שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "לי לא סותמים את הפה": לנורית גלרון יש משהו בלבבה
    לקראת מופע לציון 30 שנה לאלבומה המצליח, "משהו בלבבה", קפצה נורית גלרון לאולפן ynet וסיפרה על הזמרות שממשיכות את דרכה, על ההשוואה הנצחית והמשעשעת ליהודית רביץ ("שמחתי להיות דומה לה") ועל קריאותיה של מירי רגב להפסקת מימון תכנים אמנותיים הפוגעים לטענתה ברגשות הציבור: "במדינה קטנה צריך לא לעצבן פה ושם. זו דמוקרטיה". צפו בראיון ובביצועים

     

    צפו בראיון עם נורית גלרון    (צילום: אלי סגל ויוגב אטיאס, עריכה: עמית שכטר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    נורית גלרון היא אחת הזמרות המוערכות בישראל, נעה בין ג'אז, רוק וקלאסיקות לאורך כמעט 40 שנות קריירה. לקראת מופע לציון 30 שנה לצאת אלבומה המצליח וה"רוקיסטי" הראשון, "משהו בלבבה", היא הגיעה לאולפן ynet כדי לספר מה בלבבה.

     

    עוד באולפן המוזיקה של ynet:

    בעז שרעבי: "סטטיק, מסטיק - אין לי מושג במה מדובר"

    נועם בנאי: "אני מרגיש שאבא פה איתי"

    ג'ירפות: "גלגלצ עושים מה שבא להם וזו זכותם"

     

    "השלושים עושה לי קצת צמרמורת", היא פותחת וחוזרת שלושה עשורים אחורה. "הייתה לי אז מן סטיגמה של 'זמרת של נוּגוּת' ורציתי להתרחק מזה באלבום. יותר רוקנ'רול, יותר אמריקה-אירופה. זה הביא לי הרבה מאוד קהל, אבל ה'גלרוניסטים' קצת כעסו עליי, חשבו שהלכתי יותר מדי לפופ ולמסחרי יעני. אחר כך הם הבינו שהלכתי לשם עם מוזיקה טובה".

     

    "רציתי יותר רוקנ'רול, יותר אמריקה". נורית גלרון (צילום: אלי סגל ויוגב אטיאס)
    "רציתי יותר רוקנ'רול, יותר אמריקה". נורית גלרון(צילום: אלי סגל ויוגב אטיאס)

    "שיר אהבה"    (צילום: אלי סגל ויוגב אטיאס, עריכה: עמית שכטר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    המוזיקה הזאת, מאמינה גלרון, עומדת במבחן הזמן. "אני חייבת לשיר את השירים מהאלבום בהופעות, גם כי אנשים מבקשים וגם בגלל שהם עדיין נשמעים מצוין. גם השמעתי את הדיסק לא מזמן כי עבדנו קצת על הדברים, אז ממש הייתי גאה כי יש בזה איזה סאונד נורא טוב ועכשווי".

     

    ומה דעתה על הסאונד העכשווי ששולט כיום בתחנות הרדיו? בשונה מאמנים אחרים בני דורה, שהסתייגו לא אחת מכוכבי פופ כמו סטטיק ובן אל, היא דווקא זורמת עם מה שהיא שומעת. "זה פני הדור, אופנה וטעמים אחרים", היא אומרת "זה כמו שכשבאתי עם השירים שלי ההורים שלי אמרו: 'רגע, רגע, מה זה? איפה השירים הרוסיים?'. בעיניי, אם את מדברת על סטטיק ובן אל - הם ממש משובת נעורים, ממש חביב ונחמד".

     

    "זה הגשם"    (צילום: אלי סגל ויוגב אטיאס, עריכה: עמית שכטר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    דואט איתם, אם תהיתם, היא תשמח לעשות - וגם עם יהודית רביץ, עמה חלקה במה בעבר, ויש שיאמרו גם לא מעט דמיון חיצוני. "אני נורא שמחתי להיות דומה לה ונדמה לי שלא היה לה רע להיות דומה לי", היא צוחקת למשמע ההשוואה הנושנה ביניהן, ומודה שגם הן צחקו על העניין לא אחת לאורך השנים.

     

    עוד דיברה בראיון על הקול הנשי שפורח בשנים האחרונות ("יש המון זמרות צעירות ומצוינות שיש להן מה להגיד"), על המוזיקה החדשה שבדרך לצאת מהמגירה, וגם - מה דעתה הצהרותיה של שרת התרבות מירי רגב, לפיהן תפעל להפסקת מימון הצגות שפוגעות ברגשות הציבור.

     

    "לכל ממשל יש את האג'נדה שלו - זו דמוקרטיה" (צילום: אלי סגל ויוגב אטיאס)
    "לכל ממשל יש את האג'נדה שלו - זו דמוקרטיה"(צילום: אלי סגל ויוגב אטיאס)

    "זו לא סתימת פיות, מה פתאום", היא אומרת, "זה מדינה קטנה, וצריך לשרוד, לא לעצבן פה ושם, אבל כל ממשל יש לו את האג'נדה שלו. מירי רגב באה עם איזו אג'נדה, וכל עוד היא שרת התרבות היא תלך איתה. היא נבחרה וכנראה שזאת האג'נדה של רוב הציבור שבחר בה. זאת דמוקרטיה. חוץ מזה זה ממש מעבר למה שאני רוצה להגיד, אני לא שם. אני שם כאזרחית, אני לא שם כזמרת, כיוצרת. לי לא סותמים לי את הפה, אני לא ממומנת על ידי הממשלה, ככה אני יכולה לעשות מה שאני רוצה".

     

    ב-17 ביוני תחגוג גלרון 30 שנה לאלבום "משהו בלבבה" על במת אולם רקנאטי במוזיאון תל-אביב, ב-13 ביולי תגיע לזאפה הרצליה ולמחרת, ב-14 ביולי, תופיע בזאפה תל אביב.

     

    במאי: רובי שביט לוי | סאונד: אלמוג יוסף | צלמים: אלי סגל, יוגב אטיאס | מנהל טכני: אופיר גונן עידן ארבל | הפקה ראשית: ערן רחמני, עדי בן הרוש | מאפרת: קורל בר ציון | עריכה: עמית שכטר | קלידים והפקה מוזיקלית: עמית הראל | גיטרה: אדם בן אמיתי | בס: עדי הר צבי | תופים: רון אלמוג | כלי הקשה: גלעד דוברצקי

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""לי לא סותמים את הפה": לנורית גלרון יש משהו בלבבה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים