שתף קטע נבחר

אריה מליניאק

שכחתם את המאמנים / מליניאק

כשכולם היו עסוקים במעמד המאמן ובבלגן במכבי תל אביב – קטש, גורקה, שמיר, אלפסי, רחימי, טפירו ובית־הלחמי עשו עונה טובה

 

מרוב דאגה ל"מעמד המאמן", נשכחו המאמנים. תשומת הלב הייתה ממוקדת בזובור שעשתה מכבי תל אביב למאמניה, אבל באותו זמן רוב מאמני הליגה נהנו ממעמד איתן ועשו עבודה מצוינת.

 

אחרי עונה של בלגן עם מיקי דורסמן, דן שמיר קיבל סביבת עבודה שקטה משלמה אייזיק והשיג שיא ניצחונות בחולון. עודד קטש התחיל מכלום וסיים את העונה הרגילה במקום השני. מיקי גורקה קידם את כרם משעור וניצח שלוש פעמים את מכבי ת"א. אריק אלפסי העמיד את נהריה בחזרה על הרגליים, עופר רחימי ומאיר טפירו עשו עונה ראשונה מצוינת כמאמנים ראשיים. אפילו לאלעד חסין, שהשיג עם קריית־גת ניצחונות אחרי שהקבוצה ירדה, מגיעות מחמאות.

 

הפועל ירושלים, למרות שכשלה בליגה, נתנה לסימונה פיאניג'אני יד חופשית, אפילו כשהייתה אפשרות שהקבוצה לא תיכנס לפלייאוף. ייחוס הכישלון בליגה לפוקוס שירושלים שמה על אירופה יעמוד עכשיו למבחן. נראה מה המאמן האיטלקי יעשה בפלייאוף.

 

שתי אכזבות העונה פיטרו מאמנים. הפועל ת"א נכנסה לסחרור אחרי הפיטורים של שרון אברהמי, שנשאר בתפקיד למרות שההנהלה לא האמינה בו, לאחר סדרה מצוינת מול ירושלים בסוף העונה שעברה. מכבי ת"א שברה העונה את שיאי השפל וההשפלה, ממינוי ארז אדלשטיין ברוב של 3 נגד 2, ופיטורים אחרי שני משחקי יורוליג, ועד החתמת אריק שיבק לשלושה שבועות.

 

כשמאבדים את הבושה, לבור אין תחתית.

 

פיאניג'אני. קיבל יד חופשית (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
פיאניג'אני. קיבל יד חופשית(צילום: אבי רוקח)

 

מאמן העונה: בית הלחמי

בישראל מקובל שהשחקן המצטיין במשחק (MVP) נבחר מהקבוצה המנצחת. מאמן העונה, על פי אותו היגיון עקום, הוא מאמן האלופה. אריק שיבק לקח את ראשל"צ ממקום שישי לאליפות ונבחר, בצדק, למאמן עונת 2015/16. אבל אם מאמן שלוקח אליפות עם קבוצה של 100 מיליון שקל הוא מאמן העונה, את זהותו קובע שמעון מזרחי לפני תחילת העונה.

 

למרות שגלבוע/גליל לא נכנסה לפלייאוף, מאמן העונה שלי הוא אריאל בית הלחמי. מאמן נמדד במה שהוא עשה בחומר שעמד לרשותו, ולכן התוצאות אינן חזות הכל. בית הלחמי הוא מאמן יסודי, צנוע, איש מקצוע. למה הוא מאמן בקבוצות קטנות? כי קבוצות "גדולות" מעדיפות לשלם מאות אלפי שקלים למאמן בעל שם, או כמאמר הגשש החיוור: "זה זול מדי בשביל מתנה".

 

בית הלחמי. יסודי וצנוע (צילום: זהר שחר) (צילום: זהר שחר)
בית הלחמי. יסודי וצנוע(צילום: זהר שחר)

 

בעל קבוצה שמחתים מאמן "גדול" מטיל את האחריות על המאמן. מי שמחתים מאמן "לא ממותג" לוקח את האחריות על עצמו. כשההנהלה עומדת מאחורי מאמן, ולא עם אקדח, הוא מסוגל להוציא מהשחקנים 150 אחוז - זה מה שמביא הצלחות. בשביל ששחקן ילחץ על כל המגרש ויזנק על כדורים אבודים הוא צריך לדעת שמי שנותן לו הוראות לא יעוף הביתה אם הקבוצה תפסיד.

 

שליטה בקצב המשחק זה מפתח חשוב. בשביל לשלוט בקצב צריך לגרום ליריב לעשות דברים שהוא לא רוצה לעשות. מאמן שלוקח סיכונים לוקח את האחריות על עצמו, לכן מאמנים לא מעטים משחקים בונקר ומתפללים שהקלעים יחטיאו ויאבדו ביטחון. "לשחק על אחוזי קליעה" זו אסטרטגיה לגיטימית אבל נפסדת, שלפעמים עובדת. כדי לקחת את הקופה, צריך לקחת סיכונים.

 

גלבוע/גליל. שחקנים שלא היה להם ביקוש בקיץ (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
גלבוע/גליל. שחקנים שלא היה להם ביקוש בקיץ(צילום: עוז מועלם)

 

גלבוע/גליל נחשבה ליורדת פוטנציאלית, ונשענה על שחקנים שבפגרה לא היו עליהם קופצים רבים: יחזקאל סקוורר, חואקין שוכמן, עמית ביר־כץ וזיו בן־צבי. ג'ייסון סיגרס הוגדר כזר לא רע ללאומית, והפך לשחקן קלאץ' בליגת העל. בית הלחמי פגע בול בזרים והפך את גלבוע לאימת הליגה. קבוצות איבדו את החשק לשחק בדרך לגן־נר. האם אריאל בית הלחמי היה מצליח גם במכבי ת"א? כנראה שלא. לא כל מה שעובד נגדך יעבוד גם אצלך.

 

כדי שמועמדת לירידה תנצח שלוש פעמים את מכבי ת"א ופעמיים את ירושלים, צריך לתת למאמן לעבוד.

 

קחו למשל את אוברדוביץ' וספאירופולוס

לגמר היורוליג הגיעו שתי קבוצות שנותנות למאמנים לעבוד. לגבי ז'ליקו אוברדוביץ' זה ברור. אבל אולימפיאקוס? מועדון שהיה חסר סבלנות למאמנים כשתקציבו ירד נתן גיבוי ליאניס ספאירופולוס, שהיה עוזרם של פיני גרשון וצביקה שרף. איך אני יודע שנותנים לו ביטחון? בחצי הגמר נגד צסק"א מוסקבה הוא הושיב את וסיליס ספאנוליס למנוחה במאני טיים. כשספאנוליס חזר ברבע הרביעי הוא הכריע את המשחק עם עשר נקודות רצופות.

 

אוברדוביץ'. השנה שלו (צילום: EPA) (צילום: EPA)
אוברדוביץ'. השנה שלו(צילום: EPA)

 

מעטים זוכרים שבשנה הראשונה שלו בפנרבחצ'ה אוברדוביץ' לא נכנס אפילו לטופ־16, בשנה השנייה נכשל בחצי הגמר, בשלישית הפסיד בגמר, ורק השנה לקח את כל הקופה. זה עלה הרבה כסף, אבל לא ראיתי את בעלי פנר יושבים סביבו על הספסל.

 

דייויד פדרמן, שמעון מזרחי וניקולה וויצ'יץ' היו בפיינל־פור באיסטנבול. היורוליג הפכה לליגה של 16 קבוצות ששיחקו 30 משחקים. צסק"א מוסקבה וריאל מדריד סיימו ראשונות ועפו בחצי הגמר. שמעתם מפדרמן ומזרחי מילת ביקורת על השיטה או איומי פרישה?

 

הפיינל־פור, שמכבי ת"א והפועל ירושלים הכריזו עליו מלחמת חורמה, אולי יציל אותן השנה.

 

נותנים לך, תיקח

33 מחזורים עבדה הפועל חולון בשביל לסיים את העונה במקום הראשון. הבונוס שהיא קיבלה היה זכות לבחור את האולם בו ייערך הפיינל־פור – בין יד אליהו לארנה בירושלים, ויתרון ביתיות מול חיפה. למה חולון צריכה לבחור ביד אליהו כאשר יש לה אולם שמכיל 5,500 מקומות? כמו שחולון שיחקה נגד חיפה לא בטוח שתגיע לפיינל־פור. אבל למה שלא תארח?

 

שחקני חולון. משחק מספר 1 לפנתיאון (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
שחקני חולון. משחק מספר 1 לפנתיאון(צילום: עוז מועלם)

 

משחק מספר 1 היה פלייאוף לפנתיאון. לחיפה היה כמה פעמים את המשחק ביד. חולון נתנה, אבל צריך לדעת לקחת. בינינו, בין מקום ראשון לשמיני - אין הבדל. בקו האחורי של חיפה משחקים גרגורי וארגס, ג'ון דיברתולומיאו ואורלנדו מנדז־ולדז - לא פחות טוב משום קו אחורי בליגה.

 

לאיזו קבוצה יש צמד ישראלים יותר טוב מעוז בלייזר ועמית שמחון? שמחון,

אחד השחקנים הפחות מוערכים בליגה, קלע העונה 14 נקודות, לקח 4.3 ריבאונדים ומסר 1.9 אסיסטים. בהארכות נגד חולון החזיק את חיפה כמעט לבד (22 נקודות). בלייזר ושמחון עשו יחד 40 נקודות, 14 ריבאונדים ו־5 אסיסטים. בליגה עם חוק רוסי הם נכס עצום.

 

כדורסל של גארדים הוא מרתק. כשטרל הולוויי הגיע לחולון העמיסו עליו חתיכת יציקה – להחליף את קאליף וואייט הפצוע. אתמול הוא ניצח את חיפה כמעט לבד. מהלך הגנתי מעניין של דן שמיר, שהדביק את ג'יימס בל (1.96 מ') על ורגאס (1.80 מ'), ניטרל את הגוף של חיפה מהמוח.

 

סוף מאי, והסיפור רק מתחיל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד גרשגורן
עודד קטש
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים