שתף קטע נבחר

פלטת בטון מחצה אצבע של פועל. ביהמ"ש: זו תאונת דרכים

עובד באתר בנייה בעמק חפר נפגע מקירות גבס שהונחו על מנוף המופעל ממשאית. השופטת תמר נסים שי קבעה שהוא יפוצה בכ-185 אלף שקל

בית משפט השלום בעפולה קבע לאחרונה שמנהל עבודה באתר בנייה, שהאגודל שלו נמחץ על פלטת בטון ונקטע באופן חלקי, יפוצה בכ-185 אלף שקל. השופטת תמר נסים שי קבעה שמאחר שהנחת הפלטות בוצעה על ידי מנוף המופעל ממשאית, מדובר בתאונת דרכים.

 

בנובמבר 2010 היה התובע מנהל עבודה באתר בנייה באזור עמק חפר. ביום התאונה הוא עסק יחד עם פועלים נוספים בהרכבת קירות טרומיים – פלטות בטון המורכבות זו על גבי זו. הפלטות הונחו באמצעות מנוף, כשתפקידו היה לסמן את מיקום הפלטה ולכוונה למקומה. אחת הפלטות, בעודה תלויה על המנוף, מעכה את אגודל יד ימין שלו והוא פונה לבית החולים שם נקטעה האצבע באופן חלקי.

 

את התביעה הוא הגיש לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד מפעיל המנוף, נגד מבטחת הכלי "מנורה" ונגד החברה שהעסיקה את המפעיל.

 

הנתבעים הכחישו שמדובר בתאונת דרכים וטענו שלא היה קשר בין עבודת המנוף לבין האירוע. מפעיל המנוף סיפר שלא נכח במקום בזמן התאונה וזו התרחשה לאחר שהפלטה כבר הורדה למקומה ושוחררה מהמנוף. לדבריו, הוא שמע מעובדים במקום שהתובע הניח את ידו בין הפלטות בזמן שעובד אחר נתן מכה מהצד השני וזה מה שהוביל לפגיעה. הנתבעים טענו לחילופין שהתאונה התרחשה אגב "פריקה וטעינה" ולכן היא אינה חוסה תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

 

אך השופטת תמר נסים שי קבעה שמדובר בתאונת דרכים. היא קיבלה את גרסת התובע שלפיה הוא נפגע במהלך הורדת הפלטה באמצעות המנוף וקבעה שעדותו הייתה אמינה ונתמכה בעדות פועלים נוספים שהיו במקום.

 

היא הוסיפה שמדובר בתאונה שארעה בשל "ניצול הכוח המכני" של המנוף ולכן היא כלולה בהגדרת "תאונת דרכים" שבחוק. השופטת קבעה שמנוף הוא רכב בעל ייעוד כפול – הן תחבורתי והן לא תחבורתי (הנפת והורדת משאות), ולפי הפסיקה, כשאירוע מתרחש אגב שימוש לא תחבורתי ברכב דו תכליתי מעין זה, וכל עוד מדובר בשימוש טבעי לרכב, מדובר בתאונת דרכים.

 

במקביל דחתה השופטת נסים שי את טענתה הנתבעים שחל על האירוע החריג של "פריקה וטעינה", והסבירה שמאחר שהתאונה התרחשה תוך כדי ניצול הכוח המכני של הרכב לא מדובר במצב של פריקה או טעינה.

 

באשר לנזק נקבע שהתובע נותר עם נכות של כ-19% ושכרו נפגע משמעותית עקב הפגיעה בידו הדומיננטית.

 

בסיכומו של דבר חויבו הנתבעים לפצות את התובע ב-184,955 שקל עבור כאב וסבל, הפסדי שכר, הפסדי פניה, הוצאות רפואיות ונסיעות ועזרת צד שלישי. בנוסף נפסקו לטובת התובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור 13% מהפיצוי.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים