שתף קטע נבחר

.

11 האגדות של הפועל כפר סבא

משוער הנוער שהפך למלך השערים בכל הזמנים ועד למגן שחתם קבע בצה"ל כדי להתפרנס, הירוקים מהשרון אמנם ירדו העונה לליגה הלאומית, אבל עם עבר והיסטוריה כזו, אפשר להיות אופטימיים ולחלום על חזרה מהירה לבמה המרכזית. אבינעם פורת ומשה מרקוס עם הרכב כל הזמנים של הפועל כפר סבא

 

לא רק הפועל תל אביב נשרה לפני שבועיים ללאומית, עוד מועדון לא קטן הצטרף אליה. אמנם לא בסדר הגודל של האימפריה האדומה, אבל כזה שבלוח ההישגים שלו נרשמו אליפות ושלוש זכיות בגביע המדינה - הפועל כפר סבא כמובן.

 

 

אוהדי כפר סבא, ויש לא מעט כאלו, יצביעו בוודאי על שתי סיבות לאופטימיות: זו הירידה העשירית בתולדותיה אחרי תשע העפלות (ומדוע שלא תבוא העשירית?), ואי אפשר לשכוח גם את העבר המרשים של המועדון. עם יסודות כאלה, ישנה סבירות כי הבניין המשופץ עוד יעמוד שוב על תילו. רשימת 11 האגדות, מתוך עשרות מועמדים, מבהירה מדוע כפ"ס יכולה להיות אופטימית.

  

יש סיבות לאופטימיות. אוהדי הפועל כפ"ס (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
יש סיבות לאופטימיות. אוהדי הפועל כפ"ס(צילום: עוז מועלם)
 

 

שוער

יאיר נוסובסקי

אחד הסמלים הגדולים של הפועל כפר סבא. אחרי שהגיע מגדנ"ע יהודה ב-1955, שיחק בקבוצה בשתי קדנציות ועמד בשער הקבוצה כשזכתה בתואר הראשון שלה - גביע המדינה ב-1975. השוער גבה הקומה, שניחן בשליטה ברחבה, ערך שלוש הופעות בינלאומיות במדי נבחרת ישראל והיה חבר הסגל שהשתתף במונדיאל במכסיקו 1970. שש שנים אחרי שעמד בשער הקבוצה בתואר הראשון בו זכתה, בנו עופר היה שותף לזכיית הקבוצה באליפות (1981/82) לצד יעקב שוורץ וצבי גוזמן. בנוסף, נוסובסקי הבקיע תשעה שערים בפנדלים ובכדורים חופשיים לזכות כפר סבא. הירוקים נהנו משוערים מצטיינים רבים במהלך ההיסטוריה, ובהם מקס ווז'ניאק (בשנות ה-50), אדיר שמיר, אריה חביב ואחרים.

 

יאיר נוסבסקי (צילום: פרטי)
יאיר נוסבסקי(צילום: פרטי)

 

מגן ימני

אריאל בן-אריה ז"ל

המגן-בלם גבה הקומה, שערך את הופעת הבכורה שלו ב-1973 וייצב את ההגנה הכפר סבאית, סגר קריירה אדירה עם זכייה באליפות ובשני גביעים. בן-אריה אחד הדומיננטיים בעורף הקבוצה, ורשם גם שתי הופעות במדי נבחרת ישראל. הוא הבקיע תשעה שערים במדי הירוקים. בן-אריה ז"ל הלך לעולמו בטרם עת לאחר שנהרג בתאונת דרכים.

 

מגן דומיננטי ומבקיע (צילום: פרטי)
מגן דומיננטי ומבקיע(צילום: פרטי)

 

בלם

יורם מור

שחקן נוסף שצמח במועדון הגדנ"ע, שהיווה אז את החממה האולטימטיבית עבור כישרונות צעירים ונבחר ל-11 האגדות של כפר סבא, הוא הבלם יורם מור. שיחק בכפר-סבא לכל אורך שנות ה-70 והקרין רוגע ויציבות. מור הבקיע שבעה שערי ליגה במדי הירוקים. השערים החשובים מכולם היו השניים שכבש במשחק הזכייה בגביע הראשון של המועדון, בניצחון 1:3 על בית"ר ירושלים (1975). כיום מתגורר מור בניו יורק.

 

יורם מור (ראשון מימין) עם יצחק שום והגביע (צילום: פרטי) (צילום: פרטי)
יורם מור (ראשון מימין) עם יצחק שום והגביע(צילום: פרטי)

 

יורם מור כיום (צילום: פרטי)
יורם מור כיום(צילום: פרטי)

 

בלם

צביקה בונין 

בשנות ה-50 נחשב לבלם קלאסי, בעל אינטליגנציית משחק גבוהה במיוחד. בגלל פציעה שיחק חמש עונות בלבד, בהן כבש עשרה שערים – דבר נדיר עבור בלם באותם ימים. בהמשך התמסר לקריירה בבנק הפועלים. בתו דלית הייתה אחת הספרינטריות המובילות בישראל.

 

צביקה בונין (משמאל למטה) (צילום: פרטי)
צביקה בונין (משמאל למטה)(צילום: פרטי)

 

מגן שמאלי

נח אינשטיין

האינשטיין של כפר סבא, נח, היה אחד מגדולי שחקניה. ורשם גם 13 הופעות בנבחרת הלאומית. אינשטיין היה מגן שמאלי תוקף, שניחן בהגבהות רכות ומדויקות. שחקן שגילה אחריות ויכולת גבוהה בהגנה. ההישגים הגדולים ביותר בקריירה שלו היו אליפות ושתי זכיות בגביע. הוא הבקיע שישה שערים. בשל העובדה שבזמנו טרם הייתה מקצוענות מלאה, הוא התפרנס משרות קבע בצה"ל. ב-1994, כשהקבוצה נמצאה במשבר כלכלי קשה וירדה לליגת המשנה, אינשטיין נטל את שרביט האימון יחד עם אלי יאני. השניים, שצירפו שחקנים לא מעטים מקבוצת הנוער, החזירו אותה מיידית לליגת העל.

 

ביום חייל בקבע, בערב שחקן כדורגל. אינשטיין (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל) (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)
ביום חייל בקבע, בערב שחקן כדורגל. אינשטיין(צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)

 

קשר אחורי

גדעון סיימון

לא מעט שחקנים התמודדו על תפקיד זה בכפר סבא, בין היתר: דורי אלמוג, בנו של מיכה אלמוג שכיהן כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, יואב אברוצקי, בנו של עמי אברוצקי שהיה ממקימי המועדון, אופיר בן חיים (אביו של טל בן חיים ממכבי ת"א), שלום דומב שחי כיום בארה"ב ועוד. בחרנו בגדעון סיימון, שבנו אלירן היה גם הוא קפטן הקבוצה. גדעון היה קשר אחורי מצטיין, שהצטיין ביציאה להתקפות. מאזנו כלל לא רע - 30 שערים במדים הירוקים. השער היקר ביותר שלו הביא את גביע המדינה ב-1990, אחרי ניצחון 0:1 על בית"ר שמשון ת"א.

 

גדעון סיימון
גדעון סיימון

 

קשר אמצע

יצחק שום 

היה כמו בול נדיר בקבוצה כמו הפועל כפר סבא. עוד בשנות העשרה שלו היה ברור שנולד לגדולות. הילד שהגיע כזאטוט מקישינב שבמולדובה לקריית שמונה והמשיך עם הוריו לכפר סבא כדי שאביו יוכל להתפרנס, היה שחקן טכני ששילב תכונות אירופיות שהתבטאו בעיקר בפיזיות, יכולת הנהגה וכיבוש. לא סתם לבש 78 פעמים את מדי נבחרת ישראל והבקיע עשרה שערים.

 

ברזומה שלו אפשר למצוא מונדיאל שבו הצטיין ושתי אולימפיאדות מוצלחות. בנבחרת תופקד לעיתים כקשר אחורי, בעיקר בשנים האחרונות לקריירה שלו. את כפר סבא הוביל לאליפות היסטורית ולגביע אחד, אחרי ניצחון 1:3 על בית"ר ירושלים במשחק הגמר (הבקיע אחד). במדי כפר סבא רשם 273 משחקים והבקיע 29 שערים בליגת העל ועוד 49 בליגה הלאומית - 78 שערים בסך הכל. גם כמאמן הצליח עם הירוקים, והעלה אותם פעמיים מהליגה השנייה לראשונה. מעולם לא יצא מכפר סבא למועדון אחר, אף שהיה מחוזר - מה שמגדיל עוד יותר את הקשר שלו למועדון.

 

שחקן גדול ומאמן לא פחות גדול. שום (משמאל) עם פרסלני (צילום: אברהם חסון) (צילום: אברהם חסון)
שחקן גדול ומאמן לא פחות גדול. שום (משמאל) עם פרסלני(צילום: אברהם חסון)

 

קשר קדמי

אברהם מרצ'ינסקי 

תפקידו של "מרצ'י" היה בין קשר קדמי לחלוץ חוד. הוא עלה לקבוצה הראשונה ב-1962 וגילה יכולת טכנית והתמצאות בלתי רגילים ברחבה. שחקן ערמומי ויצירתי, שכבש עבור כפר סבא בשתי הליגות הבכירות לא פחות מ-98 שערים. כשחקן, רשם תואר אחד (גביע) ולאחר פרישתו ממשחק הוביל את המועדון גם כמאמן.

 

מרצ'ינסקי עם הגביע שהביא לכפ"ס (צילום: ארכיון הפועל כפ"ס) (צילום: ארכיון הפועל כפ
מרצ'ינסקי עם הגביע שהביא לכפ"ס(צילום: ארכיון הפועל כפ"ס)

 

קשר קדמי

מייקל יפה 

השחקן הצנום שנרכש מהפועל הרצליה הפך לאהוב הקהל בעיקר בזכות יכולת קבלת ההחלטות הטובה שלו. הוא כבש 28 שערים והיה שותף לזכייה אחת בגביע (1990). בין מתחריו על התפקיד היה הקשר שלמה שרף, שנחשב לשחקן איכותי, אבל גם הוא בעצמו יודה שההצלחה הממשית שלו הגיעה רק כשעבר לאמן. עוד מתחרים היו אבנר גולסה (אביו של אייל גולסה ממכבי ת"א), עמי צחובל המבריק משנות ה-50', תמיר בן-חיים היציב ועוד.

 

הפך לאהוב הקהל. יפה (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
הפך לאהוב הקהל. יפה(צילום: יוסי רוט)

 

חלוץ

ישראל פוגל

אחד הסיפורים המדהימים של הכדורגל הישראלי: השוער המצטיין של נבחרת הנוער הפך במחי החלטה של המאמן יעקב גרונדמן ז"ל לחלוץ, ועוד איזה חלוץ. פוגל, שהתאפיין בבעיטות האדירות שלו בשתי הרגליים ובמשחק הראש הנפלא, הבקיע 151 שערים עבור כפר סבא.

 

מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים. פוגל (משמאל) (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל) (צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)
מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים. פוגל (משמאל)(צילום: ארכיון ההתאחדות לכדורגל)

 

חלוץ

אלי יאני 

לפני שאנחנו חותמים את הרשימה עם אלי יאני, מגדולי שחקני כפר סבא, צריך להזכיר כי היו מועמדים נוספים שלא נכללו, כמו למשל מאיר טוביאש וגיורא אביגדורוב הענק, שבהמשך שימש כטייס קרב בכיר בחיל האוויר, או מיכה וידרא המפציץ החכם בסוף שנות ה-50' לתוך ה-60'.

 

יאני, עוד תוצר מחלקת הנוער של הפועל כפר סבא, היה חלוץ מסוכן מאוד, שהתאפיין בעיקר בזכות הנגיחות והבעיטות מתוך ומחוץ לרחבה. הבקיע 97 שערים עבור הירוקים, שהמשמעותי שבהם היה ב-1982 - שער האליפות מול מכבי נתניה בניצחון 1:2. היה שש פעמים מלך השערים של המועדון, וב-1987 גם של הליגה כולה. כשחקן זכה עם כפר סבא באליפות אחת ושני גביעים, והיה שותף בכיר לאליפות אחת של הפועל ת"א ולגביע של בית"ר ירושלים. שיחק 10 פעמים במדי נבחרת ישראל וכבש שער אחד. העלה את כפר סבא לליגה הבכירה ב-1994 כמאמן. הבקיע 161 שערים בסך הכל בכל קבוצותיו, כולל נבחרת ישראל.

 

97 שערים וכמובן גם שער האליפות. יאני (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
97 שערים וכמובן גם שער האליפות. יאני(צילום: יוסי רוט)

 

שחקן כל הזמנים

יצחק שום

מעטות הקבוצות, אם בכלל, שהבחירה בהן היא כמעט אולטימטיבית, כמו יצחק שום בהפועל כפר סבא. "השין השלישי" במונדיאל מכסיקו 70', לצד מוטל'ה שפיגלר וגיורא שפיגל, היה גורם משמעותי בשדרוג הקבוצה בזמנו בדרך לאליפות היסטורית ושני גביעים.

 

המאמן

שלמה שרף

דומה שאין קבוצה בארץ שייצרה בארץ מספר כה גדול של מאמני צמרת. זה התחיל באבי השושלת, עמונאל (מונדק) שפר, שכפ"ס, עירו, הייתה גם תחנתו הראשונה בישראל כמאמן בוגרים. זה נמשך בשכנו לאותו בניין מגורים ברחוב הראשי שלמה שרף, הלאה לעבר יצחק שום שזכה בדאבלים עם פנאתינייקוס ובית"ר ירושלים, והוביל את מכבי חיפה לקמפיין הראשון בשלב הבתים בליגת האלופות.

 

שלמה שרף עם הגביע השני (צילום: ארכיון הפועל כפר סבא) (צילום: ארכיון הפועל כפר סבא)
שלמה שרף עם הגביע השני(צילום: ארכיון הפועל כפר סבא)

 

ואם זה לא מספיק, יש גם את משאבת התארים, דרור קשטן, שבהפועל כפר סבא, הקבוצה השנייה בה שיחק (אחרי הפועל פ"ת), הוא זכה באליפות הראשונה כמאמן. שרף כבר נבחר כמאמן האגדות של מכבי חיפה וקשטן של אגדות בית"ר ירושלים. החלטנו על שרף, שכמו קשטן, זכה בתואר הראשון שלו כמאמן כפר סבא - בגביע המדינה ב-1975, והוסיף עוד גביע ב-1980. הוא אימן את הקבוצה חמש עונות, כולן בליגה הבכירה (154 משחקים, 44.37 אחוזי הצלחה).

 

המנהל

יאיר לויטה ז"ל

מאחורי השם אצטדיון לויטה מסתתר גדול הבוסים של הפועל כפר סבא לדורותיה. יאיר לויטה ז"ל, שפעם היה השוער שלה, ותוך כדי ניהול המאפיה שבבעלותו ניהל את הקבוצה בצורה יוצאת מהכלל. לויטה העניק את ההזדמנות הראשונה כמאמנים לצעירים הבלתי מנוסים שרף, קשטן ושום, ותראו מה יצא מתבונתו לאתר כוכבי עתיד.

 

נתן את ההזדמנות לשרף, קשטן, שום ומרצ'ינסקי כמאמנים. לויטה (צילום: פרטי) (צילום: פרטי)
נתן את ההזדמנות לשרף, קשטן, שום ומרצ'ינסקי כמאמנים. לויטה(צילום: פרטי)

 

ברוב שנותיו כפר סבא הייתה גורם מוביל בכדורגל הישראלי. באחת מתקופות המשבר, בנו, יעקב (קובי) לויטה ז"ל, נטל את המושכות ונכנס לנעליו הגדולות של אביו. עוד שמות בולטים בתחום הניהול הם האחים מיכאל (מיקה) אלמוג, שהתמנה אחר-כך ליו"ר ההתאחדות לכדורגל, ועמי אברוצקי ענקי הקומה, שניהם ז"ל, וגם אלי טביב התחיל את קריירת הבעלות במועדון אותו אהד. 

 

אורחים לרגע

במהלך השנים עברו בהפועל כפר סבא הרבה שמות גדולים, חלקם הטביעו את חותמם ואחרים לא. הנה ה-11 הנבחרים מבין השחקנים שעשו במועדון הופעות אורח.

 

אריה חביב. השוער שערך 25 הופעות בנבחרת היה מזוהה יותר מכל עם הפועל יהוד, אבל עזב אותה בעונת 1984/5, אחרי שהיא ירדה ליגה.

 

אוסקר גארה. המגן הימני של נבחרת ארגנטינה, שזכה איתה במונדיאל 1986 במקסיקו, נחת אחרי שלוש שנים בכפר סבא, אבל בשביל המאמן הפולני ויטק לזארק הוא לא היה מספיק טוב ושוחרר אחרי שישה משחקים.

 

מספיק טוב לזכות בגביע העולם, אבל לא לכפ"ס. גארה (צילום: פיפ"א) (צילום: פיפ
מספיק טוב לזכות בגביע העולם, אבל לא לכפ"ס. גארה(צילום: פיפ"א)

 

שלום פטרבורג. הבלם שהיה שותף לארבע אליפויות עם הפועל פ"ת הגדולה של סוף שנות ה-50 ותחילת ה-60, הגיע ב-1966 לכפר-סבא ושיחק חמש עונות עד שפרש.

 

מיכאל זמלינסקי. הבלם הלטבי שיחק עונה אחת בישראל, 1997/8, אבל לא הותיר את חותמו. בהמשך חזר הביתה לסקונטו ריגה ורשם 105 הופעות בנבחרת לטביה, כולל 3 ביורו 2004 בפורטוגל.

 

יז'י קפיאס. המגן השמאלי הפולני שנחת עם לזארק נבחר לזר העונה 1989/90, השנה הראשונה שבה שיחקו זרים בישראל. שיחק שנתיים בכפר סבא, רשם 51 הופעות וכבש שלושה שערים.

 

גאבור מרטון. הקשר ההונגרי עם הקלאסה שיחק עונה וחצי, מ-1995, וכבש 5 שערים ב-38 הופעות לפני שעבר להפועל פ"ת. בהמשך זכה בגביע עם הפועל ת"א.

 

אורי מלמיליאן. מדליק המשואה הגיע אחרי קריירה מפוארת, במהלך עונת 1992/3, כשהקבוצה בילתה בליגה ארצית, אבל הספיק להשתתף בשני משחקים וחצי עד שנפצע וגמר את הקריירה.

 

רשם בקושי שלושה משחקים. מלמיליאן (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
רשם בקושי שלושה משחקים. מלמיליאן(צילום: טל שחר)

 

בני טבק. הגיע לכפר סבא באותה עונה, 92/3, ותרם לה 15 שערים ב-28 הופעות, שסייעו לה להעפיל לליגה הראשונה.

 

אלון מזרחי. מלך השערים של כל הזמנים שיחק שני עונות, 2001/3, כבש 22 שערים ב-50 משחקים, עלה עם הקבוצה לליגה הראשונה וחזר איתה מיד אחר כך לשנייה.

 

חורר רשתות גם במדים הירוקים של כפ"ס. מזרחי (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
חורר רשתות גם במדים הירוקים של כפ"ס. מזרחי(צילום: ראובן שוורץ)

 

יעקובו איגביני. התחיל את הקריירה שלו כשחקן בוגרים, בגיל 17, בכפר סבא

כמושאל ממכבי חיפה. שיחק בעונת 1999/2000, כבש 6 שערים ב-21 הופעות, אבל לא מנע את ירידת הקבוצה ללאומית. בהמשך שיחק עם מכבי חיפה בליגת האלופות ורשם 9 עונות בפרמייר ליג.

 

שייע גלזר. אחרי קריירה מפוארת במכבי ת"א הגיע לכפר סבא בגיל 34 וכבש 17 שערים ב-26 הופעות בליגה א' צפון.

 

המאמן: ויטק לזארק. הגיע עם הטייטל של מאמן נבחרת פולין לשעבר, לקח ב-1990 את גביע המדינה, התואר האחרון של הקבוצה מאז ועד היום, אבל עונה לאחר מכן פוטר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים