האיגוד פועל בצורה נמרצת על מנת לצמצם את הנזקים ולזרז את השלמת עבודות הניקיון כך שיאפשרו את השלמת עבודות השדרוג במועדן. העבודות לשדרוג המט"ש, המתבצעות כיום בהשקעה של כ-130 מיליון שקל, צפויות להסתיים במהלך 2017. נציבות המים אישרה ביצוע הגלשה המתחייבת מעודפי הקולחין המגיעים למתקן הטיהור".