מאוגוסט: הקשת קוד סודי בעת רכישה בחנויות
מחודש אוגוסט הקרוב יחלו חלק מבתי העסק לחייב את הלקוחות בהקשת קוד סודי בעת הרכישה בחנות. "בתוך שנה רוב המסופים יתמכו בכך". האם בתי העסק ימהרו לאמץ את התקן החדש?
טיוטה שפרסם בנק ישראל לפני כשבועיים קובעת כי החל מחודש אוגוסט, יחויבו מסופי תשלום חדשים בבתי עסק לעבוד בתקן האבטחה EMV הדורש מהלקוח בהקשת קוד סודי בעת ביצוע התשלום.
התקן הבינלאומי EMV (ראשי תיבות של שלוש חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות Europay MasterCard Visa שפיתחו אותו) נועד לאפשר ביצוע עסקאות בצורה מאובטחת בכרטיס אשראי חכם – כרטיס בעל שבב אלקטרוני. תקן זה דורש מהקונה הקשת קוד סודי (בדומה למשיכת כספים בכספומט) בכל עסקה בכרטיס. מסוף התשלום נמצא בבית העסק וקורא את השבב האלקטרוני שעל גבי כרטיס האשראי כתחליף לקריאה בקורא כרטיסים מגנטי.
מדוע זה נחוץ? השימוש בתקן זה מצמצם באופן משמעותי ביותר את הסיכוי להונאות בכרטיסי אשראי, היות ולא ניתן לרכוש עם כרטיס אשראי גנוב מבלי לדעת את הסיסמה של הכרטיס. המציאות מראה כי באירופה, למשל, צנחו היקפי ההונאות במעל 80% מאז החלו ליישם את הטכנולוגיה. למעשה תקן זה קיים כמעט בכל העולם, ולמרות הקדמה של ישראל בתחומים רבים, דווקא בתחום הזה היא בין האחרונות שמיחישמות אותו.
טיוטת ההוראות מחייבת בתקן החדש רק בתי עסק שרוכשים מסוף חדש, כך שבשלב הראשון צפויה להצטרף למהלך כמות קטנה של בתי עסק.
לדברי מנכ"ל כספיט טכנולוגיות תשלום, מאיר רן, הציפייה היא שבתוך שנה רוב המסופים בבתי העסק כבר יעבדו בתקן החדש. "מאחר שכספיט כבר התקינה מעל 25 אלף יחידות חומרה תומכות EMV, אנו מאמינים שבלוחות זמנים של עד שנה ובמאמצים משותפים נצליח להסב את החלק המכריע של המסופים, כדי שיוכלו לעמוד בסטנדרטים החדשים", אמר רן ל ynet.
רן מציין כי בשנתיים האחרונות נעשו מאמצים רבים בהובלת בנק ישראל, חברת שב"א וחברות האשראי לקידום המעבר לתקן החדש ולהכנת התשתית לכך הן מבחינת החומרה והן מבחינת התוכנה. "עכשיו אנחנו משקיעים מאמצים בביצוע האינטגרציה עם בתי התוכנה עבור הרשתות הגדולות לעמידה בתקן".
רן מוסיף כי למציאות זו יש השלכות חיוביות גם לגבי השירותים המתקדמים שמאפשרים המסופים החדשים. "המסופים הללו תומכים בין היתר בטכנולוגיית NFC - תקן המשמש לביצוע תשלומים באמצעות העברת נתונים ללא מגע בין כרטיס אשראי או טלפון נייד. זאת, במיוחד לאור העובדה שבחברות האשראי הנפיקו מיליוני כרטיסים שתומכים ב-Contactless – כרטיסי אשראי ללא מגע".
שהפושעים לא יעברו לישראל
למרות לחצים גדולים של חברות האשראי הבינלאומיות ויזה ומסטרקארד להחלת התקן בישראל, מה גם שהוא כבר קיים כמעט בכל המדינות המפותחות, היישום שלו בארץ נדחה פעמים רבות. אחת הסיבות הבולטות לכך היא שבתי העסק אינם ממהרים להחליף את המסופים. מבחינתם, מעבר לשינוי בהרגלים, השאלה היא גם מי צריך לשלם על המסוף החדש – אם בית העסק, חברת האשראי, או אולי חברות האשראי הבינלאומיות.
