שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    הישראלים שמוכרים עלים בווייטנאם
    חברת TAP הישראלית המתמחה בגידול עלי מיקרו, שהצליחה לחדור לשווקים באמריקה הלטינית ואירופה, נכנסה לאחרונה לווייטנאם בסיוע מכון היצוא, בעסקת ענק בשווי עשרות מיליוני דולרים . "כמעט בכל מדינה שאנחנו מגיעים, ברגע ששומעים: ישראל, בהקשר של החקלאות קל לנו להיכנס". צפו בכתבה

    חברת TAP המוכרת יותר בשם "תשובה פרויקטים", חברת חממות לגידולים הידרופוניים, הצליחה לחדור לשווקים מובילים בעולם באמריקה הלטינית, באירופה - ובשנים האחרונות פועלת בעיקר בדרום מזרח אסיה. כך לדוגמה, בזכות שיתוף הפעולה של הנספחות הכלכלית בווייטנאם ומכון היצוא, הצליחה החברה לסגור עסקת ענק בווייטנאם בהיקף של 25 מיליון דולר והיא ממשיכה לגדול בממדים מרשימים.

     

    צפו בכתבה  

    צילום: עידו ארז עריכה: יותם קצור

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "עלעלים רעננים", אומר עוזי תשובה, מנכ"ל ובעלים של TAP, היא "חברה מובילה בארץ ובעולם בגידול תוצרת טריה עם התמחות בנבטים ובעלי מיקרו, שאצלנו נקראים ניצני בריאות. המוצרים האלה זמינים היום בעיקר במסעדות אבל גם אפשר למצוא אותם פה ושם בשווקים השונים".

     

    תשובה מסביר, כי שיטת הגידול על מצעים מנותקים, או בהידרופוניקה, מאפשרת גידול מהיר מאוד שלא מאפשר למזיקים להתפתח ולמחלות. "מזריעה ועד הקטיף עוברים בסך הכל עשרה ימים-שבועיים. אנחנו בעצם לא נזקקים להדברה בכלל". תשובה מציין כי ההבדלים בין המיקרו כוסברה, או המיקרו חרדל בין הקיץ לחורף - לא מורגשים כלל. "זה מוצר פשוט שהופך לגורמה ברגע שאנחנו מגדלים אותו בשיטה הזו. כל הטעם מרוכז בגודל הזה של העלה. גם המינרלים והפיתרונות הבריאותיים, הכל נמצא בתוך העלה הקטן. לא צריכים לאכול סלט של 400 גרם, אלא אפשר להסתפק בעשרה גרם של עלי מיקרו ולקבל את אותם ערכים תזונתיים".

     

    הקושי היה, כאשר בחברה ביקשו לשווק את העלים הטריים לחו"ל. "מי שמתחרה בנו הם אלו שגרים באירופה, מגדלים את המוצר הזה בעציצים ומוכרים אותו עם העציץ - לכאורה זה המצב הטרי ביותר", מציין שי זלצר, סמנכ"ל בחברה. "אנחנו הצלחנו להראות בפרמטרים אובייקטיבים שאנחנו מגיעים עם אותה רמת טריות ולפעמים רמת טריות גבוהה יותר ללקוח הסופי, ברמה כזאת שהוא לא מזהה את ההבדל בין מוצר שנקצר עכשיו למוצר שאנחנו גידלנו בישראל, קצרנו ושלחנו לאירופה".

     (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)
    יש לציין, כי כיום ישנה מגמה עולמית חזקה שבה מחפשים פיתרונות לשיטות גידול חקלאיות שישלבו בטיחות במזון, חיסכון במים, וידידותיות לסביבה ועלי המקרו עונים לכל הדרישות הללו. "השיטות שאנחנו מגדלים מספקות פיתרון לכל הדברים האלה ביחד", מבהיר אבנר שוחט, מנכ"ל בחברה. "כאן בחווה מפתחים ומיישמים טכנולוגיות ורק אחרי שזה עובד, מוכח, נמכר כאן בארץ, אז אנחנו בעצם מתחילים למכור ברחבי העולם".

     

    גאווה ישראלית

    "הרעיון הוא לקחת את החקלאות המקומית לרמות הגבוהות ביותר", מוסיף. "כמעט בכל מדינה שאנחנו מגיעים, ברגע ששומעים: ישראל, בהקשר של החקלאות, מדברים על חקלאות ברמה מאוד מאוד גבוהה, וזה פותח לנו דלת נהדרת, קל לנו להיכנס. שוק המיקרו בעולם הוא שוק של מאות מיליוני דולרים. זה עדיין שוק נישה", מבהיר, "אך אנחנו רואים צמיחה מאוד משמעותית בשנים האחרונות, על פי הערכה בחמש השנים הבאות תמשיך להיות צמיחה מאוד דרמטית במכירות של עלי מיקרו. עלי המיקרו יהפכו להיות חלק רגיל מתוך שוק התבלינים הענק בעולם, ובפרימיום של אותה קטגוריה".

     (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

    לאה פורת מנהלת ענף אגרו-טכנולוגיה במכון היצוא ציינה, כי הענף מאגד חברות ישראליות בעלות טכנולוגיות במגוון תחומים כגון: הדברה ודישון, זרעים, חממות, השקיה, טיפול לאחר קטיף, רפתות, לולים, חקלאות ימית ועוד. "החברות הישראליות בתחום זוכות לתשומת לב והתעניינות רבה הן מקרב משלחות נכנסות מחו"ל והן מקרב מבקרים בתערוכות וכנסים בחו"ל ובארץ". לדבריה, הענף מקבל בשנה קרוב ל-60 משלחות נכנסות מרחבי העולם, משלחות ממשלתיות ומהמגזר הפרטי המגיעות ומתרשמות מהטכנולוגיות המתקדמות ופורצות הדרך של חברות אגרו-טכנולוגיה ישראליות.

    "הענף מקבל בשנה קרוב ל-60 משלחות נכנסות מרחבי העולם". לאה פורת מנהלת ענף אגרו-טכנולוגיה במכון היצוא
    "הענף מקבל בשנה קרוב ל-60 משלחות נכנסות מרחבי העולם". לאה פורת מנהלת ענף אגרו-טכנולוגיה במכון היצוא

    תכנית העבודה של הענף כוללת מגוון פעילויות הנעשות בשיתוף פעולה צמוד עם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד החוץ. במהלך השנה מתקיימות 4 תערוכות בדרום אמריקה, יפן, דרום אפריקה ואסיה, בהן ביתן לאומי בהשתתפות עשרות חברות ישראליות. כמו כן, יוצאות במהלך השנה כ-6 משלחות עסקיות למספר יעדים ברחבי העולם, מטרתן, על פי פורת, היא לקדם את החיבור של החברות הישראליות יחד עם חברות מקומיות ושותפים פוטנציאליים באמצעות מפגשים עסקיים .

     

    פורת ציינה כי היקף הפעילות של חברת TAP התרחב והיא גדלה בכ-25 עובדים בתקופה קצרה, תוך שהיא מספקת עבודה גם לכ-15 ספקים ישראלים מתחומים שונים. "במהלך השנה TAP אירחה משלחות רבות מחו"ל שהגיעו לבדוק את הטכנולוגיות המתקדמות שהיא מציעה. אני מאמינה כי עבודת שטח יסודית, היא שתצמיח הצלחה של חברות ישראליות מול שותפים ברחבי העולם. מכון היצוא מציע מגוון שירותים לחברות המחפשות להתפתח בשווקים חדשים ומזמין כל חברה בתחום לבחון את האפשרויות שהענף מציע".

     

    בשיתוף מכון היצוא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הישראלים שמוכרים עלים בווייטנאם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים