כך התערב אלוהים בכלכלת בני ישראל

פרשת בהעלותך חושפת אותנו לאחת ההתמודדויות של הנהגה שקיימות עד היום. שאלת התערבות ההנהגה בשוק החופשי. מתי להתערב ועד כמה.

עוד ב"פרשת שבוע כלכלית"

הכניסה של בני ישראל למדבר הינה אתגר מנהיגותי מורכב מאד עבור משה. המעבר מחיי עבדות לחיי חירות, מחיים של בהירות (הכל ידוע – שחור ולבן) לחיים של תלות בקב"ה ובהליכה במדבר – מהווה עבור משה ועם ישראל מעבר חשוב מאד בתהליך לידתו כעם.

אחד האתגרים הראשונים שמשה מתמודד מולם הוא אתגר המתאוננים:

וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה: וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה' וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ: וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה': וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר: זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים: וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ: וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח: שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן: וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע.

הקב"ה מנהיג את העם במדבר באופן מיוחד ומאפשר לעם להלך ללא צורך בדאגה למזון וביגוד, כאשר בכל יום מגיע לישראל מן לאכול. ובכל זאת, קם חלק מהעם (האספסוף) ומוחה על מה שיש לו ומזכיר לכאורה את כל הטוב שהיה במצרים.

לכאורה, בכלים כלכליים – נסתכל על המערכת הזו כמערכת של משאבים מוגבלים. (מן יורד באופן מוגבל לעם, אך מספיק). עם ישראל מתהלך במדבר ובעצם חי את נקודת האיזון שבה יש מספיק מכל דבר שצריך. אך למעשה, האספסוף מבקש את התערבותו הנוספת של הקב"ה בהוספת משאבים, או בהזזתם כיון שאין לו מספיק.

הקב"ה אכן שומע את תלונת העם, אך בכעס ומחליט להתערב בנעשה באופן שבו תעורער נקודת האיזון הזו:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ: וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם וְנָתַן ה' לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם: לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם: עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם.

הקב"ה עושה 2 פעולות: הוא מאציל מחכמתו של משה על 70 זקני העם, מבלי לפגוע בחוכמתו של משה (כפי שמעבירים אש מנר לנר מבלי שהנר ייכבה), ומעמיס בשר שלוים עד שהיה לזרא.

התערבות זו הינה מסר ברור לעם ישראל. בכל נקודה בה ההנהגה תתערב, בסוף נחזור לנקודת איזון והשוק יאזן את עצמו. אך המסר הראשון הוא, שהאידיאל הוא להגיע לנקודת שיווי המשקל, כלומר לנקודה בה אף אחד לא יכול לשפר יותר את מצבו מבלי להרע לשני.