"את רשתות הקמעונאות הגדולות קל לשכנע, אבל עסקים קטנים זו כבר משימה קשה יותר", אומר סמנכ"ל חברת אינג'ניקו הבינלאומית, העוסקת בייצור ופיתוח טכנולוגיות תשלום, ז'ק בר, בשיחה עם ynet.
בר מדגיש את תקן האבטחה המחמיר שצפוי להקטין באופן משמעותי את היקף ההונאות. "לכולם יש אינטרס לסביבת תשלום בטוחה ומאובטחת יותר. ואם הם לא מאמינים לזה, הם יאמינו כשתהיה להם הונאה", אומר בר. "למה שנעשה את זה, יש עלויות, למה שנשקיע באבטחה שאנחנו לא צריכים? למה להשקיע בדלת מאובטחת לחדר הזה כשאין סיכון שמישהו ייכנס? אני אשמור על הדלת הפשוטה שלי. מלבד אם יום אחד, מישהו נכנס ולוקח הכול. יום אחרי, אני מיד שם אזעקה. תמיד יש שאלה של איך אתה מעריך סיכון.
"באירופה, צרפת הייתה המדינה הראשונה שהכניסה כרטיסים עם צ'יפ, כמעט ביטלנו את ההונאה בצרפת, כל הפושעים הצרפתים עברו לבריטניה. ואז בריטניה יישמה את האבטחה אז כולם הלכו לספרד. ישראל היא בין המדינות אחרונות שלא יישמו את התקן. אני לא אומר ש-EMV זה מאה אחוז בטוח, אבל זה הכי טוב שאפשר לקבל היום".
בר מציין כי מלבד החשיבות שבמעבר לתקן אבטחה מתקדם, המסופים החדשים מאפשרים שכלול של התשלומים האלקטרוניים, מה שלדבריו נועד להוביל לגידול בהיקפי הרכישות בבתי העסק.
"לאף אחד אין אינטרס להונאה מאסיבית בתשלומים אלקטרוניים, כי אם אתה קמעונאי זו הדרך הטובה ביותר לעשות עסקים. אם אנשים לא משתמשים יותר בתשלום אלקטרוני, אתה יכול להפסיד יותר ממחצית מהפעילות שלך, משום שהם חוזרים למזומן או צ'קים ולפתע העסקים שלהם מתכווצים. תשלום אלקטרוני זה טוב יותר לעסקים משום שזה מהיר יותר".
"מה שמעניין את העסק זה לקבל את הכסף"
"מי אמור לשלם על זה? זה לא באמת חשוב" אומר בר. "מישהו ישלם על זה. אבל ככל שיהיו לך יותר תשלומים אלקטרוניים, כך זה יהיה יותר זול. אני זוכר שמכרתי מסופים לבתי עסק ב-1986. העלות הייתה 35 אלף פרנק צרפתי, משהו כמו 6,000 דולר של היום, למסוף. היום הסכומים הרבה יותר נמוכים".
בר מבקש להדגיש כי בתי העסק לא יכולים להישאר אדישים למציאות המתפתחת בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים בעולם התשלומים והם מבינים שיש להם צורך לתת לכך מענה.
"יש היום טכנולוגיות - קוד QR, זיהוי ביולוגי, NFC, אנחנו משלבים טכנולוגיה והופכים אותה לבטוחה. קמעונאים משקיעים בשיווק או שמים כסף על מערכות IT במטרה לשפר את החנות שלהם, כך שלכל דבר יש מחיר. גם לתשלום יש מחיר.
"מה שמעניין את העסק בסופו של דבר זה לקבל את הכסף ומהר ולא משנה מהי צורת התשלום. פעם הבנקים היו עושים את זה, היום אנחנו יודעים לעשות את זה. בעתיד יהיו חברות, אולי כמו גוגל, פייסבוק, אמזון או אפל, שיעשו את זה ".
בר מודה כי קשה לשכנע עסק קטן עם קהל לקוחות קבוע בצורך בשינוי טכנולוגי, אולם הוא מאמין ככלל כי גם בתי העסק בישראל יבינו שמדובר בשינוי שיביא להם תועלת.
הכותב היה אורח חברת כספיט במטה אינג'ניקו בפריז
לפנייה לכתב/ת 
