אחים רבו על המשק - השופטת בחרה "ברע במיעוטו"

בני זוג בעלי שטח במושב הלכו לעולמם מבלי למנות "בן ממשיך". קרב הירושה בין בנם לבתם הגיע לבית המשפט, שבחר להעביר את המשק לאחות

עו"ד מירב בלאישפורסם: 22.05.17 , 17:59

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע לאחרונה במחלוקת בין אח לאחות, שכל אחד מהם ביקש לקבל לידיו את המשק במושב שהיה בבעלות הוריהם לפני שהלכו לעולמם. השופטת שפרה גליק קבעה שהנכס יעבור לבעלות האחות, בין השאר משום שהיא הציעה לפצות את שלושת אחיה האחרים, שלא היו מעורבים בסכסוך.

ההורים החזיקו במשק במושב כחוכרים של מינהל מקרקעי ישראל, ולפני מותם לא מינו "בן ממשיך". על המשק חל ההסכם "הדו צדדי" בין המינהל לבין המושב, שלפיו זכויות ההורים היו לשימוש אישי ולכן הן לא נכללו בעיזבונם ולא עברו בירושה לילדיהם. על פי ההסכם, כשהורים ליותר מילד אחד הולכים לעולמם, זכויות השימוש עוברות לזה ש"מוכן ומסוגל לקיים את המשק", ובאין הסכמה בין הילדים - יכריע בכך בית המשפט.

תביעה

קנתה חווה לבן זוגה – ודרשה אותה כשנפרדו

עו"ד יוסף משעל

עולה מצרפת נשבתה בקסמו של ישראלי ורכשה עבורו קרקע לצורך הגשמת חלום: הקמת חווה. כשהרומנטיקה פגה הסתכסכו השניים בשאלת הבעלות

קנתה חווה לבן זוגה – ודרשה אותה כשנפרדו

במקרה זה הביעו שניים לחמשת ילדיהם רצון לקיים את המשק, שלושת האחים האחרים תמכו באח מול האחות. מאחר שלא הייתה הסכמה הגיש כל אחד מהשניים בקשה לבית המשפט להצהיר שהוא המתאים ביותר.

השופטת שפרה גליק הבהירה שהפסיקה קבעה כמה מבחנים לצורך הכרעה בשאלה מי מהילדים מוכן ומסוגל לקיים את המשק, מתוך ראייה שכיום אין עדיפות לשיקול החקלאי, שכן הפוטנציאל הנדל"ני של המקום, על איכות החיים שהוא מציע, עולה על זה החקלאי. בין השיקולים היא מנתה את רצון ההורים, השקעות כספיות מצד אחד הצדדים, שיקולים כלכליים ושיקולי צדק ותום לב.

על פי השופטת, ניכר שלהורים לא הייתה העדפה מובהקת ביחס לאחד מהילדים, ובכל מקרה הם נטו תדיר לשנות את דעתם. לדבריה, מלכתחילה הם רצו שבנם הבכור יקבל את המשק, אך משהוא בחר להתיישב בארה"ב, הם לא הביעו עמדה אחרת ורק ביקשו באופן כללי שרכושם יתחלק בין הילדים שווה בשווה.

בנוגע לשיקול ההשקעה הכספית ציינה השופטת גליק שאמנם נראה שהאח השקיע כספים רבים בתחזוקת המבנים במשק, אך מנגד הוא גבה דמי שכירות ו"הרוויח" מכך. במקביל, נראה שגם האחות השקיעה בבניית היסודות והשלד של אחד המבנים במשק, כך שגם בהיבט זה אין יתרון למי מהם.

השיקול שהכריע בסופו של דבר את הכף היה התנהלות הצדדים: האח, נקבע, התנהל בכוחניות בלתי סבירה, ואף התפרץ מספר פעמים כלפי בית המשפט. כמו כן, מדובר באדם כבד ראייה וכבד שמיעה שנמצא במצב בריאותי ונפשי לא טוב. בנוסף, הוא ואחיו שתמכו בו, יצרו "קואליציה כלכלית" נגד האחות וביקשו למדר אותה מההכנסות מהמשק.

בסיכומו של דבר קבעה השופטת גליק שאף שלשני הצדדים אין יתרון יחסי על פני רעהו, בחירת האחות היא "הרע במיעוטו". היא הוסיפה שהאחות, בניגוד לאח, הציעה פיצוי ליתר האחים והדבר מהווה סיבה נוספת להעדיף אותה.

לפיכך נקבע שהאחות היא "המוכנה ומסוגלת" לקיים את המשק וזכות השימוש תעבור אליה, בכפוף לכך שתעביר לכל אחד מהאחים 20% משוויו. השופטת הביעה תקווה שהדבר ישכין בסופו של יום שלום במשפחה המסוכסכת.