שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    8 סיבות שבגללן אתם מפחדים מפמיניסטיות
    הטורים של נגה כהן מעצבנים אתכם? אתם רק רואים את המילה "פמיניסטית" ומיד מתחילים להתגרד? כנראה שאתם מפחדים מטורים פמיניסטים. הנה הסיבות

     (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    "התגובות לכל מאמר על פמיניזם, מצדיקות את הפמיניזם", צייצה ב-2012 העיתונאית הלן לואיס, וכוונה את דבריה לאלפי הטוקבקים, התגובות, הציוצים וההודעות הפרטיות שבהם אנשים מקללים פמיניסטיות או לועגים להן, תוך ניסיון להעליב את הנשיות שלהן. לא מדובר רק בתגובות לטורים ברשת, אלא גם בתגובות לקמפיינים לקידום ייצוג לנשים, תגובות לעדויות של נשים על מקרי אונס שעברו, סיקורי הפגנות כמו "צעדת השרמוטות" וחקיקה לקידום שוויון מגדרי. אבל למה הפמיניזם מעורר כל-כך הרבה אמוציות שליליות? הנה 8 סיבות.

     

    1. הפמיניזם מערער על הסדר הקיים, וזה מפחיד

    כל מה שמלמדים אותנו מגיל צעיר על נשים וגברים, אז הפמיניזם אומר את ההפך. מלמדים אותנו שנשים צריכות קודם כל ללדת ילדים ורק אחר כך לפתח קריירה, ופמיניסטיות אומרות שאין עדיפות למשפחה על קריירה ושגם גברים צריכים לקחת חלק שווה בגידול הילדים. מלמדים אותנו שלבנים אסור לבכות כי הם צריכים להיות גיבורים ולא "ילדות קטנות", ופמיניסטיות אומרות שבנים צריכים להביע רגשות, ושלהיות "ילדה קטנה" זה דווקא דבר נפלא. מלמדים אותנו לא להקשיב לדעות של נשים, ופמיניסטיות אומרות שצריך להקשיב לדעות של נשים, ושנשים יכולות לנהל חברה ואפילו להיות ראשת-ממשלה.

    הציוץ של הלן לואיס
    הציוץ של הלן לואיס
     

    הפמיניזם מנסה להראות שנשים הן לא נחותות מגברים; שלנשים יש זכות לצבור כוח כלכלי ופוליטי לא פחות מגברים; שהמיניות של נשים שייכת להן; ושגברים יכולים וצריכים לקחת חלק בעולם החברתי, הרגשי והמשפחתי. אבל בגלל שאנחנו לומדים את ההפך מגיל אפס, נראה כאילו הפמיניסטיות הולכות נגד הסדר הטבעי של העולם, ועבור אנשים רבים זה לא רק מעצבן, זה גם מפחיד. הפסיכיאטר ד"ר ירון גילת אמר ש"הכעס הוא וילון שמאחוריו מסתתרים כאבים ופחדים אין קץ". הזעם העצום בטוקבקים בהחלט מראה על פחד אין קץ מערעור על האופן שבו אנחנו רגילים שדברים עובדים.

     

    2. אנחנו מתוסבכים לגבי מיניות נשית

    הגוף הנשי (נקבי) שונה מהגוף הגברי (זכרי). עד כאן, דברים שלמדנו בגן ומהסיפור "סיר הסירים". אך בגלל שגברים שולטים ברפואה ובפוליטיקה, הגוף הנשי עדיין נתפס כמשהו שונה ומסתורי, לעומת הגוף הגברי שנחשב למודל המרכזי. אז המחזור נתפס כאירוע שהופך את האישה למשוגעת, עצבנית, אובססיבית והיסטרית. הריון נחשב ל"פלא עילאי" שקשה להבין אותו, ועשרות שנות מחקר עוד לא הביאו מדענים להבין את האמת הבסיסית ביותר - שאורגזמה נשית היא אירוע חמקמק רק כשהאישה והגבר חושבים שהם צריכים לחקות את הפורנו שהם רואים, במקום להיות אחד עם השני בתוך האקט.

     

    ראיית הגוף הנשי כדבר שלא ברור איך הוא מתפקד, מביאה לפחד (ע"ע סעיף 1) ולצורך לשלוט עליו, ובמיוחד על הפוטנציאל המיני שלו. כי אם נאפשר לאישה ליהנות מהמיניות שלה ולהרגיש חיבור בין הנפש לגוף שלה, היא עוד עלולה להסתובב עם אנרגיות במסדרונות הכנסת, או חלילה וחס להבין שהיא אוטונומית ולא צריכה גבר שיגן עליה ויפרנס אותה. יתרה מכך, היא גם עלולה לערער על הלגיטימציה החברתית לקחת ממנה מין בכל זמן שהגבר רוצה, כי גם לה יש רצונות וצרכים.

     

    בקיצור, אנחנו לא יודעים להכיל מיניות נשית. היא יוצרת אצלנו אי-נוחות במקרה הטוב, האשמת נשים שהן פתייניות ולכן נאנסו - במקרה הבינוני, ורצח נשים שהלכו עם גבר אחר - במקרה הרע. אז אנחנו כל הזמן מנסים לדכא אותה, וזועמים נגד מי שמדברות על הזכות של נשים על הגוף שלהן או נגד אונס. בראש שלנו, מיניות נשית משוחררת תייצר סדום ועמורה, אז נצעק ונקלל ונראה שהפמיניסטיות האלו הן נשים פגומות כדי שזה לא יקרה, וכדי שנשים ימשיכו בראש ובראשונה לשבת בבית וללדת ילדים.

     

    3. החשש שאולי אני אשם או אשמה

    "הפמיניסטיות המעצבנות" האלו מראות שכמעט בכל תחום בחיים שלנו קיים דיכוי מסוג מסוים. אם זה ביחסם של ההורים לילדים שלהם, בבחירה להתחתן, בהחלטה מה ללבוש בבוקר, ביחס לנשים בבית-הספר או במקום העבודה, בתוך המערכת הצבאית, בין חוקי הדת, בכל משפט שפוליטיקאי או סלב מוציא מהפה שלו, בצורות הבילוי שלנו, בסקס ואפילו בבדיחות שאנחנו מספרים.

     

    כתוצאה מכך, ייתכן שיש לא מעט אנשים שמרגישים שהם בעצמם מואשמים ביחס רע לנשים. אין הרי דרך להתחמק מזה, במיוחד כשחלק ניכר מהדיון הוא על מצבן הנחות של הנשים לעומת העליונות של הגברים. לא סתם לפמיניסטיות יצאה סטיגמה של "שונאות גברים". לא כי אנחנו באמת שונאות אותם, אלא שחלק מהקוראים תופסים אמירות על היחס לנשים כהאשמה כלפי כל הגברים בעולם.

     

    "גברים רבים תופסים אמירות פמיניסטיות כאלה או אחרות (בעיקר בנושא האלימות כלפי נשים) כאמירות אשר מפנות אליהם אצבע מאשימה באופן ישיר, והם מתקשים לעשות את ההבחנה בין אשמה (אישית) לאחריות (חברתית, קולקטיבית) שיש להם כחלק מהמגדר הגברי. לכן, פעמים רבות גברים מגיבים מהבטן לפוסטים פמיניסטיים, כאילו האשימו אותם אישית במשהו שהם לא עשו, גם אם האמירה היא בעצם חברתית-כללית". את הדברים הללו אמר אביב יהלום, מרצה ומנחה סדנאות על מגדר, הבניית גבריות ומניעת אלימות כלפי נשים, ויו"ר אסל"י, תנועת גברים להפסקת אלימות של גברים כלפי נשים.

