שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    משבר הפליטים: העולם יורה לעצמו ברגל
    לקהילה הבינלאומית יש עניין גדול לשמר את עליונותן הרעיונית של מדינות הלאום ואת שלמותן הטריטוריאלית, אבל בפועל מדינות רבות במזרח התיכון ובאפריקה נמצאות בהליך של פירוק ולא זוכות לסיוע. והתוצאה קשה עם השלכות על אירופה - אסונות הומניטריים ומספרים עצומים של פליטים ועקורים

    בשנים האחרונות נמצא מספר הפליטים, העקורים ומבקשי המקלט בכל רחבי העולם בעלייה מתמדת. הסוגיה זכתה לסיקור תקשורתי נרחב, שאף העלה אותה לקדמת סדר היום הבינלאומי במהלך השנתיים האחרונות, בעיקר על רקע משבר הפליטים שפקד את אירופה מהמזרח התיכון וצפון אפריקה.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    מנתוני סוכנות האו"ם לפליטים (UNHCR) עולה כי בשנת 2013 עמד מספר הפליטים, העקורים ומבקשי המקלט בעולם על יותר מ-51 מיליון בני אדם. בשנת 2014 כבר הרקיע מספרם ל-59.5 מיליון, יותר מ-38 מיליון מתוכם נעקרו בתוך מדינותיהם. בשנת 2015 כבר נרשם שיא היסטורי כשמספר הפליטים, העקורים ומבקשי המקלט בעולם האמיר ליותר מ-65 מיליון - המספר הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

     

    פליטים דרום סודנים בדרום דרפור, סודן (צילום: רויטרס)
    פליטים דרום סודנים בדרום דרפור, סודן(צילום: רויטרס)
    לקראת פרסום הדוחות הרשמיים לשנת 2016 ולאור מצב הסכסוכים הפנימיים בעולם, בהם ניתן למנות בין היתר את אלה המתחוללים בתימן, סוריה, עיראק, לוב, סומליה, דרום סודן ואפגניסטן, יש להניח שהיקף זה לא הצטמצם ואולי אף החריף.

     

    סכסוכים ישנים, סכסוכים חדשים ואוזלת יד בינלאומית

    ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות למגמת העלייה במספר הפליטים והעקורים בעולם - האחת היא סכסוכים פנימיים המתמשכים כבר יותר מ-25 שנים, כגון אלה בסומליה ואפגניסטן; השנייה היא סכסוכים פנימיים חריפים בשנים האחרונות, כגון אלה המתחוללים בסוריה, עיראק, לוב, דרום סודן, בורונדי, תימן והרפובליקה המרכז אפריקנית; בזמן שהסכסוכים הפנימיים - "הישנים" "והחדשים" - תרמו בפועל להגדלת מספר הפליטים, הרי שהסיבה השלישית, זו המתמקדת באוזלת ידה של הקהילה הבינלאומית בטיפול בתופעה מאז סיום מלחמת העולם השנייה, מצביעה על כך שהמספר הגבוה לא בהכרח נובע מפליטים חדשים, אלא יותר מהיעדר מענה ואי מתן פתרון הולם לבעיה מצד הקהילה הבינלאומית.

     

    באופן עקבי, סוכנויות האו"ם מתמקדות בהצגת נתונים רשמיים של היקף בעיית הפליטים הנמלטים לאירופה בשנים האחרונות מאזורי מלחמה בעיקר מסוריה, עיראק ולוב, במיוחד בשל הסיקור התקשורתי הנרחב של הסכסוכים הפנימיים במדינות אלה. אכן, מדובר במשבר הומניטרי חריף - בסוריה לבדה, שמנתה ערב מלחמת האזרחים 18 מיליון תושבים, יותר מ-11 מיליון נעקרו מבתיהם, מתוכם כשבעה מיליון עקורים (שנותרו בגבולות המדינה) וכארבעה מיליון פליטים (השוהים מחוץ לגבולות המדינה).

     

    פליטים דרום סודנים באוגנדה (צילום: רויטרס)
    פליטים דרום סודנים באוגנדה(צילום: רויטרס)

    מדינה במלחמה. כוח או"ם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (צילום: AP)
    מדינה במלחמה. כוח או"ם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו(צילום: AP)
    יחד עם זאת, יש גם מקום לציין אסונות הומניטריים נוספים ברחבי העולם - בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה - שלא זכו לסיקור תקשורתי הולם, וודאי לא ביחס לסיקור הסכסוכים במזרח התיכון. כך, לפי נתונים שפרסם המרכז לניטור עקורים ( Internal Displacement Monitoring Centre - IDMC), עולה כי מספר העקורים באפריקה שמדרום לסהרה הגיע בשנת 2016 ליותר מ-2.5 מיליון. זהו למעשה מספר גבוה יותר ממספר העקורים במזרח התיכון וצפון אפריקה גם יחד (מעט יותר מ-2 מיליון) וזאת חרף הסכסוכים המתמשכים בסוריה, עיראק, תימן ולוב. נתונים אלה מתייחסים למשל למשבר העקורים המתחולל בניגריה, כשבמסגרת הלחימה העיקשת מול ארגון הטרור האיסלאמיסטי "בוקו חראם" בחלקה הצפון-מזרחי של המדינה נעקרו מבתיהם, רק בשנה החולפת, יותר מ-500 אלף בני אדם.

     

    דרום סודן: רק צרות מאז היציאה לעצמאות

    דוגמה נוספת היא מלחמת האזרחים המתמשכת בדרום סודן שפרצה בשנת 2013, פחות משנתיים מאז פרישתה מסודן ויציאתה לעצמאות, שרק בשנה החולפת הובילה לעקירת יותר מ-280 אלף בני אדם מבתיהם.

     

    אולם המקרה הבולט ביותר שלא זכה לסיקור הולם הוא המשבר ההומניטרי החריף הפוקד לאחרונה את הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בשנת 2016 נמלטו מבתיהם והפכו עקורים בתוך ארצם כ-922 אלף קונגולזים, כתוצאה מאי היציבות הפוליטית השוררת במדינה בעת האחרונה, בעיקר עקב סירובו של הנשיא ג'וזף קבילה לפרוש מאז סיום הקדנציה השנייה שלו בדצמבר 2016 - החלטה שהובילה למתיחות רבה, להתנגשויות בין מיליציות חמושות ולהרג של מפגינים שהשתתפו במחאות ברחבי המדינה, באופן שעורר את החשש שהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמצאת בפתחו של משבר פוליטי העלול להידרדר שוב למלחמת אזרחים (האחרונה הסתיימה באופן רשמי בשנת 2003).

     

    באפריקה עדיין קיימת התופעה של מנהיגים שמסרבים לעזוב את השלטון. נשיא זימבבואה רוברט מוגאבה בן ה-93 (צילום: AP)
    באפריקה עדיין קיימת התופעה של מנהיגים שמסרבים לעזוב את השלטון. נשיא זימבבואה רוברט מוגאבה בן ה-93(צילום: AP)

    התופעה של נשיאים המסרבים לסיים את תפקידם בסיום כהונתם החוקית היא תופעה שכיחה באפריקה ורק בשנה האחרונה נצפו מקרים מעין אלו בגמביה, אריתריאה, בורונדי ואף בזימבבואה, עם הצהרתו של הנשיא רוברט מוגאבה בן ה-93 לחזור ולהתמודד במערכת הבחירות בשנה הבאה.

     

    המקרה הקונגולזי

    מה שמייחד את המקרה הקונגולזי הוא שמעבר לכך שמדובר במספר העקורים הגבוה ביותר בעולם בשנת 2016 (לשם השוואה, בסוריה מספר העקורים הגיע ל-824 אלף ובעיראק ל-659 אלף), המקרה גם מדגים מדינה שסובלת באופן עקבי מאי יציבות פוליטית פנימית, למעשה מאז יציאתה לעצמאות בשנת 1960, שאף זולגת ומערערת את היציבות האזורית.

     

    המקרים שצוינו במאמר זה מדגימים היטב את הפרדוקס בזירה העולמית בימינו - מחד גיסא, למערכת הבינלאומית הגלובלית יש עניין עמוק לשמר את עליונותן הרעיונית של מדינות הלאום, כארגון החברתי הגבוה ביותר בהיררכיה, וכן את שלמותן הטריטוריאלית. מאידך גיסא, המערכת הבינלאומית שזורה בעשרות מקרים של התפרקות של מדינות, שלמעשה אינן מצליחות לקיים את התנאים הבסיסיים של מדינתיות מתפקדת, והדבר בא לביטוי, בין היתר, במספרים עצומים של פליטים ועקורים.

     

    בעשור השני של המאה ה-21, בעולם גלובלי המתבטא בתהליך של דה-טריטוריאליזציה של הזירה העולמית במסגרתה מתרחבים ומעמיקים יחסים כלכליים, פוליטיים, תרבותיים וחברתיים החוצים גבולות מסורתיים בין מדינות ויוצרים למעשה עולם "שטוח" כמקשה אחת ללא גבולות, נראה כי אין ברירה למקבלי ההחלטות בזירה העולמית אלא להתמודד עם האסונות ההומניטריים הללו, שאם לא כן הללו יתדפקו במהרה על דלתותיהם, כפי שאכן קרה במשבר הפליטים באירופה.

     

    ד"ר ירון סלמן הוא חוקר ומרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון ומרצה בבה"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי ובחוג הרב-תחומי, המכללה האקדמית צפת

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "משבר הפליטים: העולם יורה לעצמו ברגל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים