ככה אתם רוצים יורוליג?
האוהדים מקללים, השחקנים לא יודעים לקבל ביקורות וההנהלה עושה שכונה. הפועל ירושלים צריכה לעבור עוד דרך ארוכה כדי להיות ראויה למפעל הבכיר של אירופה
הפועל ירושלים בפיגור 2:0 מול נהריה, אבל ההפסד האחרון הוא לא הסיפור האמיתי, אלא מה שקרה אחריו. אוהדים התעמתו עם השחקנים, לכלוך החל לצאת מחדר ההלבשה וגורמים במועדון צוטטו אומרים כי ג'נטילה מחרב את הספסל, פיאנג'יאני לא מתאים וסטודמאייר לא באמת פצוע.
בין המשחק הראשון לשני קיבל אורי אלון הודעה מהנהלת היורוליג כי קבוצתו תישאר מחוץ לליגה של הגדולות גם בעונה הבאה. השאלה הנשאלת היא האם זה נכון בכלל מבחינת ירושלים לרצות להשתתף במפעל הבכיר במצבה. התשובה ברורה: החוסן המנטלי של הקבוצה לא חזק מספיק לרמות האלה – וגם האוהדים לא בשלים. במקום לעודד את הקבוצה על מנת להרים את השחקנים לקראת המשחק השלישי, האוהדים התנהגו בילדותיות. והשחקנים? הם לא נראים כמי שיבואו לטרוף את המגרש ולהציל את הכבוד.
האוהדים לא האשמים היחידים. לא יכול להיות שמחדר ההלבשה ייצאו הדלפות כאלה. המרקם החברתי רעוע ואם השחקנים לא יכולים לקבל ביקורת, איך הם יתנהגו אחרי רצף הפסדים ביורוליג? אבל גם השחקנים הם לא האשמים האמיתיים. האחריות היא על ההנהלה בכיכובם של אורי אלון ואייל חומסקי. אלון מתנהג כאחרון האוהדים עם ראיונות שחצניים ואמירות כגון: "פירקנו אותם" אחרי הניצחון על ולנסיה, אותה קבוצה שהעיפה בסופו של דבר את ירושלים מהיורוקאפ. עם כל הכבוד, זו לא התנהגות של בעלים. וחומסקי אשר יושב ליד הספסל וצועק על השחקנים מה לעשות ואיך לשחק. זה מזכיר לי מועדון אחר, שגם הוא כבר לא גדול.
הפועל ירושלים מנסה לחקות את מכבי ת"א שגם אצלה המקצועיות היא נחלת העבר. אם האדומים לא ימצאו את הדרך שלהם, האוהדים יישארו מאוכזבים פעם אחר פעם. ועל מנת שזה יקרה הבעלים צריך להתבגר ולהוות דוגמה. רק אחר כך יהיה אפשר לדבר על יורוליג.
"רק האהבה תנצח"
לפנייה לכתב/ת 
