שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בטיפול: למה אני מתאהבת בגברים נשואים?
    "אני במערכת יחסים כבר שנתיים, אבל הוא לא שלי, הוא של אישה אחרת. אני יודעת שאני עושה משהו לא בסדר, אבל אני אוהבת אותו. שבויה בסיפור הזה". אימון אישי

    אני זוכרת היטב את הפגישה ההיא. היא ישבה מולי בפניה הכנות, עד שממש יכולתי לראות עליה את הבושה והאשמה כשהן מהולות זו בזו. היא השפילה מבטה ואמרה: "אני במערכת יחסים כבר שנתיים, אבל הוא לא שלי, הוא של אישה אחרת". כשהיא בלעה את הרוק קלטתי איך העיניים שלה נמלטות ממבטי, איך האצבעות שלה ממוללות את חולצתה ורגליה הלחוצות פונות לכיוון הדלת, כמו מוכנות לזנק החוצה ולברוח.

     

    "את בטח חושבת שאני מפלצת", הודתה לבסוף. "הרי גם את אישה נשואה, ואני יודעת, מן הסתם, שאני עושה משהו לא בסדר... אבל אני אוהבת אותו, שבויה בסיפור הזה". הרגעתי אותה מיד: "את ממש לא צריכה להתנצל", אמרתי לה. "אני לא ועדת המוסר, ואין בי טיפת שיפוטיות כלפיך, מה גם שאת לא עושה את זה לבד. יש לך פרטנר, והוא האחראי על מערכת היחסים עם אשתו, לא את. עכשיו ספרי לי הכל. מה קורה בשנתיים האחרונות, מה הביא אותך לכאן היום, ומה קרה בביוגרפיה הפרטית שלך לפני".

     

    ואז הגר התחילה לשפוך כשהיא דומעת, צוחקת, כועסת, מקנאה ומגישה לי את כל מנעד הרגשות שלה על מגש, כאילו נלחץ הכפתור והכל נשפך ממנה החוצה. מדבריה הבנתי שהגר שמרה על הזוגיות הזו בסוד מוחלט, אף על פי שאותו אודי לא היה הנשוי הראשון שלה. בין היתר, היא סיפרה לי גם איך אבא שלה בגד באמא שלה, ואיך היא מעולם לא הייתה במערכת יחסים משמעותית עם מישהו פנוי.

    "אני מרוויחה אהבה בלי פיצוצים וללא חשש מבגידה" (צילום: Shutterstock)
    "אני מרוויחה אהבה בלי פיצוצים וללא חשש מבגידה"(צילום: Shutterstock)
     

    זאת גם הסיבה שהיא החליטה לבוא אליי דווקא ברגע ההוא, שבועיים בלבד לפני שחגגה יום הולדת 34. הגר הרגישה שהיא חייבת אחת ולתמיד לפתור את "סוגיית הפילגש" בחייה, ולנסות להבין למה זה תמיד קורה לה. כמה שעות אחרי פגישתנו הראשונה, היא שלחה לי לווטסאפ את מילות השיר "שבתות וחגים", וכתבה "זה כאילו נכתב עליי".

     

    שבוע לאחר מכן הגשתי לה בחגיגיות מחברת מקושטת, וביקשתי ממנה לכתוב בתוכה את שיעורי הבית של התהליך, כשאת עיקר התהליך היא עושה עם עצמה תוך כתיבה והתבוננות פנימה. ואז התחלנו לצלול ביחד לאמונות המגבילות שלה על עצמה, לתפיסות לגבי מה מגיע לה ומה לא, מה דעתה על גברים, נשים וכדומה. כששאלתי אותה מה היא מרוויחה מהיחסים עם אודי, שמתי לב שארשת פניה משתנה. זה היה הרגע בו נפל לה האסימון. בהתחלה היא הדפה את שאלתי עם "אני לא מרוויחה מזה כלום, רק מפסידה והמון", אבל לאט-לאט היא הסכימה לשלוף כמו קוסם מיומן, את עומק אמונותיה.

     

    "אני מרוויחה אהבה", אמרה. "אין פיצוצים מעצבנים, לא אכפת לי שהוא זורק את הנעלים בכניסה ולא מעניין אותי כמה הוא מרוויח. אני מרוויחה חופש. אני לא חייבת לו דין וחשבון, ואני יכולה לעשות מה שבא לי. זה להיות בלי אבל להרגיש עם. או הפוך. אולי".

     

    "אני גם מרוויחה שקיפות", הוסיפה. "אני יודעת מה הוא עושה עם אשתו, לי הוא לא צריך לשקר, ואני מרוויחה ביטחון. אני יודעת שאודי שם בשבילי ושאם אני אזדקק לו הוא יבוא, ברוב הפעמים, לפחות. ובעיקר אני מרוויחה את הידיעה שלא יבגדו בי", היא מחייכת. "מי בוגד בפילגש? זה בלתי אפשרי! אני הרי לא סומכת על גברים. הייתי עם 6 גברים נשואים בחיי. אחד היה איתי כשאשתו היתה בחדר לידה. את קולטת? אני לא מוכנה שיבגדו בי, ולכן אני לא מעזה לחשוב על זוגיות אמיתית".

     

    הופה. הגר חפרה לעצמה בור ונפלה לתוכו. אבל האמת היא שהבור הזה נחפר עוד בנעוריה, כשגילתה שאביה בוגד והסתובבה עם הסוד כמה ימים של תופת עד שחשפה את האמת בפני אמה וערערה את יסודות הבית. הוריה אומנם צלחו את המשבר, אבל הגר נותרה שבורה. היא לא הבינה איך אביה יכול היה לעשות להן את זה (מבחינתה הוא בגד גם בה), ויותר מהכל, היא לא הבינה איך אמא שלה סלחה לו. זה היה הרגע הקריטי שעיצב אצלה את האמונה שגברים הם בוגדניים ושנשים הן חלשות. זה היה הרגע שבו היא הבטיחה לעצמה שלה זה בחיים לא יקרה.

     

    ככל שהגר פגשה את עצמה יותר לאורך פגישותנו, כך החלה להשתחרר מאודי ומהכבלים שקשרו אותה אליו והיו תלויים בו באופן חלקי בלבד. התהליך הזה שמועבר למקלדת, לקח חודשים רבים. הקלישאה הישנה ש"לקלף את הנפש זה כמו לקלף בצל", התגלמה היטב בתהליך שלה. אבל בסוף זה קרה, והגר סגרה את פרק אודי מאחוריה. מאז היא יוצאת לדייטים, לומדת לתת אמון ולומדת לסלוח לעצמה, להוריה, לגברים.

     

    יציאה מהרגל כל כך מושרש ולא מודע, אף פעם לא מתרחשת בבת אחת. הגר ואני יודעות שהיא יכולה בקלות למצוא את עצמה שוב בסאגה כזו, ולכן היא עובדת במלוא המרץ לקלף עוד ועוד שכבות. אנשים רבים מחזיקים באמונות מקבילות מהעבר שצובעות את העתיד שלהם. תמיד מאחורי הסיפור האישי מסתתרת איזו תפיסה עמוקה שנתנה שורשים בנשמה, ומתגלמת במעשים, ברומנים אסורים ובתוצאות. על מנת לשנות את סוף הסיפור, צריך לפעמים להגיע להתחלה שלו ולהבין איפה הנרטיב נוצר. זו עבודה לא פשוטה, אבל בהחלט משתלמת.

     

    הכותבת מאמנת אישית בנקודתיים - תהליכי זוגיות

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בטיפול: למה אני מתאהבת בגברים נשואים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים