שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כן להסכם. הבחירה החכמה של האיראנים
    המנהיג העליון חמינאי נזהר שלא לחזור על הטעות של 2009 ונמנע מהתערבות משמעותית בתוצאות הבחירות לנשיאות מתוך הבנה שהדבר עשוי לעלות למשטר בנפילתו. אז האיראנים קיבלו לכהונה נוספת את הנשיא רוחאני שהביא הסכם גרעין והסרה של הסנקציות, והמשטר מקבל שקט ברחובות

    העם נוטה באופן בולט למועמדים הרפורמיסטים. רוחאני על רקע תמונת המנהיג העליון חמינאי (צילום: AFP)
    העם נוטה באופן בולט למועמדים הרפורמיסטים. רוחאני על רקע תמונת המנהיג העליון חמינאי(צילום: AFP)

     

    בחירתו של נשיא איראן ד"ר חסן רוחאני לקדנציה שנייה הייתה צפוייה ואינה בחזקת הפתעה. לפחות במהלך 30 השנים האחרונות, העם האיראני הוכיח כי מבין המועמדים הספורים שמועצת שומרי החוקה מאשרת את התמודדותם בבחירות, העם נוטה באופן בולט לעבר המועמדים הרפורמיסטים. מבחינה זו, ממשיך רוב העם האיראני להראות למשטר מהי המגמה שבה הוא מעוניין: רפורמה, פתיחות רבה יותר - בתוך איראן וכלפי העולם, וכמובן שיפור במצב הכלכלי, כיבוד זכויות אדם, מלחמה בשחיתות וכיוצא בזה.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    לא מקרי הוא שאלה היו חלק מהסיסמאות שפרחו ופורחים במערכות הבחירות, וגם אם אין התקדמות ממשית בתחומים אלה, אין לעם ברירה אלא להמשיך לבחור באותם מועמדים שעל הנייר לפחות סיסמאותיהם קולעות יותר למאווייהם של חלק הארי של העם האיראני.

     

    תומכי רוחאני חוגגים ברחובות טהרן (צילום: רויטרס)
    תומכי רוחאני חוגגים ברחובות טהרן(צילום: רויטרס)
    כעת נשאלת השאלה, מדוע אם כן, למוד ניסיון העבר, העמיד המנהיג הרוחני העליון עלי חמינאי, ראש הפלג השמרני, מול הנשיא הרפורמיסטי המכהן רוחאני את איברהים ראיסי? איש הדת השמרן ראיסי נחשב למועמד לא מוכר, בעל רקורד במנגנוני מערכת המשפט האיראנית הידועה לשמצה, שמאז מרס השנה גם עומד בראש הקרן העשירה ביותר באיראן, הלוא היא קרן על שם האימאם רזא במשהד, שנכסיה נאמדים בכ-210 מיליארד דולר והכנסותיה השנתיות נאמדות בכ-12 מיליארד דולר, ובדומה לשאר הקרנות באיראן היא אינה משלמת מסים.

     

    למה ראיסי?

    לשאלה מדוע נבחר ראיסי להתמודד על נשיאות איראן שני הסברים אפשריים. הסבר אפשרי אחד הוא כי המשטר היה מעוניין בבחירתו של רוחאני מלכתחילה. מדוע? כי רוחאני וממשלתו הם אלה שהביאו להסרת הסנקציות הבינלאומיות הכואבות על איראן, סנקציות שהמשכן היה עלול לעורר מחאה המונית נוספת, בהיקפים של מהומות 2009 ואולי אף יותר מכך. מדובר בהישג מרשים לכל הדעות לדיפלומטיה האיראנית בניצוחו של שר החוץ בממשלת רוחאני, מוחמד ג'וואד זריף.

     

    גם לאחר הסרת הסנקציות, ובנסיבות של המזרח התיכון הנוכחי, כשאיראן מעורבת בסוריה, תימן ועיראק, ובמיוחד בעקבות בחירתו של נשיא תוקפני יותר בארצות הברית כדונלד טראמפ, ועוד לפני שהעסקות הגדולות יצאו לפועל והשלכותיהן פנימה בהקשר לשיפור המצב הכלכלי הורגשו, נראה כי אינטרס המשטר בטהרן הוא בהמשך כהונת ממשלת רוחאני. כך, מודעים לנטיות העם לכיוון של מועמד רפורמיסטי, הפלג השמרני העמיד מול הנשיא המכהן דמות אפורה ושמרנית כראיסי, מתוך הבנה כי אין לו סיכוי לסכן את רוחאני.

     

     (צילום: Gettyimages)
    (צילום: Gettyimages)
    אל מול הסבר זה, עולה הסבר אחר מדוע בחר המשטר בחר להעמיד את ראיסי מול רוחאני. הסבר זה מתקשר למצב בריאותו המידרדר של המנהיג חמינאי ולאפשרות שימות בקרוב, יש האומרים כי עוד טרם סיום השנה הנוכחית. העידן שאחרי חמינאי מדאיג את חברי הפלג השמרני במשטר. מבחינתם, ללא חמינאי, נשיא רפורמיסטי בשלטון עלול ליצור סחף חזק יותר לעבר הרפורמיסטים, מה שיכול לסכן לא רק את השליטה של השמרנים על מרכזי הכוח באיראן, אלא אף להביא להתפתחות שתוביל לשינוי המשטר.

     

    לא רצו שידור חוזר של התפרקות ברית המועצות

    אחרי הכול, הדוגמה של מעצמת העל השכנה לשעבר ברית המועצות עדיין חיה וערה בתודעתם של ראשי המשטר באיראן. גם בברית המועצות הנפילה של המשטר הקומוניסטי עם הפרסטרויקה, הלוא היא שרשרת הרפורמות של הנשיא מיכאיל גורבצ'וב, שבעקבותיה התפרקה ברית המועצות, ותופעת הדומינו הזו לא פסחה גם על כל הגוש הקומוניסטי לשעבר. לכן, במצב דברים זה, נשיא שמרני כראיסי יכול היה למנוע סחף כזה.

     

    ברם כאן עולה שאלה אחרת: אם חמינאי ותומכיו השמרנים רצו בבחירת ראיסי לנשיאות, אז מדוע הם לא זייפו את תוצאות הבחירות, כפי שעשו ב-2009, כשבניגוד לכל הציפיות והתחזיות, נבחר מחמוד אחמדינג'אד לכהונה שנייה על פני המועמד הרפורמיסטי מיר חוסיין מוסאווי הפופולרי? את התשובה לשאלה זו יש לראות בדבריו של אחד מבכירי המשטר לאחר דיכוי המהומות של 2009. הוא טען כי מהומות אלה סיכנו את המשטר יותר משסיכנה אותו מלחמת איראן-עיראק.

     

     (צילום: Gettyimages)
    (צילום: Gettyimages)

    מועמד שמרן ולא מוכר. ראיסי (צילום: רויטרס)
    מועמד שמרן ולא מוכר. ראיסי(צילום: רויטרס)

    מדברים אלה ניתן להבין כי המשטר האיראני נזהר מאוד שלא לחזור על הטעות של 2009 ולהימנע מהתערבות משמעותית בתוצאות הבחירות וזאת מתוך הבנה כי ייתכן וזה יעלה לו בנפילתו.

     

    לא נראה כי נראה שינוי משמעותי באיראן גם בקדנצייה השנייה של רוחאני כנשיא. האתגר של רוחאני יהיה בעיקר במה שמדאיג יותר מכל את העם באיראן, קרי: המצב הכלכלי. לכן, משימתו של רוחאני בארבע השנים הבאות תהיה להביא לחתימה על עסקאות גדולות עם חברות זרות כדי להביא תעסוקה רבה יותר לאיראנים. כמו כן, הוא יצטרך לנסות להביא לרגיעה מסוימת של הלחצים על האזרח הקטן תוך זהירות רבה שלא לעורר את כעסם של השמרנים, ובמיוחד של מפקדי משמרות המהפכה.

     

    באבטחת האינטרס האיראני בהסדרים שעלולים להיות בזירות הסורי, העיראקי והתימני, יבקש רוחאני לנסות להראות לשמרנים כי בכוח הדיפלומטי ניתן אולי להשיג הישגים נוספים, ואולי טובים יותר, לאיראן מאשר בכוח הזרוע, כפי שעשה עם הסכם הגרעין.

     

    ד"ר סולי שאהוור הוא ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, אוניברסיטת חיפה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כן להסכם. הבחירה החכמה של האיראנים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים