שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סופו של מנהיג
    בבחירות באיראן רשם חסן רוחאני ניצחון גדול, המהווה הפסד גדול למנהיג עלי חמינאי

    הבחירות ביום שישי האחרון באיראן לא היו בחירות על תפקיד הנשיא בלבד. זה היה מאבק על ההנהגה האיראנית בכלל ועל עתידו של המשטר בטהרן. אחוזי ההצבעה הגבוהים שנרשמו בבחירות, מוצגים על ידי תומכי המשטר כתמיכה של הציבור האיראני במערכת הפוליטית במדינה.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    בגרות היסטורית במתמטיקה

    איפה נמצאים שומרי הסף?

    תבוסתה של צרפת

    להוציא את המדינה מהצלחת

     

    תומכיו של חסן רוחאני מציגים זאת כהבעת אמון גדולה במדיניות שלו. אך בהפוך על הפוך, נראה כי המצביעים האיראנים הגיעו לקלפיות קודם כל בכדי להצביע נגד המנהיג עלי חמינאי שמוביל את המשטר ב-28 השנים האחרונות. זו הייתה הצבעת מחאה נגד חמינאי ומשמרות המהפכה והאיש בו תמכו בבחירות, אבראהים ראיסי.

     

    מערכת הבחירות הזו הייתה אולי המבחן הפוליטי המשמעותי ביותר עבור חמינאי מאז 1989. המנהיג, בן 78, כבר יודע שיכול להיות שאלו הבחירות האחרונות שהוא יראה בחייו ומבין שיכולה להיות לכך השפעה גם על מי יירש אותו בבוא היום. יש לזכור שחמינאי עצמו נבחר לתפקיד המנהיג כאשר שימש כנשיא - מה שמשאיר פתח לרוחאני, שהוא גם איש דת, לרשת אותו. בתוך תעמולת הבחירות הזו, ניתן היה לראות עד כמה עמדותיהם רחוקים זה מזה. לפיכך, פניו נראה שחמנהאי לא מעוניין באופציה הזו ומעדיף יורש אחר.

     

    ראיסי, שמוזכר גם הוא כיורש פוטנציאלי, זכה לתמיכה רחבה של הממסד הדתי באיראן ושל משמרות המהפכה. אך חשוב עוד יותר, הוא זכה לגיבוי של המנהיג בהופעותיו הציבוריות בשבועות האחרונים כשביקר שוב ושוב את המדיניות של הנשיא המכהן. לדוגמה, הוא הצהיר כי איראן צריכה להמשיך ולהשקיע בפיתוח הטילים שלה, זאת לאחר שרוחאני הבטיח לצמצם את תקציב הפרויקט. בהופעה אחרת חמינאי מתח ביקורת על "כניעת" הממשלה בפני הלחצים האמריקנים, וזאת לאחר שרוחאני הצהיר כי הוא יקיים שיחות ישירות עם ממשל טראמפ. כך גם בהתייחסות למתרחש בסוריה ולתמיכה במשטר אסד.

     

    החשש הגדול של רוחאני ואנשיו היה זיוף תוצאות הבחירות על ידי השמרנים. דבר זה בא לידי ביטוי במאבק בין מועצת שומרי החוקה, שנחשבים כאנשיו של חמינאי, ובין שר הפנים שמונה על ידי הנשיא לפקח על הבחירות. אך ככל הנראה שטראומת המחאה הציבורית בשנת 2009 לאחר ניצחונו של מחמוד אחמדינג'אד לקדנציה שנייה כנשיא, מנעה הפעם את "ההתערבות" של משמרות המהפכה ואנשיו של חמינאי בתוצאות הבחירות. הוא לא רצה לתת לאופוזיציה סיבה להוציא את מתנגדי המשטר לרחובות פעם נוספת ולסכן את מעמדו. זוהי עדות נוספת לחולשתו של המנהיג.

     

    רוחאני הצהיר בכנס הפוליטי האחרון שלו בשבוע שעבר כי הבחירות הללו לא יכריעו את ארבע השנים הקרובות של איראן, אלא את עתידה בכלל. והוא צדק. האיש שניצח בבחירות הללו - רוחאני הצליח להיות האיש הראשון שניצח את המנהיג. אולי יום אחד הוא בעצמו יהיה זה שישב על כיסא המנהיג. בכל אופן, מעתה חמינאי לא יהיה האיש היחיד שיקבע מה יהיה עתידה של איראן.

     

    דוד שאין, יו"ר צעירי הליכוד ומתמחה בנושא האיראני

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "סופו של מנהיג"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים