שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדריך: איך להיות צלם טבע
    ארז מרום הוא צלם טבע מקצועי. מה זה אומר? מה עושה צלם טבע? איך בוחרים את היעד? כמה חשוב הציוד? קבלו את הראשון מתוך סדרת מדריכים שינסו לשפוך אור על חייו של צלם טבע ואולי גם לעזור לכם להפוך לכזה

    מה בעצם עושה צלם טבע? מה עובר לו בראש? ממה הוא מתפרנס?, וכמה זמן הוא מבלה בחו"ל? עד כמה הציוד חשוב? וכמובן, כמה פוטושופ יש בתמונות? התשובות לשאלות האלה אינן אחידות. יש צלמי טבע מסוגים רבים ושונים, והם נבדלים זה מזה כמעט בכל דבר שניתן לדמיין, ובהחלט בתשובות לשאלות שהעליתי כאן.

     

    בסדרת מאמרים חדשה ב-ynet  אנסה לשתף אתכם בכמה שיותר אספקטים מחיי כצלם טבע במשרה מלאה: כיצד אני בוחר את היעדים ואת נושאי הצילום, כיצד אני מנצל את תנאי הטבע לטובתי, כיצד אני ניגש ליצירת תמונה וכיצד אני יוצר קומפוזיציה מעניינת ובוחר את הפרמטרים הנכונים לצילום. אשתף אתכם בגישה שלי לצילום טבע, ברצון שלי להיות נאמן למציאות ולשקף אותה בתמונותי, בציוד הדרוש ובעיבוד התמונה בבית. להיות צלם טבע זה לא תמיד קל, אבל הרגעים המיוחדים שווים כל קושי.

     

    הזוהר הצפוני: ארז מרום (צילום: ארז מרום)
    הזוהר הצפוני: ארז מרום(צילום: ארז מרום)

     

    בתור התחלה, בחרתי לכתוב כמה מאמרים על נושא אהוב במיוחד על צלמים ישראלים: הזוהר הצפוני. הזוהר הצפוני נוצר כאשר חלקיקים טעונים מהשמש מתנגשים במולקולות שבאטמוספירה, וגורמים להן לשחרר אנרגיה בצורת אור בצבעים שונים.

     

    נחשפתי לראשונה לתופעה המהממת הזו בשנת 2011, בטיול פרטי באיסלנד עם חברים, ומאז התמזל מזלי לחזות בעשרות מופעים מרהיבים. בפעמים הראשונות קשה להתרכז בצילום, וכל תמונה שיש בה מעט ירוק בשמיים מרגשת ונראית כמו התמונה הכי טובה בעולם.

     

     (צילום: ארז מרום)
    (צילום: ארז מרום)

     

    כשעובר הזמן, צלמים רציניים יבינו שזוהי תופעת טבע מעניינת ויפה, אך אם רוצים להשיג תמונות טובות באמת, צריך להבין כיצד לצלם אותה. כמו כל תמונת נוף, תמונת אורורה תעבוד רק אם היא מצולמת נכון, ומוקפדת מבחינת קומפוזיציה, פרמטרים ושימוש באור. עולם הצילום המקצועי תחרותי באופן קיצוני, וקלות צילום הזוהר ההולכת ומתגברת מציפה את הרשת בתמונות. למי שרוצה לבלוט, אין ברירה אלא להיות קפדן במיוחד בכל הפרמטרים שהזכרתי, להשקיע זמן ומאמצים וליצור תמונות ייחודיות וטובות מבחינה אומנותית וטכנית גם יחד.

     

     (צילום: ארז מרום)
    (צילום: ארז מרום)

     

    נתחיל כמובן בהתחלה: היכן ומתי לצלם?

    קודם כל, אציין שככל הנוגע למיקום, אדבר רק על זוהר הקוטב הצפוני (אורורה בוראליס) ולא על זוהר הקוטב הדרומי (אורורה אוסטראליס). זאת כיון שההגעה לאזורים המתאימים לצילום הזוהר הצפוני קלה, זולה וזמינה הרבה יותר, וכן המגוון שלהם גדול יותר.

     

    בכל שאר הפרמטרים, אין הבדל בין שני סוגי הזוהר. כדי לצלם את הזוהר, יש להתקרב לטבעת שבה הוא מופיע, כלומר לחוג הארקטי (בסביבות 66.5 מעלות צפון). רצוי אפילו להיות מעט צפונה מכך. לדוגמה, בדרום לפלנד ובדרום איסלנד (63-65 מעלות צפון) נחשפתי פעמים רבות לזוהר שריחף רק מעט מעל האופק. גם במצב כזה התוצאות יכולות להיות יפות (וחלק ממופעי האורורה במיקומים הללו היו מדהימים וכיסו את כל השמיים), אך אם ברצוננו להרוות את הקומפוזיציה (או במילים אחרות למלא את התמונה), ואם ברצוננו שהזוהר יהיה אלמנט בעל צורה מעניינת בתמונות, רצוי לצלם ממקום שבו ההסתברות לכך שהזוהר יהיה יותר גבוה בשמיים (כלומר, יותר קרוב אלינו) גבוהה ככל האפשר.

     

    התוצאות הטובות ביותר מושגות, לפחות מנסיוני, בקווי רוחב התואמים לצפון נורווגיה (68-70 מעלות צפון), צפון איסלנד (סביב 66 מעלות), וכן צפון קנדה וצפון לפלנד. בעת זוהר חזק, ניתן לראות אורות גם באיי פארו (כ-62 מעלות צפון) ואפילו בצפון בריטניה (58 מעלות), אך זה די נדיר.

     

     (צילום: ארז מרום)
    (צילום: ארז מרום)

     

     

    שנית, כיון שמדובר על חצי הכדור הצפוני, עלינו לצלם בחודשי השנה שבהם יש מספיק שעות לילה כדי לצלם - כלומר בחורף. בצפון כדור הארץ, שעות האור משתנות באופן קיצוני עם עונות השנה. לדוגמה, באילוליסאאט שבגרינלנד אין חושך מוחלט כשלושה חודשים כל שנה, וממילא אין טעם לנסות לצלם אורורה הנראית רק בתנאי חושך.

     

    ברוב המקומות הפופולריים באזור הארקטי ניתן לצלם אורורה מסוף אוגוסט ועד סוף מרס. כמובן, שיש לבדוק היטב את שעות האור לפני שנוסעים ולתכנן את סדר היום בהתאם. יש גם לקחת בחשבון שתנאי מזג האויר בחוג הארקטי יכולים להיות קשים מאוד. למשל, בלפלנד חוויתי טמפרטורה אופיינית למדי של מינוס 30 מעלות. גם אם אתה לבוש היטב בציוד מקצועי, זו יכולה להיות חווייה לא נעימה בכלל, ולעמוד ולהתרכז בצילום כשאתה רועד מקור זה לא בדיוק מתכון לתמונות טובות. זו הסיבה שצילום זוהר באזורים כמו צפון רוסיה וקנדה הוא קשה מאוד.

     

    חוק האצבע הוא שככל שאזור מרוחק יותר ממקור מים גדול (ים או אוקיינוס) הוא יהיה קר יותר בחורף. למזלנו, קיימים אזורים ממוזגים יחסית - דוגמאות טובות הן איסלנד ואיי לופוטן שבנורבגיה - בהם הטמפרטורות בדרך כלל לא ירדו מתחת ל-10 או 15 מעלות מתחת לאפס גם בשיא החורף, סביר בהחלט כשאתה מצויד בביגוד תרמי ובכפפות טובות. חשוב להדגיש ולומר שלצלם טבע זה לא בדיוק כמו לבלות כמה שניות ברחוב הקר בעת מעבר מבית מחומם לאוטו מחומם. צלם טבע צריך לשהות שעות ארוכות בחוץ, חשוף לרוחות, קור ומשקעים, ואם הביגוד לא מתאים מצפה לכם סבל רב.

     

    לדוגמה, ביגוד רגיל לצילום אורורה בצפון איסלנד כולל חולצה תרמית כבדה, פליז, מעיל פוך, גטקעס תרמי, מכנסיים תרמיים ואטומים למים ולרוח, מגפי גומי גבוהים תרמיים, כובע וכפפות עבות. נשמע כמו הרבה, אבל ביגוד טוב יוצר חוויה שונה לגמרי. כשלא קר, אתה חופשי להתרכז בדברים החשובים באמת: הנאה מהטבע וצילום.

     

     (צילום: ארז מרום)
    (צילום: ארז מרום)

     

    נמשיך הלאה: כמו כל תמונת טבע, ולמעשה כמו כל תמונה בכלל, הקומפוזיציה (סידור האלמנטים בתמונה) היא מרכיב מכריע גם בתמונות זוהר צפוני. הטעות שעושים רוב רובם של הצלמים המתחילים היא צילום הזוהר תוך אי התחשבות באלמנטים האחרים בתמונה. אורורה היא רק חלק מהתמונה, והשאר חשוב אפילו יותר.

     

    אם ברצוננו ליצור תחושת חיבור לטבע, תחושת עומק וזרימה, חובה עלינו לכלול אלמנטים נוספים באופן שיאזן את הקומפוזיציה, ומכאן הכלל הבא בבחירת מקום הצילום: עלינו לבחור לוקיישן שבו לא רק נראים האורות, אלא גם יש אלמנטים נוספים שיסייעו לנו לבנות קומפוזיציה מעניינת. האלמנטים הללו רבים ומגוונים, למשל הרים, נהרות, סלעים יפים, עצים וכל דבר מעניין אחר. אני חש צורך להדגיש את העניין הזה באופן מיוחד, כיוון שרבים מספור הצלמים שנוסעים לצלם זוהר צפוני וחוזרים עם תמונות שבהן יש רק שמיים, או לחילופין פורגראונד (Foreground - קדמת התמונה או החלק התחתון שלה) משעמם וללא שום פרטים. כמו בכל סוג צילום, תמונת אורורה טובה חייבת להיות בעלת קומפוזיציה מעניינת ובנויה היטב. בעולם הצילום כיום, לתמונות שמכילות רק (או כמעט רק) שמיים אין שום סיכוי להתעלות ולעניין את הצופה.

     

    נושא חשוב מאין כמוהו הוא הימנעות מזיהום אור. בכל מקום בקרבת יישובים, אורות הרחוב צובעים את סביבתם בצבעים לא טבעיים. עבור צלם טבע, זוהי פגיעה קשה בהרגשה הטבעית של התמונה, וגם מבחינה אסתטית, לא נעים לראות צבעי כתום וצהוב לא טבעיים המפריעים לצבעי הטבע. לפיכך נשאף לצלם כמה שיותר רחוק ממקורות אור מלאכותיים, ובמידת האפשר נגד כיוון האור. ננסה לצלם בעננות נמוכה ככל האפשר, על מנת להימנע מצבעים מלאכותיים המוחזרים מהעננים.

     

    אלמנט נוסף, החשוב גם לבחירת המיקום וגם לבחירת זמן הצילום, הוא שלג וקרח. כפי שיתברר במאמרים הבאים, העובדה שאנו מצלמים בחושך מסבכת מעט את העניינים ומקשה לעיתים על איזון בין רמות הבהירות השונות בתמונה. כיון שממילא אנו מצלמים באיזור הארקטי, רצוי לבחור תקופה בשנה בה הסיכוי לשלג גבוה, והטמפרטורות נמוכות מספיק כדי לאפשר לקרח ולשלג להישאר במצב צבירה מוצק. שלג וקרח מוסיפים המון לתחושת החורף הקסום שברצוננו לשדר, ומקלים על מציאת פוקוס מדויק וחשיפה נכונה בכך שהם מבהירים את החלק בתמונה שבד"כ הוא הכהה ביותר.

     

     (צילום: ארז מרום)
    (צילום: ארז מרום)

     

    באופן מוזר, רוב הצלמים נוסעים לאיסלנד בספטמבר או במרס, אולי כי הם חושבים (שלא בצדק) שהחורף שם קר מדי. אולם בחודשים הללו הסיכוי לשלג קטן ביותר, והנוף בצבעי חום. בינואר ובפברואר הטמפרטורות יורדות, הסיכוי לשלג גדל והתגמול הצילומי עצום. לטעמי האישי, אי אפשר להשוות בין תמונה ללא שלג לתמונה עם שלג, בעיקר כשזה נוגע לצילומי זוהר צפוני. האורות משתקפים בשלג ובקרח, שנצבעים אף הם ומוסיפים לאוירה הקסומה.

     

     (צילום: ארז מרום)
    (צילום: ארז מרום)

     

    לסיכום החלק הראשון, כדי לצלם זוהר צפוני עלינו לנסוע לאיזור הארקטי סביב חודשי החורף. עלינו להקפיד על מרחק גדול ככל האפשר מאורות מלאכותיים (זיהום אור), וכן נרצה שיהיו בלוקיישן אלמנטים שיסייעו לנו לבנות קומפוזיציה מעניינת, ובמידת האפשר שלג וקרח. עם זאת, נעדיף לצלם באזורים ממוזגים בהם הטמפרטורה יחסית נוחה. בפעם הבאה אכתוב על האספקטים הטכניים של צילום זוהר צפוני.

     

    מטבע הדברים, בלתי אפשרי להסביר כל פרט קטן על התמונות. אתן בהחלט הסברים טכניים, אך באופן כללי אעדיף לא להגיע לרזולוציות גבוהות מדי כדי שלא לשעמם אתכם וכדי לא לחטוא לעיקר. עם זאת, במקרה שחלק ממה שכתוב לא ברור, או אם לחילופין אתם מרגישים שרמת הפירוט לא מספיקה, אתם מוזמנים לפנות אליי בתגובות או באופן פרטי עם שאלות, ואעשה כמיטב יכולתי כדי לענות.

     

    ארז מרום הוא צלם טבע ומדריך צילום במשרה מלאה. תמונותיו מופיעות על שערים רבים של מגזינים בינלאומיים, על גלויות, וכן בספר של נשיונל ג'אוגרפיק העולמית. ארז זכה בפרסים בינלאומיים רבים על צילומיו.

     

    ניתן לעקוב אחרי ארז באינסטגרם , בפייסבוק   ובאתר שלו, וכן להירשם לניוזלטר. אם ברצונכם לחוות ולצלם את היעדים המדהימים בעולם, אתם מוזמנים לסדנאות הצילום בהדרכתו של ארז באיסלנד, נורווגיה, גרינלנד, פטגוניה, נמיביה, איי פארו ועוד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מדריך: איך להיות צלם טבע"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים