שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היא עיוורת, הוא רואה והם מאוהבים
    כשדובי התחיל עם שלי בתוכנית היכרויות רדיופונית, הוא לא ידע שהיא עיוורת. כשגילה על כך נלחץ ואפילו שקל לבטל את הדייט, אך מרגע שהם נפגשו הוא כבר הבין שהוא מאוהב. ראיון זוגי
    בין אלפית השנייה ועד למספר דקות. זה משך הזמן שלוקח לאדם הסביר לגבש דעה על אדם חדש שזה עתה פגש. לדובי (40) לקחה בדיוק דקה של האזנה לקולה של שלי (38) כדי להידלק עליה. זה קרה בתכנית ההיכרויות הרדיופונית של שמוליק טיאר. מה שהוא לא ידע כשהוא נדלק על הקול שלה, זה ששלי אינה עוד רווקה רגילה שמחפשת אהבה. שלי כבדת ראייה. מגיל 18 עד גיל 28 התחיל אצלה תהליך של הידרדרות והצטמצמות של שדה הראייה, והיום היא נעזרת בכלב נחייה.

     

    "התחלתי להאזין לתכנית מהאמצע, ועלו לשידור ארבע נשים", משחזר דובי את רגעי ההתחלה. "בחורה אחת מחולון שזו הייתה שלי, בחורה אחת מצפת, ועוד שתיים נוספות. התלהבתי משלי והחלטתי שאני מתקשר לתוכנית. אמרתי שאני רוצה להכיר את 'זאתי מחולון' כי אפילו לא זכרתי את השם שלה".

     

    ואז מה קרה?

    "ואז אתה עולה בהתחלה לתכנית שלו בפני כל העולם, והשיחה די בנאלית. אבל אז אנחנו יוצאים לשיחה פרטית, שרק אני והיא שומעים. תוך כדי שיחה, אחרי שכבר קבענו איפה ומתי להיפגש, היא רואה שאני לא שואל אותה כלום על הראייה שלה. מסתבר שבגלל שהתחלתי להאזין לתוכנית מהאמצע, פספסתי את הקטע שבו הסבירו שהיא לקוית ראייה ונעזרת בכלב נחייה. באותו רגע, אחרי שקבענו, אתה, כבן-אדם רואה, אומר לעצמך טוב, איך אני יוצא מהקשר הזה?".

     

    עוד לפני שבכלל יצאתם.

    דובי: "נכון. אבל אז כבר לא היה לי נעים לבטל אותה, אז אמרתי שנלך לכוס קפה ואז נראה איך נפטרים מהמכה הזו".

     

    ונסעת?

    שלי: "הוא הגיע, התקשר אליי ואמר לי 'אני בחוץ', וציפה שאני אצא אליו, אבל ביקשתי ממנו לעלות וללוות אותי לאוטו".

     

    דובי: "לקחתי אותה לאוטו, ואני אומר לה שאני בא מרמת גן, ואני פחות מכיר את חולון. רציתי מקום קרוב כדי שנוכל לסיים את זה מהר. שאלתי אותה, 'את מכירה איזשהו קפה פה, בחולון?', אז היא אמרה לי 'כן. סע ישר, ימינה, שמאלה', הכניסה אותי לכל מיני רחובות והגענו לבית הקפה".

     

    "אז אני אומר לה 'תגידי, איך את יודעת את כל הפניות? פה יש כניסה, פה אין כניסה? פה יש חנייה? איך את יודעת לאן בדיוק לכוון אותי?'. השיחה הזאת ממש הפתיעה ואמרתי לעצמי וואלה! שווה לבדוק עוד פעם. אולי זה לא כזה נורא כמו שחשבתי בהתחלה".

    שלי ודובי. והוא עוד תכנן לסיים את הדייט מהר (צילום: אוסף משפחתי)
    שלי ודובי. והוא עוד תכנן לסיים את הדייט מהר(צילום: אוסף משפחתי)
     

    ואיך הגיבו הקרובים שלך?

    דובי: "המשפחה הקרובה לא אמרה לי כלום".

     

    הבליגו? שמרו על זכות השתיקה?

    דובי: "סוג של. בהתחלה הם לא ידעו, ואז שלי נסעה לקובה ואני שמרתי על כלב הנחייה שלה, אז שאלו אותי מה זה הכלב הזה שהכנסתי הביתה. כמובן שסיפרתי להם אבל הם לא הגיבו. לא התייחסו לזה יותר מדי. רק אחר כך הם הכירו אותה".

     

    והתאהבו.

    דובי: "כן".

     

    שלי: "האמת, משנים קודמות, אני יודעת שרוב המשפחות - קשה להן עם זה, כי אתה נכנס לשטח שהוא קשה יותר ומורכב, שטח שיכול להוליד בעיות".

     

    דובי: "גם אני, כשהתחלתי לצאת איתה, לא בדיוק הבנתי מה המשמעות של זה".

     

    שלי, את יצאת בעבר עם גברים כבדי ראייה?

    "היה לי חבר אחד לקוי ראייה, ואני יודעת שאמא שלו התנגדה לקשר".

     

    באמת?!

    "כן".

     

    הרשי לי לומר עליה - חצופה!

    "כן, אבל אני יכולה להבין את זה ברמה שכל הורה רוצה את הטוב ביותר לילד שלו. זה כאילו משהו פגום, אין מה לעשות. אני יכולה להבין את זה ברמה הכללית. אבל כשמכירים את הבן אדם זה אמור להשתנות. אני רואה את זה כבורות ולא רוע".

     

    תגידי, לא היית מעדיפה בן זוג שהוא כמוך? מישהו שחשוף לעולם שאת חווה ויכול להבין אותך יותר?

    "בדיוק אתמול דיברתי על זה עם דובי. קודם כל, אתה צודק במובן שמישהו שהוא כמוני יכול להבין אותי הכי טוב, לדעת מה אני עוברת ולהכיר את הקשיים. זה נכון. אבל מצד שני, יש את האיזון הזה. יש לי חברים שהם לקויי ראייה ועיוורים, אבל בזוגיות יש בזה משהו מאוד מאוזן".

     

    למה את מתכוונת?

    "הרגישויות הן אחרות".

     

    מבחינת לקלוט טון דיבור של אנשים?

    "אני חושבת שיש לי קליטה טובה מאוד של אנשים. כל מיני מניירות וחיצוניות לא עובדות עליי".

     

    דובי: "אינטואיציות מעולות יש לה. חוש הריח שלה הרבה יותר טוב משלי. גם השמיעה הרבה יותר טובה משלי, ואין לי בעיית שמיעה".

     

    שלי: "באיזשהו מקום הראייה מגבילה אותנו. אני חושבת שהרבה פעמים כשאתה רואה זה יותר מבלבל".

    "אני כן בונה תמונה שלו בראש". שלי ודובי (צילום: אוסף משפחתי)
    "אני כן בונה תמונה שלו בראש". שלי ודובי(צילום: אוסף משפחתי)
     

    שלי, לא חסר לך העניין שאף פעם לא תראי את דובי? שלא תדעי איך הוא נראה פיזית?

    שלי: "שמע, אני כן בונה תמונה שלו בראש עם כל הטשטוש".

     

    דובי: "לי זה בטוח לא מפריע, אני יודע שהיא מן הסתם הייתה רוצה לראות יותר".

     

    שלי: "אני אגיד לך איפה זה כן מפריע - עם מעין, הבת שלנו. שם זה קשה יותר. אצלה הייתי רוצה לדעת איך היא נראית. היא כבר בגיל שהם מדברים, ושם הקושי שלי הרבה יותר גדול".

     

    אם כבר הזכרנו את מעין, לא חששת שגם היא תיוולד לקוית ראייה?

    "היה סיכוי קלוש. יכול להיות שהיא נושאת את הגן, ובעתיד כשהיא תתחתן, היא תצטרך לבדוק אם בן הזוג שלה גם נושא את הגן. אבל היא רואה".

     

    יש ביחסים שלכם הקרבה?

    שלי: "הרבה פעמים כשרואים אותי ושואלים אותי את נשואה ואני עונה שכן, אז אומרים לי 'וואו! איזה יופי!', ואז השאלה הבאה היא תמיד 'והוא רואה?', כי אנשים תמיד מחברים מין עם מינו, ואז כשאני אומרת שכן, אז אומרים לי 'יו! כל הכבוד לו!".

     

    את חושבת שמבחינתו זו הקרבה?

    שלי: "לא. תראה, כשאני רציתי לצאת עם אנשים, נכנסתי לאתר היכרויות שיש בו תא קולי. אני יודעת מה קורה ברוב האתרים - אנשים שולחים תמונות שלהם, ולפי זה מחליטים. אני החלטתי שאם אני לא רואה - אז גם אותי לא יראו. נתתי צ'אנסים לאנשים, הייתי עם ראש פתוח, אבל ידעתי, סליחה על החוסר צניעות, שאני נחשבת למתנה. שיש לי הרבה מעלות, ואני יודעת שמי שיהיה איתי ייהנה. ואתה משדר את זה".

     

    "אני לא אשקר, דובי עושה המון דברים שהם מתוקף הנסיבות. דובי לוקח כל בוקר את מעין לגן כי הגן רחוק. יש לו מטלות שבגלל שלו קל יותר לעשות אותן אז הוא עושה אותן בעצמו. קניות למשל זה משהו שלי ייקח לי שעתיים והוא יסיים אותן בחצי שעה. אבל כשאוהבים, דברים מתגמדים, ואתה לא רואה את זה כקושי, אתה רואה את זה כצורך. זה האופי של מערכת היחסים שלנו".

     

    דובי: "זה לא אומר שהיא לא עושה. היא למשל עושה את רוב הבישולים בבית, אבל אני חייב לשמור על סדר. הפלפל והמלח צריכים לחזור לאותה נקודה. ברגע שאני מזיז 40 סנטימטרים שמאלה או ימינה, מדף למעלה או מדף למטה – כבר שיניתי לה את הסדר, והיא לא תמצא את מה שהיא צריכה. אני צריך לדאוג שארונות המטבח יהיו סגורים. יש דברים שביום-יום, בבית רגיל, לא שמים לב אליהם. וחוץ מזה, היא עושה הכל! אם זה בישולים, ניקיונות, טיפול בילדה. אחרי הלידה היא הייתה בבית לבד איתה".

     

    שלי: "אני, מבחינתי, מאוד מאושרת מהזוגיות הזאת. יצא לי לצאת עם אנשים שהם רואים. יצא לי לצאת עם בן זוג שמאוד מאוד אהב אותי ועשה בשבילי דברים, אבל הרגשתי כל הזמן את הצורך להיות אסירת תודה, כי אם לא, אז אני הופכת להיות כפוית טובה. עם דובי אני לא מרגישה את זה".

     

    למה? מה הוא עושה אחרת?

    "הוא לא מצפה לתודה. הוא עושה את הדברים כי ככה הוא רוצה לעשות אותם, לא כדי שאחר כך אני אודה ואומר לו 'איזה חמוד אתה ואיזה יופי'. מאוד הפליא אותי למשל שהוא לא מתבייש בי. בהרבה הזדמנויות הוא מציין שהוא נשוי לאישה עיוורת ואפילו די גאה בזה, שזה משהו שהוא לא ברור מאליו".

     

    דובי: "אין לי בעיה עם זה שהיא עיוורת, ואני לא מתבייש בזה, ואם הייתי מתבייש בזה לא הייתי איתה".

     

    שלי: "אני חושבת שצריך אומץ בשביל להיכנס לקשר כזה, וביטחון עצמי גבוה. אני מכירה סיפורים על אנשים שוויתרו על אהבה רק בגלל ה'מה יגידו', וכל ההתמודדות עם הסביבה".

     

    בכל זוגיות יש מעט הקרבה, והתרגלות לצרכים של האחר. בכל זוגיות חשוב לראות אחד את השני, לאו דווקא בעיניים, אלא בלב. אולי הזוגיות של שלי ודובי היא בסופו של דבר זוגיות רגילה, אבל אולי בדיוק בגלל זה, זו זוגיות מיוחדת.

     

    ב-13 ליוני תציין כנסת ישראל את סיכום אירועי ה-Blind Day, אשר נוסד על ידי קבוצת "חושבים בצבע", קבוצת סטודנטים עם עיוורון ולקויות ראייה מתחום התקשורת. בשנים האחרונות היום החל להתנהל בהובלת המרכז לעיוור בישראל. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "היא עיוורת, הוא רואה והם מאוהבים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוסף משפחתי
    דובי ושלי. אהבה שהתחילה בתוכנית הרדיו
    צילום: אוסף משפחתי
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים