שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    להוציא את המדינה מהצלחת
    הדרך היחידה לשנות מן היסוד את מערך הכשרות ולתת לצרכני הכשרות שירותי כשרות אפקטיביים, יעילים ואמינים יותר, היא לסגור את מערך הכשרות הקיים ולהפריט את שוק הכשרות

    מאז קום המדינה, שוק הכשרות נשלט על ידי מונופול הרבנות הראשית. אבל נראה שימיו של המונופול הזה ספורים. דו"ח המבקר שהתפרסם אתמול (יום ג'), והמחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שצפוי להתפרסם בקרוב, מוכיחים שמערך הכשרות הקיים לקוי מן היסוד. הפתרון הראוי למתן כשרות בישראל הוא להוציא את המדינה מהצלחת, או במילים אחרות, לשבור את מונופול הרבנות הראשית ולהפריט את שוק הכשרות.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    ה"דיל" של סיום הסכסוך

    מה עוד צריך לקרות?

    משטר ונשיא חדשים בצרפת

     

    נתחיל בנתוני היסוד: על פי סקרים שונים, כ-70% מהיהודים בישראל צורכים אוכל כשר. הביקוש מביא לכך שלרוב מוצרי המזון כמו גם לרבות מהמסעדות ועסקי המזון האחרים, יש תעודת הכשר. הבעיה היא שכדי לכתוב על מוצר שהוא כשר, חייבים כשרות של הרב המקומי לצד כשרות פרטית כמו זו של בד"צ, פשוט כי רבים מאוד לא סומכים על כשרות של הרבנות. המשמעות היא עלות עודפת בסך של כ-600 מיליון שקלים לשנה המושתת בסופו של דבר עלינו הצרכנים ומוצרים שעליהם מוטבעות לעיתים 4 ו-5 חותמות כשרות.

     

    רמת הכשרות שהרבנות הראשית מציעה נמוכה, והליקויים הרבים במערך הכשרות מעלים ספק ממשי בשאלת כשרותו של מזון שנמצא תחת השגחתה. כך, במערך הקיים של הרבנות אין סטנדרטים אחדים בשאלה מה כשר ורב הישר בעיניו יעשה. בנוסף, הרבנים והמשגיחים לא מוכשרים דיים מבחינה מקצועית כדי למלא את תפקידם, הפיקוח על פעולת המשגיחים ורמת המחויבות של חלק מהם נמוכה עד כי אינם ממלאים את תפקידם וקיימת זיקה בעייתית בין המשגיח ובית העסק המושגח שמשלם בחלק מהמקרים את משכורתו.

     

    למרות ביקורת מפורשת של בית המשפט העליון ודו"חות חוזרים ונשנים של מבקר המדינה, שמצביעים על ליקויים דומים במשך עשרות שנים, הרבנות הראשית לא מחמיצה הזדמנות להחמיץ הזדמנויות. לאחרונה פרסמה ועדה שהקים הרב לאו, המלצות לשיפור מערך הכשרות שהן ברובן, במקרה הטוב, תיקונים קוסמטיים דלים שאין בהם לשפר את המצב הקיים באופן מהותי.

     

    זו העת לשבור את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית לישראל. הדרך היחידה לשנות מן היסוד את מערך הכשרות ולתת לצרכני הכשרות שירותי כשרות אפקטיביים, יעילים ואמינים יותר, היא לסגור את מערך הכשרות הקיים ולהפריט את שוק הכשרות. כך, במקום שהמדינה, באמצעות הרבנות הראשית, תקבע מה כשר ומה לא, יעשו זאת ארגוני כשרות פרטיים, כל אחד לפי תפיסתו הדתית, וצרכני הכשרות יבחרו איזו רמת כשרות הם רוצים לצרוך. ארגונים אלו יחויבו להתנהלות שקופה ותקינה ורשות שתפעל במסגרת משרד הכלכלה, תפקח על התנהלותם. עם זאת, הרשות, או כל גורם מדינתי אחר, לא יהיו מוסמכים לעסוק בשאלה הדתית של מה כשר ומה לא, ואיזו שיטה בפסיקה ההלכה תקפה יותר. מודל דומה עובד בהצלחה לא מבוטלת בשוק כשרות גדול אחר-בארצות הברית. ושם, גם בלי שהמדינה תתערב, יש מענה של ארגונים פרטיים לשומרי הכשרות.

     

     

    איני תומך בהפרדה מלאה בין דת ומדינה. ובכל זאת, את שוק הכשרות צריך להפריט. אין סיבה שהמדינה תחליט, באמצעות הרבנות הראשית, מה יחשב כשר ומה לא והראיה לכך היא שהאזרחים לא מאמינים לכך וצורכים כשרות של בד"צים פרטיים בנוסף לכשרות המחייבת של הרבנות. לשאלה אם מה שצרכן כשרות אוכל יש כשרות מחמירה יותר או פחות אין השפעה על דמותה היהודית של המדינה אלא רק על עולמו הדתי של צרכן הכשרות.

     

    לכן, לאחר כמעט 70 שנים שבן למדינה מונופול על הכשרות, בהם הוכח מעבר לכל ספק כי המדינה כושלת ביכולתה לתת בהצלחה שירות זה, הגיע הזמן להוציא את המדינה מהצלחת של כולנו.

     

    הכותב הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה, במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה למשפטים במרכז האקדמי 'פרס'.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "להוציא את המדינה מהצלחת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים