מכבי תל אביב, הגרסה הירושלמית / מליניאק

למרדף אחרי תוצאות מיידיות יש מחיר כבד - קבוצות מאבדות את הזהות. זה קרה העונה למכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל ירושלים. האחרונה היא האלטרנטיבה הטבעית למכבי ת"א, אבל להביא לירושלים צוות אימון זר ושמונה שחקנים אמריקאים, זה לא לעניין. אפילו אם היו זוכים ביורוקאפ.

בגביע אירופה לאלופות שיחקו פעם אלופות, היורוליג זה מסחרה. דרושפאקה, למשל, הלכה לישון ביורוליג וקמה בבוקר ביורוקאפ. למה? כי הספונסר עזב. הדרך הנכונה להיכנס למועדון הגדולות של אירופה היא לזכות בעשר אליפויות רצופות בישראל.

פיאניג'אני. יותר מדי זרים(צילום: אוהד צויגנברג)

במקום להשתלט על הליגה שמכבי ת"א הפקירה, ירושלים מצטרפת למכבי במאבק לביטול הפיינל-פור וביטול החוק הרוסי וחוק הצעירים. אם ישחקו סדרות, ירושלים ומכבי ת"א ייראו יותר טוב?

השחרור של רפי מנקו להפועל אילת, "כדי לאפשר לו להתקדם", מתמצת הכל. השאלה אינה האם מנקו יתקדם באילת או לא, אלא למה הוא לא מתקדם בירושלים? גם אם נקבל את ההנחה (המופרכת) שאם מנקו היה מקבל 20 דקות למשחק זה יעלה לירושלים בארבעה הפסדי ליגה, השאלתו לאילת לא מובנת, כי ירושלים הפסידה ב-14 משחקים, אז לפחות תעשו את זה בשביל לקדם שחקן שלכם. מנקו היה המצטיין בנבחרת העתודה בקיץ. במה קידם טרוויס פיטרסון את הפועל ירושלים? מה עשו כאן מאליק היירסטון ואלסנדרו ג'נטילה?

חלון ההזדמנויות שמכבי ת"א הזניחה ברשלנות במשך שלוש שנים לא יישאר פתוח עוד הרבה זמן עם תקציב של 100 מיליון שקלים. במקום לקחת בעלות על הליגה ולבנות אלטרנטיבה, ירושלים מנסה להיות מכבי ת"א ב'.

אייל חומסקי, גיא הראל ואורי אלון(צילום: אלעד גרשגורן)

לזכות הנהלת ירושלים ייאמר שהם נתנו גב ושקט למאמן. אבל ייתכן שהם נתנו אותו למאמן הלא נכון. זה בוודאי עדיף על מקצצת המאמנים ביד אליהו. מצד שני, מועדון חייב שתהיה לו מדיניות. אם אירופה היא חזות הכל, כך נראית הקבוצה בליגה. הנהלה רצינית צריכה הייתה לומר לסימונה פיאניג'אני: סימונה, המטרות שלנו העונה הן אליפות ישראל, גמר היורוקאפ וקידומם של רפי מנקו, בר טימור ואבירם זליקוביץ'. אני באמת לא מבין למה בני הרצליה ויתרה על זליקוביץ'. עם כל הכבוד להופעה הטובה של די-ג'יי שארפ ויריב עמירם, לא עדיף היה להופיע נגד מכבי ת"א עם זליקוביץ'?

אילת היא לא "קולג'" ששולחים אליו את מנקו להשתלמות, אלא קבוצה לא פחות טובה מירושלים, שסיימה את הליגה במקום שני, ואולי תגיע העונה בפעם השלישית ברציפות לפיינל-פור.

אם רפי מנקו לא מספיק טוב בשביל הפועל ירושלים, הבעיה היא לא אצלו.

אילת היא לא קולג'. רפי מנקו(צילום: יאיר שגיא)

מעמד המאמן הזמני

יש מאמנים למרחקים קצרים, שיודעים להביא קבוצה או נבחרת לשיא בזמן קצר, ויש מאמנים למרחקים ארוכים, שבונים קבוצה לטווח הארוך. בספורט המקצועני מאמנים נדרשים להביא תוצאות מהירות בטווח קצר. אין מרחקים ארוכים, אין סבלנות ל"תהליך". פציעה של שחקן מפתח, קבוצה מפסידה כמה משחקים - והמאמן הולך הביתה. אם רביב לימונד היה בריא, ייתכן ששרון אברהמי היה מאמן את הפועל תל אביב עד סוף העונה.

כשמאמן מקבל קבוצה באמצע עונה, הוא נאלץ לאמן שחקנים שלא הוא בחר. אין מה לעשות בעניין הזה. אבל גם מאמנים שמגיעים בתחילת עונה מקבלים שחקנים שחתומים לתקופה ארוכה. בדרך כלל שכרם גבוה, ולכן ההנהלה לוחצת לתת להם דקות משחק. מאמן שנותן לשחקנים דקות שלא מגיעות להם, מאבד את סמכותו בעיני כל השחקנים, כולל אלו שמודעים לעובדה שהם מקבלים דקות חסד. בסוף המאמן משלם על מחדלי ההנהלה והשחקנים שקיבל כנדוניה.

כשהנהלה צריכה להראות לרוכשי המינויים שהיא עושה "משהו", אז היא מפטרת את המאמן. לפני שמפטרים מאמן, חשוב להבין אם הבעיה בו או בשחקנים. הפועל ת"א החתימה את מארק ליונס אחרי שפיטרה את אברהמי. למה לא לבדוק אם ליונס יסתדר עם המאמן החדש? ריצ'רד האוול ודרל וויליאמס שוחררו כי רמי הדר לא הסתדר איתם. אחריהם הלך גם המאמן. אולי שווה לבדוק איך השחקנים יסתדרו עם המאמן החדש לפני שמוותרים עליהם?

אריק שיבק. שוב לא מתוגמל כראוי(צילום: ראובן שוורץ)

יש מאמנים טובים ויש פחות טובים. בסוף מצליחים המאמנים שמתאימים לקבוצה מסוימת בזמן נתון. בעונת 2014/15 אריק שיבק הדיח את מכבי ת"א בסדרת ההצלבה, והגיע עם אילת להישג השיא שלה - משחק האליפות. את עונת 2015/16 פתח שיבק באילת כמו גיבור מקומי, אבל אחרי כמה חודשים פוטר. באמצע אותה עונה הוא נקרא לדגל וחתם במכבי ראשון לציון, ובניגוד להערכות המוקדמות הביא אותה מהמקום השישי בטבלה להישג הגדול בתולדותיה - זכייה באליפות.

את עונת 2016/17 שיבק שוב פתח כגיבור מקומי, הפעם בראשל"צ, ושוב פוטר אחרי כמה חודשים. בשלושת השבועות האחרונים שיבק שוב מצליח, הפעם במה ששישה מאמנים אחרים נכשלו לפניו בשנתיים האחרונות - לגרום למכבי ת"א להיראות כמו קבוצה. ומה הוא מקבל בתמורה? כלום. אפילו אם ייקח אליפות, וזו אפשרות סבירה, הוא לא יאמן את הצהובים בעונה הבאה.

איך ייתכן שהמשיח במאי-יוני לא מספיק טוב לאמן אותה קבוצה בספטמבר-אוקטובר?

שיבק הוא הראשון בשנתיים האחרונות שגרם למכבי ת"א להיראות כקבוצה(צילום: ראובן שוורץ)

קריסה ברגע האמת

בתום משחק ההדחה של הפועל חולון בחיפה שאלה השדרית רותם ישראל את המאמן דן שמיר את השאלה המתבקשת: האם הדחתה של הראשונה בטבלה על ידי השמינית היא כישלון? שמיר הביט בה בביטול, ובמקום להסביר למה חולון הגיעה לרגע השיא כשהיא בשפל, הוא התפלא איך היא מעזה בכלל לשאול אותו שאלה כזאת והעדיף לפרגן לירוקים.

אני מצטרף למחמאות שלו לחיפה. עם שלושת הישראלים הטובים בליגה כרגע, המקום הריאלי של החבורה של עופר רחימי הוא לא באמת שמיני. ההפתעה לא הייתה ההצלחה של חיפה, אלא ההתקפלות של חולון, שנמצאת בנסיגה כבר כמה שבועות, והגיעה לפלייאוף לא מוכנה מנטלית אחרי עונה חלומית.

האם חולון עשתה עונה יוצאת מהכלל? כן. האם חולון פישלה בענק בפלייאוף? גם כן. כמו אילת וירושלים, חולון לא הגיעה מוכנה למשחק פיזי בפלייאוף. בשלב הזה לא מנצחים עם "תוכניות משחק" ועם "התאמות", אלא עם מלחמה על כדורים 50/50.

כמה אירוני שדווקא חולון, שקבעה שהפיינל-פור ייערך בהיכל מנורה מבטחים, בכלל לא תהיה שם.

דן שמיר. כמה אירוני שהוא לא יהיה בפלייאוף(צילום: גיל נחושתן)