רוכב אופניים נפצע ממכשול בכביש 4. הפיצוי: 300 אלף שקל

חברת "נתיבי ישראל" תשלם לרוכב שנתקל בגוש בטון בין מחלף אלוף שדה למסובים. השופט ציין: "עבור הרוכבים, הכבישים בארץ הם רולטה רוסית"

עו"ד מאיה קפלןעדכון אחרון: 27.05.17 , 08:59

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שרוכב אופניים שנפצע אחרי שנתקל בגוש בטון על כביש 4 יפוצה בכ-300 אלף שקל על ידי חברת "נתיבי ישראל". השופט מריו קליין ציין שעבור הרוכבים, כבישי ישראל הם מעין "רולטה רוסית".

האירוע התרחש באחד הבקרים באוקטובר 2010: התובע רכב על אופניו בשולי הכביש ממחלף אלוף שדה לצומת מסובים, נתקל ביציקת בטון, נפל ונחבל. בתביעה שהגיש נגד עיריית רמת גן ונגד החברה הלאומית לתשתיות דרכים בישראל (כיום "נתיבי ישראל") הוא טען שהן התרשלו בתחזוקת הכביש ואחראיות להימצאות גוש הבטון שהביא לנפילתו.

תביעה

רוכב אופניים נפל בכביש 5 – מע"צ תפצה אותו

עו"ד אושרת שרמן

אדם שאיבד את זכרונו ושבר את עצם הבריח בתאונה עצמית טען שהמקום לא היה מואר ואבנים היו מפוזרות על הכביש. הוא יפוצה בכ-100 אלף שקל

רוכב אופניים נפל בכביש 5 – מע"צ תפצה אותו

עיריית רמת גן טענה בתגובה שקטע הכביש לא נמצא בתחום אחריותה, והחברה הלאומית לדרכים הכחישה שהיה במקום גוש בטון. לדבריה שלכל היותר מדובר ב"כתם" או "בליטה" שאינם מפגע בטיחותי. לחילופין, טענה, גם אם היה במקום גוש בטון - היה על התובע לראות אותו ולהיזהר מפניו.

היא הוסיפה שבדו"ח מד"א צוין שהתובע החליק ונפל מהאופניים במהלך הנסיעה ולא מוזכר שום גוש בטון. היא העלתה טענות נוספות ביחס לצילומים מזירת האירוע שהציג התובע וציינה כי מדובר בתצלומים ערוכים.

אבל השופט מנחם (מריו) קליין קבע שהתמונות דווקא נראות אמינות, ושהדברים שאמר למד"א זמן קצר לאחר התאונה נמסרו כשגופו "חבול ודואב" וכשהוא תחת השפעת מורפיום, כך שאין לתת משקל רב לבחירת המילים שלו.

התביעה נגד העירייה נדחתה, אך הטענות נגד החברה הלאומית לדרכים התקבלו. זאת בין השאר משום שבמשפט העיד נציג מטעמה כי "גוש בטון בכביש הוא דבר מסוכן שצריך לסלקו". בנוסף, נקבע, מדיניות החברה באשר לסילוק מפגעים מהדרך והשוליים אינה ברורה ונראה שהיא ממתינה לדיווחים ולא יוזמת סריקות ובדיקות אקטיביות בעצמה.

"לעיתים נראה שרוכבי האופניים בישראל נאלצים לשחק ברולטה רוסית בכבישי הארץ", כתב השופט והוסיף כי על החברה מוטלת החובה לדאוג לביטחונם של משתמשי הדרך, ובכללם רוכבי האופניים, שנמצאים בסיכון גבוה בדרך בינעירונית.

בנסיבות אלה נקבע שהחברה התרשלה כשלא עשתה די על מנת להסיר את המפגע משולי הכביש. עם זאת השופט קליין קבע שלתובע אשם תורם מסוים שכן אמנם זכותו לצפות שהשוליים הסלולים שעליהם הוא רוכב יהיו ללא מפגעים, אך בזמן הרכיבה הוא לא יכול להביט רק קדימה.

התובע, שנותר עם נכות של 15% עקב כאבים ומגבלות במפרק הירך, יפוצה על ידי החברה בכ-300 אלף שקל לאחר ניכוי אשם תורם של 25%.