     

    אז כן, כולנו לוקחים ולוקחות חלק בשימור המצב הקיים, אבל לא, הדיון על פמיניזם לא נועד כדי למצוא מי אשם, הוא נועד כדי שכולנו ניקח אחריות על המצב, כדי שנעשה תיקון ונייצר חברה טובה יותר עבור נשים וגברים גם יחד.

     

    4. הפחד מלקיחת שליטה וערעור הזהות האישית

    אם הפמיניסטיות אכן צודקות והרבה מהאופן שבו העולם מתנהל הוא בגלל מה שלימדו אותנו, זה אומר שגם עליי הופעלו הרבה לחצים ושהרבה דברים שקרו לי הם לא בשליטתי. פתאום הדיאטה האינסופית, ההחלטה לא להתקדם בקריירה כדי להביא ילדים וחוסר היכולת להגיע לאורגזמה בסקס נצבעים באור אחר לגמרי. זה נכון גם לגבי גברים, שפתאום מבינים שלקחו להם את הזכות להיות הורים מעורבים או את היכולת להתמודד רגשית עם העולם. ההבנה שלאחרים יש שליטה עלינו ושלא הכל בידיים שלנו, היא הבנה מלחיצה, אז כדי לא להתמודד עם המצב הזה אנחנו כועסים.

     

    אבל יש עוד רובד: "הפמיניזם מאתגר את מה שנראה כמובן מאליו - חלוקת התפקידים בין גברים לנשים, ואפילו את השאלה מה זה להיות אישה או גבר", מסבירה ד"ר יופי תירוש מאוניברסיטת תל אביב, מומחית למשפט ומגדר וחברת הנהלה בשדולת הנשים בישראל. אנחנו לומדים מפמיניסטיות שאחת הזהויות הכי בסיסיות שלנו, "גבר" או "אישה" היא בכלל לא טבעית. פתאום יש גם טרנסג׳נדריות וטרנסג׳נדרים, או אנשים שלא מוכנים להגדיר את המגדר שלהם. זה מטרלל לנו את המוח, כי אולי אנחנו גם לא "גבר" או "אישה", או שאולי אנחנו רוצים לעשות סקס לא רק עם האישה שלנו אלא גם עם גבר, ואז מה זה אומר עלינו? (כלום, הכל אחלה). אבל עדיף לכתוב תגובה זועמת במקום לשקוע במחשבות המערערות הללו, במיוחד לאלה מבינינו שלא אפשרו להם לחוות עומק רגשי בחיים.

     

    5. "פמיניזם היה רלוונטי בעבר. היום הכל שוויוני"

    "אנשים חושבים שאנחנו חיים בעידן שבו כבר כל המהפכות נעשו, וכל אותן פמיניסטיות הן חבורה של נודניקיות משועממות וקיצוניות שנלחמות על משהו שהוא בכלל לא רלוונטי, כי יש לי בוסית אישה או לאחותי יש בוסית אישה", מסבירה ד"ר כנרת להד, מהתכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב. אבל הנתונים מדברים בעד עצמם - רק 1% מההון של העולם מוחזק בידי נשים, בעוד 99% בידי גברים. בכנסת יש רק 27.5% נשים. אחת מכל שלוש נשים היא מורה, מזכירה או מטפלת. אחת מארבע נאנסת. הצבא והדת הם עדיין כלי המינוף החברתי החזקים ביותר והם מקדמים בעיקר גברים. המחלקות להפרעות אכילה עדיין מלאים בנשים וכך גם בתי הבושת. יותר מ-20 נשים נרצחות בישראל כל שנה. בקיצור, יש עוד הרבה עבודה והשוויון עדיין רחוק.

     

    6. כי גם אני עובד קשה

    יש כאלה שחושבים שהפמיניזם מזלזל בעבודה הקשה של הגברים, וזה מכעיס אותם. אז ברור שאתם עובדים קשה, ואנחנו ממש לא לוקחות לכם את העבודה הקשה שבנתה אתכם. יותר מזה, אנחנו גם מודעות ללחצים שיש על גברים, ביניהם חוסר היכולת להביע רגשות, הדרישה כל הזמן להילחם באחרים ולכבוש נשים, הלחץ הגדול לפרנס וכדומה. אבל מצד שני, צריך גם להכיר בפערים שיש בעולם, כמו גם בעובדה שלגברים יש פריווילגיות שלנשים אין.

     

    נשים עושות את כל העבודה בחוץ וגם את כל העבודות בבית, ולא זוכות לתגמול. נשים שעובדות קשה כמו גברים לא זוכות לאותן הזדמנויות. האמירות האלו הן לא נגד העבודה הקשה של הגברים. פריווילגיה היא לא פגם אישי, אבל היא כן דורשת תיקון כדי שגם נשים יצליחו. ולגבי המקומות שבהם לנשים יש יתרון, כמו שירות צבאי קצר יותר - אז כדי לצמצם פערים לא לוקחים קודם את היתרונות המעטים של הצד החלש. אם נעשה את זה, נגדיל את אי-השוויון במקום לצמצם אותו. קודם שיהיה שוויון בתחומים אחרים, אחר-כך שנשים ישרתו שלוש שנים.

     

    7. יחסי הציבור הרעים של הפמיניזם

    אחת התפיסות הרווחות בקרב ציבור המתנגדים והטוקבקיסטים היא ש"פמיניסטיות הן לסביות שמנות ושעירות עם שיער קצר, שלא עשו סקס כבר הרבה זמן, ושאף אחד לא רוצה אותן ולכן הן הפכו לפמיניסטיות". לא שיש משהו רע בלהיות לסבית שמנה ושעירה עם שיער קצר שלא עשתה סקס הרבה זמן, ואני בספק שיש מישהי או מישהו בעולם שאף אחד לא רוצה. אבל לא, זה פשוט לא דימוי נכון, והוא נוצר מלכתחילה כדי ליצור יחסי ציבור רעים לפמיניזם, לצד אמירות שקריות כמו "הפמיניסטיות הורסות את הרומנטיקה", "הפמיניסטיות הורסות את המשפחה" או "הפמיניסטיות שונאות גברים".

     

    המטרה היא לאותת לאחרות להתרחק מהפמיניזם באמצעות סימון פמיניסטיות כנשים "פגומות" ("לסביות שעירות") או ככאלה שהורסות דברים שאנשים אוהבים (משפחה, רומנטיקה, גברים). כל זה הוא פשוט שקר, אבל טראמפ לא המציא את הפייק ניוז, ויש אנשים שעדיין קונים את הדימוי הזה. לכן הם לא קוראים עד הסוף טורים פמיניסטיים או משקיעים זמן בלחשוב עליהם, וישר רצים לטקבק דברים רעים ולא רלוונטים כנגד הכותבת. 

     

    8. אתם שונאי נשים

    לצערי, קיימת גם האופציה שאתם באמת שונאים נשים. כלומר אתם חושבים שנשים הן נחותות וחשוב לכם לשמר את הכוח אצל הגברים. במקרה הזה, הפמיניסטיות מעוררות בכם הרבה זעם פשוט כי אנחנו מצליחות לעשות שינוי. והשינוי אכן מתרחש: ממצב שבו נשים הן רכוש הבעל שיכול להכות ולאנוס אותן ושאסור להן להחזיק רכוש או ללמוד, הביאו הפמיניסטיות את הנשים למצב שבו כמעט הייתה אישה בתפקיד הכי חזק בעולם, כנשיאת ארה"ב. רק דמיינו מה נעשה בשנים הקרובות. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "8 סיבות שבגללן אתם מפחדים מפמיניסטיות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    אם סולידריות נשית מאיימת עליכם, הגיע הזמן לבדק בית
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים