שתף קטע נבחר

הספורט ב-67': השבתת הליגות ועזיבת המאמנים מהגוש המזרחי

המצב המתוח בארץ בתקופת מלחמת ששת הימים קיבל ביטוי בהפסקת משחקי הליגות בכל הענפים. הכל על העונה הכפולה בכדורגל, הנזקים שנגרמו לקבוצות והתופעות ההזויות שנוצרו בשטחים לאחר הקרבות

הספורט הישראלי לא נותר מנותק מהמצב המתוח ששרר בארץ בתקופת מלחמת ששת הימים וגרם לשיתוקו המוחלט. ב-30 במאי, שבוע לפני פרוץ המלחמה, הודיעה ההתאחדות לכדורגל על דחיית כל המשחקים עד להודעה חדשה.

 

החלטה דומה התקבלה גם לגבי הפעילות ברוב יתר ענפי הספורט, אבל משחקי הליגה לנוער ונערים בכדורגל נערכו כרגיל. במקביל מסרה נבחרת הכדוריד של דנמרק הודעה על דחיית בואה לישראל וגם כדורסלני נבחרת רומניה, שהיו אמורים להגיע לטורניר ידידות, ביטלו את בואם.

 

 (ארכיון ידיעות אחרונות) (ארכיון ידיעות אחרונות)
(ארכיון ידיעות אחרונות)

 

ההרגשה ש"כל העולם נגדנו" לא פסחה על העיתונות הישראלית, שסיקרה את הליגיונרים בחו"ל. על דוד פרימו ושמעון כהן, ששיחקו בבולטימור מליגת הכדורגל הצפון אמריקנית נכתב יום לפני פרוץ המלחמה: "פרימו וכהן מרבים להסתכסך עם חבריהם, שניהם מודאגים מהידיעות על המצב בישראל, מפגינים יחס בלתי ידידותי כלפי חבריהם לקבוצה, מתגוררים בנפרד מהם ומרבים להסתכסך עימם".  

 

המלחמה גרמה למשבר עם מדינות הגוש המזרחי, שרובן ניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל בהוראת ברית המועצות. הדבר פגע בכמה מקבוצות הכדורגל שהעסיקו מאמנים ממדינות אלה ונאלצו להיפרד מהם.

 

 (ארכיון ידיעות אחרונות)
(ארכיון ידיעות אחרונות)

 

יומיים לפני המלחמה, ב-4 ביוני, פורסם שמאמן שמשון תל אביב, היוגוסלבי ליובה ספאיץ', עזב את הארץ. מאמן יוגוסלבי אחר, בלה פאלפי מהפועל פתח תקווה, סיים גם הוא את תפקידו ועמד לחזור לארצו. בשל המצב החליטו הצדדים לא לחדש את החוזה ונחום סטלמך מונה למאמן זמני.

 

במקביל פורסם שמאמן נבחרת ישראל, היוגוסלבי מילובן צ'יריץ', עזב לחופשה ולא חזר. ההתאחדות החליטה בכל מקרה לא להאריך את החוזה שלו וכעבור מספר חודשים מונה עמנואל שפר במקומו.  והיו קבוצות נוספות שנפגעו. הכח רמת גן סיכמה עם המאמן הפולני יאן גורסקי, אבל נאלצה לבטל את ההסכם עימו בגלל המלחמה. מכבי שעריים נפרדה מהמאמן היוגוסלבי יאנה יאנבסקי והחתימה במקומו את אליעזר שפיגל. מאמן הפועל ירושלים, הבולגרי נטקו וולב, עזב למולדתו.

  

עזב את הארץ בגלל הקרבות. מאמן הנבחרת ב-67' מילובן צ'יריץ' (צילום: הכוכב האדום בלגרד)
עזב את הארץ בגלל הקרבות. מאמן הנבחרת ב-67' מילובן צ'יריץ'(צילום: הכוכב האדום בלגרד)

 

בימים הראשונים של המלחמה כמעט לא דווח דבר על ספורט בתקשורת, מאחר שכל הפעילות הייתה משותקת והתעניינות בנושא לא הייתה קיימת. ב-11 ביוני דווח שהכדורגלנים הישראלים בדרום אפריקה ביקשו לטוס לישראל ולהצטרף לקרבות, אבל בקשתם נדחתה על ידי השגרירות הישראלית והוסבר להם כי אין צורך בהתנדבותם.

 

רצה לשוב ממסע של נבחרת אסיה ו"נתקע" בטהרן. גיורא שפיגל (צליום: אתר מכבי תל אביב) (צליום: אתר מכבי תל אביב)
רצה לשוב ממסע של נבחרת אסיה ו"נתקע" בטהרן. גיורא שפיגל(צליום: אתר מכבי תל אביב)

 

שמואל רוזנטל וגיורא שפיגל, שהשתתפו במסע משחקים של נבחרת אסיה, נתקעו בדרך חזרה בטהרן. רוזנטל סיפר לידיעות אחרונות: "שמענו על הקרבות בארץ, סמוך לטהרן נמסר לנו שהמטוס ימשיך לרומא במקום ללוד. נשארנו בטהרן וזכינו ליחס מצוין. היינו מתוחים מאוד והתפללנו לרגע בו נוכל לשוב לארץ".

 

לפני המלחמה הספיקו שפיגל ורוזנטל להשתתף במשחק ידידות של נבחרת אסיה מול לסטר, בו החטיא שפיגל פנדל. רוזנטל סיפר: "זו נבחרת חלשה מאוד, ישראל הייתה מנצחת אותה בקלות. מאמן לסטר התלהב מאיתנו והציע לנו לבוא לאנגליה. קיבלנו 15 דולר עבור ההשתתפות במשחקים והיינו צריכים לממן עם זה את הארוחות". 

 

תמך בהפסקת הפעילות בליגה. יעקב גרונדמן ז"ל (צילום: ג'ו קוט)
תמך בהפסקת הפעילות בליגה. יעקב גרונדמן ז"ל(צילום: ג'ו קוט)

 

ב-17 ביוני החליטה ההתאחדות לכדורגל לחדש את משחקי הליגה רק ב-26 באוגוסט ולהעניק תואר אליפות לזוכה בעונה כפולה שהתחילה בספטמבר 1966 והסתיימה רק בקיץ 1968 (מכבי ת"א זכתה), אחרי ארבעה סיבובים שכללו 60 משחקים.

 

חלק מהקבוצות, בעיקר קבוצות התחתית, טענו כי צריך לבטל את תוצאות המשחקים בעונה שנקטעה ולהתחיל אותה מחדש. מאמן בני יהודה, יעקב גרונדמן הגיב: "השחקנים אמנם עייפים, אבל לדעתי אפשר היה לסיים העונה את משחקי הגביע. חידוש משחקי הליגה באוגוסט נראה לי מוקדם מדי". מאמן מכבי חיפה, אברהם מנצ'ל: "אני נגד הפסקת הפעילות, ההחלטה אינה הגיונית". מאמן הפועל רמת גן, דוד שווייצר: "החלטה נבונה".

 

המצב הפוליטי והחברתי שנוצר לאחר המלחמה נתן את אותותיו בספורט. "כדורסלני ירושלים יארחו את מכבי ת"א בעיר העתיקה", נכתב בידיעות אחרונות. בארץ הועלה רעיון על ידי מכבי תל אביב, שביקשה להנציח את זכרם של הספורטאים שנפלו בקרבות, להתמודד במשחק ידידות נגד נבחרת ירושלים השלמה. "לא נקבע עדיין באיזה מגרש יתקיים המשחק, אך זו לא תהיה בעיה", נכתב בידיעה, "כיוון שבעיר העתיקה נמצאים כמה מגרשי כדורסל. הסברה אומרת כי בעיר העתיקה נמצא גם אולם סגור, כנראה של ימק"א ועתה מנסים לאתרו. אם יימצא האולם ברור כי המשחק יתנהל בו". בסופו של דבר אותו משחק לא נערך.

 

 (ארכיון ידיעות אחרונות)
(ארכיון ידיעות אחרונות)

 

על הספורט בשטחים שנכבשו נכתב: "המעניין הוא כי ספורטאי פלשתין מוצאים את עצמם לפתע תחת פיקוח ישראלי". השינוי העצום גרם לתופעה הזויה. לפני המלחמה החליטה פיב"א לקיים

את אליפות אפריקה בכדורסל בין ה-9 ל-16 ביולי 1967 בעזה, שהייתה שייכת למצרים. לאחר המלחמה פורסם בידיעות אחרונות כי אליפות אפריקה עשויה כעת להתקיים בישראל שכבשה את עזה. מיותר לציין שבסופו של דבר הרעיון לא מומש.

 

ב-19 ביוני נערך משחק הכדורסל הראשון לאחר המלחמה ומכבי תל אביב ניצחה את מכבי דרום 56:78 במשחק אימון. היא עשתה זאת ללא תנחום כהן מינץ שקיבל מנוחה. משחקי הליגה בכדורסל חודשו לאחר סיום הקרבות והסתיימו ב-4 באוגוסט כאשר הפועל תל אביב הוכתרה כאלופה.

 

ב-20 ביוני נכתב בידיעות באחרונות שבהתאחדות מצפים למכתב ממילובן צ'יריץ' על מנת שיסביר אם יש ביכולתו להמשיך לאמן את הנבחרת למרות ניתוק הקשרים בין ישראל יוגוסלביה. בעקבות ניתוק היחסים בוטלה גם השתתפות של נבחרת הכדורסל בטורניר ביוגוסלביה. ב-22 ביוני פורסם שהנהלת הפועל תל אביב דרשה ניצחון טכני על אלופת איראן בגביע אסיה, אחרי שהתברר שהיריבה לא נרשמה למשחקים ולשחקנים נמסר שהמסע לטהרן בוטל.

 

רק ב-26 ביוני החלו מדורי הספורט לדווח בהרחבה על התחום ולהשיב את תחושת השיגרה עם כותרות קצת יותר יותר אופטימיות: "נבחרת אירופה בכדורסל תוזמן למשחק חגיגי ביום העצמאות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתוך: ארכיון ידיעות אחרונות
עונה כפולה בכדורגל
מתוך: ארכיון ידיעות אחרונות
מומלצים